אלפי מילים בוזבזו השבוע על בליל השטויות ששיגר אביב גפן לעבר גילי ארגוב. בליל שטויות שלא היה שונה מדברים אחרים שיצאו מפיו של גפן בשתי העונות הקודמות של "דה וויס". גפן טען שהזמרים הים-תיכוניים מתפארים ברכושם ובמכוניותיהם וש"הכבוד" שלהם חשוב יותר מהמעריצים. זה כמובן לא הפריע לגפן לרכוש, לפי פרסומים, בעבר דירה במגדל יוקרה. "הכבוד" לא משחק אצל גפן תפקיד.
אלפי המילים שבוזבזו השבוע על גפן נגד ארגוב היו יכולות וצריכות להיכתב על נושא אחר. על הפשע, לא פחות, ש"דה וויס" מבצעת נגד תעשיית המוזיקה בישראל. "דה וויס" מתיימרת להיות תכנית שמקדמת את המוזיקה. ככלות הכל, האודישנים מתמקדים ביכולות הווקאליות של המתמודדים ולא בסיפור החיים המרגש שמגיע ביחד עם הקול.
זה לא הפריע לאנשי התכניות לדחות ואז לקבל לאודישן את מישה קירקילן, פיינליסט "כוכב נולד 3". קירקילן סיפר, בלי להתבייש, כי אנשי התכנית טענו כי הוא לא יוכל לגשת לאודישנים אך שינו את דעתם למחרת. מה שקרה באודישן הוא כבר סיפור אחר לגמרי. למרות יכולת ווקאלית נהדרת, אף מנטור לא הסתובב לעבר קירקילן. השפלה מושלמת. אנשי רשת לא היו יכולים להיות מאושרים יותר. ממש כאילו מישהו תכנן מראש את המבוכה עבור קשת. מה פתאום תכנון מראש, הכל ריאליטי. מציאות לא מתוסרטת.
ב"דה וויס" לא הסתפקו בדחיית קירקילן אלא הודיעו לו שלמרות שהוא מוזיקאי טוב, הוא מכור לריאליטי. הכל היה יותר מדי מהוקצע עבורם. קירקילן עשה הכל כפי שהוא היה צריך לעשות. כפי שהוא למד מעשור שלם של תכניות ריאליטי ש"דה וויס" היא חלק ממנו. זה היה מופלא. אנשי התכנית באים בטענות למוצר ריאליטי ובאותו הזמן בדיוק הם יוצרים מוצרי ריאליטי חדשים ומחנכים אותם להתנהג בדיוק כפי שמישה קירקילן התנהג.
אבל גם זה לא היה הסוף עבור קירקילן האומלל. "אתה נגמל מריאליטי?", שאל אותו מיכאל אלוני בתום הלינץ' המילולי. פתאום הכל השתנה. "דה וויס", התכנית שבעבר התגאתה במתן הזדמנויות נוספות לאמנים (למען השם, רק יומיים לפני השפלת קירקילן, "דה וויס" מינפה את הקריירה של זמר צעיר בשם ג'וש שלא הצליח לפרוץ בעצמו), מסרבת להתייחס לעצמה כמקפצה אפשרית או כנתיב נוסף עבור אמנים שכבר ניסו לפרוץ לבדם ולא הצליחו.
ניצול מתמודדים? זגזוג ברנז'אי? "דה וויס" אשמה בכל. אבל לצערנו, הצופים עדיין לא הרשיעו אותה בסעיף האישום החמור מכולם: טלוויזיה משעממת.
ובינתיים בווסטרוז
ממש בעוד כמה ימים "משחקי הכס" תסגור עונה רביעית עטופת באזז. כולם חיבקו את "משחקי הכס" בעונתה הרביעית. ההיסטריה התקשורתית היתה בשיאה, הלעיטה בעוד ועוד אייטמים ולמען האמת, ביאסה קשות. "הפרק הכי יקר של הסדרה!", זעקו כותרות שהתייחסו לפרק ששודר השבוע. נו, ומה היה בפרק? ענק שרוכב על ממותה? מדהים, לא? זה תמיד קורה. תמיד כשהמיינסטרים מחבק תופעת שוליים, המעריצים האדוקים מתבאסים. וזה בדיוק מה שקורה עם "משחקי הכס", סדרת טלוויזיה מוצלחת אבל לא כזו שמצדיקה את הטירוף סביבה. די, תירגעו ותרגיעו. יותר טוב מזה, תקראו את הספרים.