וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

חסידה בקולנוע: בעל שמביים את אשתו בעירום

20.1.2015 / 10:00

הושבנו את מרלין וניג, מבקרת הקולנוע החרדית (היחידה בעולם) למפגש קולנועי חדש: ביקורת קולנוע בפאזה יהודית. טור ראשון בסדרה עוסק בסרט "את לי לילה" ובמרכזו הסוגיה: בעל שמביים את אשתו בסצנות סקס

יח"צ - חד פעמי

לראשונה, אני פוגשת כאישה חרדית סוגיה קולנועית/הלכתית/יהודית אמיתית שאינה מרפה ממני - איפה עובר קו הגבול כשבמאי גבר מביים את אשתו השחקנית בעירום חלקי או מלא?

סרטם "את לי לילה" של הזוג לירון בן שלוש (תסריטאית ושחקנית) ובעלה אסף קורמן (במאי), מציג את מערכת היחסים של חלי, (לירון בן שלוש) ואחותה בעלת המוגבלות השכלית - גבי (דאנה איבגי), וההתמודדות היום יומית עם חוויית הטיפול בה. חלי כבולה מרצון לטיפול באחותה ומשלמת מחירים אישיים כבדים. במהלך הסרט אנו נחשפים בהדרגה לשגרת היומיום המורכבת של האחיות, כשמערכת יחסיהן נדרשת למבחן עם כניסתו של גבר זר לחייהן - זוהר (יעקב זדה דניאל) המורה להתעמלות מבית הספר החיפאי, בו משמשת חלי כמאבטחת, שהופך לבן זוגה ומשנה לחלוטין את השגרה של השתיים.

הסרט הוא שיעור משחק מאלף: מצד אחד דאנה איבגי, ששובה את הלב ומתמסרת עד הסוף בלי שום גינוני נימוס, אילוץ או צורך להתייפייף, ומצד שני לירון בן שלוש האותנטית שמפגינה חינניות נדירה וכישרון שאינו מוטל בספק. ביחד הן מצליחות ליצור דינמיקה ריאליסטית גדולת מימדים ועוצרת נשימה.

ועם זאת נשאלת כאן שאלה ביחס למוטיב החזותי של הערום הנשי בסרט. ראשית, מה מקומו של העירום בסרט? ומדוע מוצג בסרט עירום נשי (בלבד) ולא גברי?

קאט

שאלה שנייה נוגעת לזהות הבמאי (בעלה של השחקנית הראשית) – עד כמה רחוק אתה יכול לביים את אשתך? עד כמה חשוב לך לחלוק איתנו את ערוותה? ועד כמה רמת האיפוק שלך מרשה לך לראות את אשתך מתלפפת עם גבר זר על הסט?

קאט

בגדול? אם העירום ביצירה מוצדק, האמנות מנצחת. אבל בקטן? איפה אני עומדת כמבקרת חרדית בסצנה הגובלת בניאוף המוני? כלומר, הרי אלפי גברים ונשים שותפים כצופים לסצנה. ומה דעתי על זה שאלפי גברים צופים עכשיו באשתו של הבמאי באקט מיני עם גבר אחר? זאת לא שאלה מקצועית (טקסט, משחק או זוויות צילום) זאת שאלה אמונית (לב, לב ולב).

קאט

למה אם זו הייתה שחקנית אחרת ולא אשתו של הבמאי זה היה פחות מפריע לי? ואיך זה שכאשר מדובר באשתו של הבמאי מתעוררת אצלי מרבצה הדילמה המוסרית?

בגדול? אין לי תשובה על כך אבל בקטן? אולי כאן מתחדד ההבדל ביני לבין מבקרי הקולנוע החילונים בענף.

לירון בן שלוש בסרט "את לי לילה" בבימוי אסף קורמן. ערן כהן,
לירון בן שלוש. מתוך "את לי לילה"./ערן כהן

יש אינטימיות ויש פולשנות. יש ארוטיקה אמנותית ויש ארוטיקה פולשנית. אצלי אישה עירומה לא מקדמת את המוצר. אישה היא חלק מהיצירה או שהיא מיותרת. ואם היא בעירום, אז צריך נימוק הוגן חוץ מאשר להיות פרובוקטיבי. האמנות יכולה להתבטא בדרכים רבות. הארוטי הוא הנשגב אבל בתנאי שהוא חלק בלתי נפרד מהאמנות עצמה. כשלא חייבים עירום ובכל זאת בוחרים בשבילי עירום, זה מציק. זה להכניס את הסצנה למבוכה ואינטימיות מיותרת עם הקהל.

וכשאין לזה סיבה בסיפור, ואם אפשר בלי זה, אז זה בוטה. כאילו כופים עלי סקס או עירום של איזו אישה שאני לא באמת מכירה והעירום שלה הוא לא באמת הסיפור. ככה שאולי כאישה או אולי כחרדית, האמנות עצמה נמדדת אצלי ברף אחר לחלוטין מאותם אלו המהללים את העירום שאצלם הוא מוגדר מיד, בלי שום דילמות, כאמנותי וגורר שורה של מחיאות כפיים.

אסף קורמן, יוצר הסרט את לי לילה. ראובן קסטרו
הבמאי אסף קורמן/ראובן קסטרו

קאט

הערום הנשי נדחף כמקדם מכירות לא רע בקולנוע הישראלי שנשלט ברובו על ידי גברים אלא בכל העולם.

קאט

מהקולנוע בישראל נעדר ז'אנר הפורנו ולכן זה מביך לפעמים שהוא מתפלק בלי קשר לאומנות כל פעם כשמזדמן לו, מהדלת האחורית של כמעט כל סרט חדש שיוצא.

קאט

אם העירום בסרט עושה לכם את זה וזה מה שתזכרו מהסרט, אנחנו בבעיה. כי זה אומר שהקולנוע שלנו הוא פורנו - ואם תזכרו את הסרט ובתוכו את העירום כחלק "טהור" מהאמנות עצמה- ערך האמנות ניצח. אז הנה לכם הנגזרת: ההבדל הדק בין החוויה הקולנועית לזו המציצנית.

טריילר את לי לילה.
טריילר את לי לילה

בגלל שאני לא אשת הלכה ולא פוסקת, פניתי לרבנים כדי לקבל את דעתם על הנושא, אבל אף רב לא רצה לגעת בסוגיה של "ניאוף" פומבי- באמצעות הבדיה הקולנועית. אף אחד לא מוותר על השחור לבן של אסור או מותר גם אם זו בדיה וגם אם זה לצורך סרט.

רב אחד נחמד לפחות פירגן וכתב בתשובה לפנייתי: "כל הכבוד על האומץ לגעת בזה". לא הבנתי את התשובה. לתרום את דעתו בסוגיה ההלכתית הוא נמנע כי זה מלוכלך מידי, כאילו מי שרוצה לשאול על ההלכה יבוא למגרש הנקי לאיפה שאין סרטים מעוררי קונפליקט מוסרי.

כך מצאתי את עצמי מנסה לבאר:

עירום לכתחילה מוקצה. הוא לכתחילה לא מיועד לקהל יעד של שומרי מצוות למיניהם. קל וחומר עירום של אשת איש. מצד שני- כמבקרת קולנוע- ה"טרוד במלאכתו פטור".

כאן היתרון שלי בהיותי אישה בולט. אם היה הערום הגברי שווה לערך הערום הנשי בסרטים הישראלים יכול להיות שעובדת היותי אישה לא היה מהווה יתרון כלשהו אבל מכיוון שברוב הסרטים העירום הנשי הוא המופגן (וכאמור ב"את לי לילה" אנו פוגשים את הערום הנשי ואילו הגבר נשאר חסוד ולבוש)- אזי פטורה אני לכתחילה- ואולי זה משהו שהקולנוע הישראלי לא תכנן... מבקרת עם שביס.

3
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully