נושאים חמים

רעש וסלסולים: הגיע הזמן לצאת מהארון

שיתוף הפעולה של ליאור נרקיס עם הליין הגאה "אריסה" מעיד יותר על אופורטוניזם מאשר פתיחות - השינוי האמיתי יגיע עם האמן הים תיכוני הראשון שייצא מהארון

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

אין מה לחפש יותר מדי אומץ ב"עמליה", שיתוף הפעולה החדש של ליאור נרקיס עם ליין הגייז "אריסה". ליהפך. מדובר נטו בעסקים. נרקיס יודע שזה נכון והוא פועל בהתאם. אחרי ההצלחה הגדולה של עומר אדם עם "תל אביב", אנשי הליין מוצפים בפניות והצעות וכמעט לא נתקלים בסירובים כשהם מציעים שיתוף פעולה עם זמרים ים תיכוניים. אדם היה הראשון שלקח את שיתוף הפעולה הזה צעד אחד קדימה עם הפקת שיר מקורי. לפני כן היו אלה זהבה בן, מרגול, הפרויקט של רביבו, מאור אדרי וזמרים אחרים שהופיעו בליין המסיבות של "אריסה". זה נהיה טרנדי ויותר מכך, זה ממתג את הזמר במקום טוב.

ליאור נרקיס תמיד היה מעודכן ותמיד ידע לאן נושבת הרוח. גם במקרה הזה הוא בסך הכל רצה לקחת חלק בחגיגה. בעבר נרקיס כבר פעל באופן דומה - כשכולם הלכו על מופעי ענק בהיכל התרבות וקיסריה, הוא הגיע מיד לאחר מכן. גם הפריצה הגדולה שלו עם שלומי שבת והשיר "לכל אחד יש" הגיעה מחשיבה דומה. זאת היתה תקופה שבה אמנים חיפשו חיבורים עם זמרי מיינסטרים. לאחר שאייל גולן עשה זאת עם אתניקס ושרית חדד עם טיפקס, גם נרקיס חיפש לצאת מהתדמית המזרחית הכבדה ושלומי שבת היה הזמר שעשה בשבילו את המהלך, כך שנרקיס הוא לא הזמר שייקח סיכונים - בטח לא כשמדובר בחיבור עם הקהילה הגאה. הוא ראה שזה עושה טוב לאחרים והלך על רעיון דומה.

זה לא שפתאום יש פתיחות כלפי הקהילה הגאה. הפחד הלא מוצדק עדיין קיים. זמרים וזמרות עדיין חוששים מיציאה מהארון ובטח לא יהיו הראשונים שידברו על כך, מה שנכון עוד יותר לגבי הכוכבים של הז'אנר. בתעשיית הסלסולים יש עדיין את התפיסה המפוחדת שיציאה מהארון עלולה לגבות מחיר יקר בכל מה שקשור להופעות והצלחה בקרב הקהל הכביכול שמרני. גם כשזמרים מגיעים להופיע בפני הקהילה הגאה, עדיין אפשר לשמוע את הדאחקות ההומופוביות רצות בינהם: "אל תשכח להביא איתך תחתוני פח, שלא יעשו לך שם משהו", אמר זמר שהופיע השנה בליין "אריסה" לאחד הקולגות. כצפוי, הארון עוד קיים, וכך גם ההומופוביה.

סינגלים ואלבומים:

אלבום המחרוזות של שונטל

למרות שמדובר בסך הכל באלבום מחרוזות, הזמרת שונטל הקפידה שהמוצר יהיה מהודק. שונטל, שהיתה בעבר הבטחה גדולה והוציאה אלבום בהפקה של אבי גואטה כולל דואט עם קובי פרץ, הספיקה להתחתן ולהקים משפחה. השנים שעברו לא השכיחו את חלומה הגדול - ואם להודות באמת, הן עשו לה רק טוב מבחינה מוזיקלית. היא פשוט נשמעת יותר מוכנה ובשלה. בשלוש השנים האחרונות היא הוציאה כמה סינגלים, בין היתר "להיות מאושרת" ו"שרק תבוא הביתה". בסופו של דבר היא החליטה ללכת על אלבום חפלה שאותו אפשר יהיה למצוא בעיקר ביוטיוב ובתחנות הדלק. עטיפת הקרטון של האלבום מעוצבת וכך גם ההפקה המוזיקלית. שונטל לא זלזלה וכתוצאה מכך נולד אלבום חפלה טוב מאוד שעונה על הדרישות.

מיכאל חן - "מרגיש חלש"

באותה מידה ששונטל הקפידה על המוצר שלה, עדיין קיימים זמרים שיש להם את הכשרון ומחפפים בכל מה שקשור לעבודות הגימור. אחד מהם הוא מיכאל חן. לבחור יש כשרון לא מבוטל. קול חם, בשרי, טכניקת שירה טובה ודיוק בביצוע רבעי טון. מעבר לכך הוא גם כותב ומלחין. את שירו החדש "מרגיש חלש" יהיה מאוד קשה לשמוע ברדיו. גם לא בתחנות ותכניות נישה. הפעם האשמה היא על הזמר שלא דאג להוציא את הסינגל בצורה מסודרת ופשוט השליך אותו ליוטיוב והדביק בפייסבוק. ככה לא עובדים. "מרגיש חלש" הוא שיר טוב שראוי ליחס בהתאם. שטויות כאלה עלולות לעלות ביוקר. כשזמר רוצה לגדול הוא חייב לשים לב לדברים האלה. גם מאור אדרי באלבומו החדש לא שם לב לעבודות הגימור וכתוצאה מהחיפוף הזה, הרצועה התשיעית זכתה לכותרת "מזה לאהוב". במקום "מה זה לאהוב". לא מדובר רק בטעות על עטיפת האלבום, גם בחוברת עצמה הטעות חוזרת פעם אחר פעם. מביך, במיוחד לאור העובדה ששם האלבום הוא "הכל כתוב". השיר לאחר מכן הוא "לתקן את העולם". זה כבר מצחיק. לפני שמתקנים את העולם ובאים בטענות, שווה לתת מבט מדוקדק במראה.

מתן כהן - "כמו אש"

על מתן כהן אפשר לשמוע את מגמת ההשתפרות. השיר החדש שלו "כמו אש", הוא הטוב ביותר שהוציא עד כה. העיבוד המרווח מאפשר לקול שלו להגיע לידי ביטוי. הגיטרות העגולות וההתכתבות הברורה עם ישי לוי ובעיקר נתי לוי מהתקופה המוקדמת שלו, שמה את כהן במקום טוב שבו הוא מרגיש בבית.