אם לנסות ולהגדיר מה הופך משהו לפתטי, הרי שזה ככל הנראה שהוא "מדי". להוט מדי, משתדל מדי, מזיע מדי. כל היותר מדי הזה שלא משאיר שום מרווח נשימה, שנדחק אליך כמו זר באוטובוס. כשאין אפשרות להתרחק, פשוט נהיים נבוכים, והמבוכה היא זו שמייצרת את המרחק ההכרחי. המבוכה היא כריות האוויר שההתנגשות בפתטי מפעילה. אמש, בגמר שלה, "הכוכב הבא" כל כך רצתה, כל כך ניסתה וכל כך הזיעה, שהיא הפכה לפתטית. ולנו לא נשארה ברירה אלא להיות נבוכים בשבילה.
נניח כרגע בצד את הביצועים המוזיקליים הדי משעממים והלא במיוחד סוחפים, ואת בחירות השירים המפוהקות ברובן. נמחל על רביעיית גמר (ורבע, אם לספור עוד אח גת), שלא מעניינת אף אחד ולא תיזכר בעוד חודשיים שלושה. מזל טוב לאביתר קורקוס ושיהיה לו יותר הצלחה בלהישאר בתודעה הציבורית מאשר אור טרגן (הזוכה האחרון של "כוכב נולד", רואים שלקח לכם רגע?). עם כל הכבוד, אף אחד לא באמת התבלבל לחשוב שהמתמודדים נטולי האפיל של "הכוכב הבא" הם באמת העניין בתוכנית. כל המסביב של התוכנית המושקעת ועתירת המשאבים הזו, הונדסו כדי להיות הסחת דעת מנצנצת המנחה הכי הכי, הדוגמנית כמעט הכי, השופטים הגימיקיים, מסכים עולים ויורדים, עשרות פרצופים אנונימיים שרוצים לראות את עצמם בטלוויזיה מהבהבים לרגע. חוץ מלנשק תינוקות בשוק הכרמל, "הכוכב הבא" עשתה הכל.
הצפייה בגמר "הכוכב הבא", היתה בערך כמו להיות קהל שבוי בחגיגת בת מצווה שיצאה לחלוטין משליטה. נערת המצווה רוצה לקפוץ באנג'י מארון קודש אל תוך בריכת ארנבונים מוזהבים, גם האמא רוצה לדפוק מחשוף ושיר מרגש, וגם לסבתות יש נאום מחורז ביידיש ועירקית. וכל אלו היו יכולות להיות דוגמאות מוגזמות וקנטרניות לולא "הכוכב הבא" קפצה סופית את הכריש עם פיסת ההפרזה המוטרפת דואטים עם מתים. מה זה היה? לא, באמת. האם מישהו יכול לענות ברצינות מה היה הרגע הטלוויזיוני הלא סביר הזה בו האחים גת שרים עם אריק איינשטיין ז"ל, טינה מתעללת בזכרה של עפרה חזה גם היא ז"ל, ובשלב זה כבר התמוטטתי אז השם ייקום דמם של כל מי שנאלצו שלא בבחירה לקחת חלק בקריוקי חזון העצמות היבשות הזה.
ההפרזות המשיכו במסכים בגודל כולל של הכותל המערבי, אסתי גינזבורג מזייפת רגשות אנושיים ואת "Dream a Little Dream of Me", ריטה מוחה דמעות לא קיימות ואוכלת כובע מבצק (? אולי, אפשר רק לקוות), רני רהב עם דגל איי מרשל וליהוגים על רקמה אנושית. ובל נשכח את קטע הקישור הקומי "שערוריית השנה של 'הכוכב הבא'" שקרץ באופן שהגדיר מחדש חוסר טעם לשערוריה האמיתית של אייל גולן. ככלות הכל, מה זועק יותר "הומור משובח לפריים טיים" מאשר פרשיה פלילית שמקושרת ברמה כזו או אחרת לניצול מיני של קטינות? אוך, אתם כבדים אתם. עברו כבר כמה שבועות, תנגבו את הליברליות ותתגברו!
שעתיים וארבעים דקות מתחה "הכוכב הבא" את הגמר שלה, אנחנו צרכנו בכפייה עשרות פרסומות, ובין לבין זרמו מאות אלפי שקלים (לא אל הכיס שלנו). ואפילו לא רגע אלגנטי או בטעם טוב אחד. אין שום צורך להשוות את "הכוכב הבא" אל תוכניות מתחרות בשביל לבודד את מה שחסר לה. היא כבר לא נחשקת. זה קורה במערכות יחסים ארוכות, המוג'ו נשחק. ו"הכוכב הבא" אולי השליכה את "הנולד", אבל עדיין רואים את הצלקות של השתלת השיער מקילומטרים ומזהים את האהובה המקשישה שמעמידה פנים שהיא אחרת. אין מה שמדגיש את הפער בין מה שהיה ומה שיש עכשיו, ביתר שאת, כמו התחינה הלא נעימה לאהבה. ובסוף העונה המתישה של "הכוכב הבא", בתום הגמר הנמתח עד אין קץ, אחרי כל זיעת מאמץ היתר, נשאר רק לומר זה לא אנחנו, זו את.
מה אתם חשבתם על גמר "הכוכב הבא"? ספרו לנו בפייסבוק