אחת התלונות הקבועות לגבי הקולנוע הישראלי היא שהיוצרים המקומיים לא מגלים שאר-רוח בשלב הליהוק: תמיד לוקחים את כולם לאותם תפקידים, ואף פעם לא נותנים לשחקנים לגלם דמויות שדורשות מהם טרנספורמציה נפשית ופיזית. בהוליווד, נהוג לתת פרסים לכוכב שהופך את עורו בשביל הסרט. בישראל, זה כמעט ולא קרה.
והנה, עכשיו זה סוף כל סוף קורה הודות ל"אודם", סרטו של יהונתן סגל. כזכור, בזמן צילומי הסרט, התעוררה סערה לאחר שיאיר לפיד פרסם כי הוא משווה בין הכיבוש לשואה. ואולם, אין לדבר זכר בסרט, שעוסק בכלל בחברות ארוכות שנים בין שתי פלסטיניות. בבגרותן מגלמות אותן נטלי עטיה וקלרה חורי, ובצעירותן מורן רוזנבלט וזיו ווינר.
בצפייה ראשונה, אפשר להישבע כי רוזנבלט, בדיוק כמו הדמות שהיא מגלמת, נולדה וחיה בשטחים. אך השחקנית הצעירה (26), שעושה כאן את תפקידה הקולנועי הראשון, בעצם גדלה בשיכון ל' ועד היום גרה שם עם אמה. בתעשייה שבה אנו רגילים לכך שריימונד אמסלם מגלמת דמויות שמזכירות את רונית אלקבץ או להפך, זהו משב רוח מרענן.
אמנם, אחת הסיבות לבחירה בליהוק האמיץ היתה שזהו תפקיד טעון הכולל סצינות פרובוקטיביות, ולפיכך סגל התקשה למצוא שחקניות ערביות צעירות שיסכימו לעשותו. כך או כך, התוצאה היא שזכינו למראה נדיר למדי בקולנוע המקומי עבודת משחק נשית שהיא לא רק מרשימה, אלא גם מפתיעה ומאתגרת. רוזנבלט הצדיקה את האמון בה ומפגינה כאן תצוגה מלאת ביטחון עצמי וכריזמה ונטולת דופי. לא בכדי זכתה יחד עם עטיה בפרס השחקנית בפסטיבל הקולנוע הירושלמי והתכבדה גם במועמדות לפרס אופיר ובדברי הלל בהוליווד ריפורטר.
אז איך הילדה משיכון ל', שלמדה בתיכון חדש ושירתה כנהגת בוס בצה"ל, התגלגלה לגלם דמות בשם אינעם? "אני חושבת שיהונתן בחר בי בגלל המבט בעיניים", מספרת רוזנבלט בראיון בלעדי לוואלה! תרבות, שמתקיים לרגל ההפצה המסחרית של הסרט בסוף השבוע. "יש לי משהו במבט שהוא מתריס, שזה בדיוק מה שהוא חיפש לדמות וגם קצת מאפיין אותו עצמו. על הפעם הראשונה שנפגשנו הרגשתי שהוא באמת רוצה אותי לתפקיד ומאמין בי. אם היו לו ספקות גם אני הייתי מפקפקת בעצמי, אבל הוא היה בטוח".
ובכל זאת, לא חששת לצלול להרפתקה הזו? הרי זה לא שעשית בגרות בערבית.
"בדיעבד, אני חושבת שהעובדה שלא ידעתי ערבית קודם לכן דווקא עזרה לי. אני מאוד חופרת מטבעי, אז כשאני עובדת על תפקידים בעברית, אני מחושבת מדי. כאן, בגלל שההיכרות שלי עם השפה מוגבלת, היו לי פחות אופציות ויכולתי להימנע מכך ולשחק באופן טבעי יותר. האתגר הראשוני היה פשוט להגיד את הדברים כמו שצריך, וזה מנע ממני להיגרר לתוך חפירות".
מעבר לעניין של השפה, במישור העמוק יותר מה את חושבת שאיפשר לך להיכנס לדמות ולהבין אותה?
"אני חושבת שהצלחתי לתפוס את המהות שלה המרדנות. זו מישהי שיודעת כי היא שונה מכולם, ורוצה להוכיח להם ולעצמה כי היא אכן כזו. הבנתי את זה בשלב ההכנה לתפקיד, כך שבזמן הצילומים לא היה לי במה להתחבט, ופשוט הלכתי עם הכיוון הזה".
עד כמה היה לך קל להתחבר לכיוון הזה? גם את בעצמך מרדנית כמוה?
"הלוואי שהייתי. במשך כל חיי, הדבר שהכי רציתי שישתנה בי זה שאהיה אמיצה יותר, כמו אינעם. אבל אני שומרת על עצמי, מפחדת מכל דבר ולא נותנת לשום דבר לקרות לי. הלוואי שכמוה, היה לי את האומץ לענות לגברים שמדברים אליי לא יפה ברחוב. אבל בחיים האמיתיים, אני אפילו לא הולכת לבד בלילה מרוב פחד".
אז אם את כל כך שונה ממנה, איך בכל זאת הצלחת להיכנס לעור שלה?
"זה הסרט העלילתי הארוך הראשון שלי, והלקח שלמדתי ממנו הוא שאני חייבת למצוא את מה שיש בי. לפני זה, הייתי מחפשת את מה שאין, במחשבה שמה שיש לא מספיק מעניין או גדול בשביל להחזיק דרמה או ליצור דמות. הבנתי שזו היתה טעות צריך למצוא את מה שבתוכך ולפתח אותו. במקרה זה, מצאתי עמוק בפנים את הרצון למרוד, שבחיים אני לא ממש מצליחה לממש אותו, אבל בכל זאת הוא קיים ויכולתי להביא אותו לידי ביטוי במסך. מי יודע, אולי אם לא הייתי נולדת בשיכון ל' והיו לי את החיים של אינעם, הרצון למרוד כן היה משתחרר ממני. כך או כך, גיליתי שהוא קיים".
כמיטב המסורת של הקולנוע הישראלי, "אודם" כולל גם כמה סצינות הבנויות על אלימות מינית: במקרה זה, הדבר נולד בעקבות מפגש טעון בין אינעם וחברתה וחיילים ישראליים. בהמשך לאתגרים האחרים, כיצד התמודדה רוזנבלט עם המעמדים הלא פשוטים הללו? "אני חושבת שמה שהקל עליי היה שהדמות שלי לא נותנת להם לתקוף אותה", היא מסבירה. "לא תופסים אותה בשיער או מורידים לה את הבגדים זו היא שמניעה את המהלך, מתוך עמדה של כוח ובעיקר כדי להגן על החברה שלה. אם אני חושבת בתור הדמות, זו פעולה שאני יכולה להיות גאה בה".
איך היה לך לראות את הסצינות הללו ואת הסרט בכלל בפעם הראשונה, ולאחר מכן בצד בני משפחתך?
"הובכתי. בעיקר מאבא שלי. בכוונה לא ישבתי ליד ההורים שלי באותה שורה, אבל ממש התחלתי להזיע בקטעים האלה ואני גם יודעת שאבא שלי עצם את העיניים רוב הזמן. אבל גם הוא וגם אמא שלי באו לראות את הסרט עוד פעם, וגם אני עצמי השתחררתי עם הזמן מן המבוכה".
לאחר הצפייה ב"אודם" קשה שלא לחשוב כי אם רוזנבלט צלחה אתגרים כאלה כבר בסרט הראשון שלה, מכאן והלאה כמעט הכל ייראה לה פשוט. לאור המראה האקזוטי שלה, שתמיד גורם לאנשים מעבר לים לחשוב שהיא ספרדייה, אפשר בנקל אף לדמיין אותה פוצחת בקריירה בינלאומית. אך מבחינתה של השחקנית, הדברים אינם מובנים מאליהם. "אני עדיין עושה אודישנים לא טובים", היא מספרת. "תמיד הייתי מגיעה אליהם לחוצה ועכשיו זה קצת נרגע, אבל לא לגמרי. לעתים הלחץ הזה תוקף אותי ואני לא מתפקדת טוב, ואחר כך מתבאסת שפספסתי את ההזדמנות".
אחרי כל התשבוחות שקיבלת על "אודם", איך זה שאת לא מצליחה להגיע לאודישנים עם ביטחון עצמי?
"כי תמיד קיים הפחד שגם אם הצלחתי שם אז אולי לא אצליח במקום אחר. חוץ מזה, עדיין יש בי כל מיני דברים שאני מרגישה חוסר ביטחון לגביהם. למשל, החיוך שלי. אני מחייכת כל הזמן, גם בחיים וגם בסרט, ואני לא אוהבת את עצמי ככה. לא יודעת למה, אבל קשה לי לראות אותי מחייכת במסך".
אז מה עושים כדי לפתור את זה?
"לא מזמן הפסקתי למלצר, אז יש לי יותר זמן להשקיע בהכנה לאודישנים. הבנתי שזה חלק חשוב מהמקצוע, ואפילו שזאת לא עבודה בתשלום, זאת גם עבודה. מאז אני מרגישה שהרמה של האודישנים שלי השתפרה".
בינתיים, גם אם נראה שרוזנבלט לא תצליח כבר השנה לשחזר את הישגיה ב"אודם" ולזכות בהוקרות מקומיות ובינלאומיות, אפשר יהיה לראות אותה בעתיד הקרוב על המסך הגדול בשתי הזדמנויות שונות "שבלולים בגשם" סרט הביכורים העלילתי של יריב מוזר, שבו היא מככבת, ו"מקום בגן עדן" של יוסי מדמוני, שבו היא עושה תפקיד קטן.
מעבר לכך, היא מעידה שתשמח לקחת על עצמה טרנספורמציות גדולות עוד יותר מאלה של "אודם", וגם להתמודד עם מה שהוא בעיניה אחד האתגרים הקולנועיים הגדולים ביותר לגלם דמות קומית. נוסף לכל זה, רוזנבלט גם מכריזה כי "אני מקווה לעשות עוד כמה תפקידים שבאמת יכניסו לי כסף, ואז אוכל להתפנות ללמוד קולנוע וליצור בעצמי".
ומה לא תסכימי לעשות בשום פנים ואופן?
"לא הייתי משחקת בסרט שהאג'נדה שלו מנוגדת לשלי. לא אכפת לי למשל לגלם דמות שיש בה ממד שוביניסטי, אבל אני לא רוצה לעשות סרט שהוא כולו שוביניסטי".
בהקשר זה, הסרט לא סתם נקרא "אודם" אלא גם מציג אותו כמה פעמים כסמל של שחרור נשי. מה זה ליפסטיק מבחינתך?
"זה סקסי. אני אוהבת למרוח אודם. אבל אני לא אוהבת להתאפר. גם כי אני פשוט לא אוהבת את זה וגם כי אני רגישה מאוד וזה עושה לי אלרגיה. אז רוב הזמן אני מסתובבת בלי איפור, ורק עם אודם".
"אודם" - מתי ואיפה רואים?
פסטיבל ירושלים 2011: יאיר לפיד לא היה צריך לצאת נגד "אודם"
בכורת "אודם" בברלין: אונס, כיבוש ופנקסנות
יהונתן סגל: "אין בסרט השוואה בין הכיבוש לשואה"
יהונתן סגל: "יש פה לינץ' על גבי"