היום (שני) הובאה למנוחות של ענת גוב, שהלכה אתמול לעולמה, בבית העלמין מנוחה נכונה בכפר סבא. לבקשתה של גוב ובניגוד לנהוג, ארונה לא הוצב על במת התיאטרון לפני הלוויה. אנשי תיאטרון, במה, קולנוע וטלוויזיה רבים ליוו את המחזאית והתסריטאית בדרכה האחרונה. ברחבה של בית הקברות התנגן השיר "Always Look on the Bright Side of Life" של חבורת מונטי פייתון (לתמונות מהלוויה גללו למטה).
ענת וקסמן על ענת גוב: "השאירה אחריה אנשים שלמדו להתמודד עם המוות"
פרידה מענת גוב שהלכה לעולמה
"חשבתי שאני מפורסם, אבל לא ידעתי עד כמה", אמר בעלה של גוב, הזמר והשחקן גידי גוב, בדברי ההספד שנשא. "כל כך הרבה אנשים טובים הגיעו ואני מכיר את כולם. מסתבר שמאוד אהבו את ענת. אני מקבל בבוקר טלפון - 'שלום, מדברים מהלשכה של ביבי'. חשבתי שעובדים עלי. 'ביבי רוצה לדבר איתך'. זה לא החיים הרגילים שלי. והוא דיבר נורא יפה. באמת. ואישי. ואז - טלפון מלשכת הנשיא. סוג של בוקר כזה. אני מדבר עם יונה ברטל (סמנכ"לית בית הנשיא - נ.ה) והיא אומרת לי 'הנשיא כתב משהו במו ידיו ואני רוצה לשלוח לך את זה'. ואז הוא לוקח את הטלפון ומדבר איתי. הוא מאוד אהב אותה".
לאחר מכן הקריא גוב את מכתבו של הנשיא שמעון פרס. "למדתי להכיר את יכולותיה רבות ההשראה של ענת בעבודה משותפת", כתב הנשיא. "היא נהגה בחוכמה וכל חייה היו קודש לארץ שאהבה ולאנושות שדגלה בה. היא יצרה תרבות ומעולם לא התכופפה לדעה המקובלת ולא נכנעה לתפיסה השטחית. היתה לה אמת אצילה, טובה ומקורית שליוותה אותה גם במאבק במחלה. היא נאבקה בה באומץ לב, ביצירתיות ואף בהומור. היא חיה באהבה, יצרה בעומק ומתה בגבורה".
גוב, שנפטרה ימים ספורים בלבד לפני יום הולדתה ה-59, נולדה בשם ענת מיבר, והחלה את דרכה בעולם הבידור בלהקת הנח"ל בשנת 1971 - שם גם הכירה את בעלה, הזמר והשחקן גידי גוב. עם שחרורה מהצבא, לאחר תקופה קצרה כשחקנית, ביצעה הסבת מקצוע והחלה לעבוד כתסריטאית, בעיקר בתוכניות טלוויזיה בכיכובו של בעלה כמו "זהו זה", "כן מה?!" ולאחר מכן "לילה גוב".
בשנת 1993 כתבה מחזה ראשון שעלה בתיאטרון החאן, "אהבת מוות". לאחר מכן החלה לכתוב מחזות באופן קבוע לתיאטרון הקאמרי, לרוב בבימויה של חברתה הקרובה עדנה מזי"א. מחזותיה "חברות הכי טובות", "ליזיסטרטה 2000", "עקר בית", "אוי, אלוהים", "משפחה חמה" ו"סוף טוב", זכו כולם להצלחה גדולה והועלו מאות פעמים. בנוסף, כתבה גוב לתיאטרון הבימה את העיבוד הבימתי לסרט "הלהקה".
בשנת 2011 עלה המחזה האחרון פרי עטה, "סוף טוב", המתחקה אחר סיפורה של מטופלת במחלה אונקולוגית. על מחזה זה זכתה בפרס ניסים אלוני לשנת 2011. עם עליית המחזה חשפה גוב את דבר מחלתה לציבור הרחב, ובראיון ליאיר לפיד בתוכנית "אולפן שישי" הכריזה כי החליטה שלא לקבל טיפולים כימותרפיים. "ברגע שאראה את הסרטן גם מבחינה פיזית אני אגיד יפה שלום. המוות לא מפחיד אותי", אמרה.
גוב היתה ידועה בין היתר בדעותיה השמאלניות ובמעורבותה הציבורית, ואף השתתפה בניסוח אמנת כנרת, שמטרתה ליצור מכנה משותף לזרמים שונים בציבור הישראלי. בשנת 2012 זכתה בפרס רוזנבלום לאומנויות הבימה מטעם עיריית תל אביב.
