הסופר, העיתונאי והפובליציסט סייד קשוע, המתגורר בימים אלה עם משפחתו בארצות הברית, פונה אל ראש ממשלת ישראל הנבחר, בנימין נתניהו, בטור מיוחד שכתב לגרדיאן הבריטי. קשוע, יוצר הקומדיה "עבודה ערבית", חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ומי שחתום על רבי המכר "ערבים רוקדים" ו"גוף שני יחיד", מסביר במהלך הטור, שהתפרסם במהלך יום חמישי האחרון, כיצד התבטאויותיו וגישתו של נתניהו גרמו לתחושות קשות בקרב ערביי ישראל, כלפיהם נטען כי הם מנסים להפיל את שלטונו באופן לא לגיטימי.
"למשך רגע אחד הייתי אופטימי", פותח קשוע את מכתבו, "למשך רגע אחד במהלך השבוע החולף התקווה שהקיץ החולף - קיץ שבמהלכו התפשטו הגזענות, השנאה, הדם והייאוש - נעלם, חזרה. לרגע אחד, אחרי שעזבתי את ירושלים עם משפחתי והעברתי את חיי לאילינוי, חשבתי שיש עדיין סיכוי, אולי יש עדיין מספיק אנשים בישראל שמסרבים לשלוט ולדכא עם אחר."
קשוע מתאר בטור כיצד הסקרים, שפורסמו בימים האחרונים שלפני הבחירות, וניבאו הפסד לנתניהו והצלחה גדולה לרשימה המשותפת, הפיחו בו תקווה ש"עדיין לא מאוחר לעצור את הפשיזם". בנוסף סיפר על העימות שהתנהל בין ראשי הסיעות השונות בערוץ 2, במהלכו ציין אביגדו ליברמן שאיימן עודה ויתר ערביי ישראל הם גיס חמישי. ראש החץ של ארגוני הטרור בכנסת ישראל. "עורך הדין הצעיר", כותב קשוע, "הצליח להסתכל לליברמן בעיניים, ולחשוף אותו בתור מה שהוא באמת: גזען חשוך ואכזרי". באותו רגע, טוען קשוע, האמין שיש עדיין תקווה.
"זה לא שחשבתי שיריביו מהמחנה הציוני ישימו קץ לכיבוש ויעניקו לערביי ישראל זכויות", ממשיך קשוע, "אבל המחשבה שקיים סיכוי לחסל את שלטונו של נתניהו העניקה לי נחמה...שביב של תקווה שיום אחד אוכל לחזור הביתה ולשקר לילדיי ששלום אפשרי, שגם אנחנו נוכל להיות אזרחים שווי זכויות במדינה דמוקרטית ... 'הערבים נוהרים לקלפיות בכמויות אדירות', כתב ראש הממשלה באותו יום. מצהיר ללא בושה שהמסות האלה של אנשים אינם אזרחים, אלא אויבים שהגיעו להשמיד את המדינה".
את הכיבוש, מסביר קשוע, מצדיקים בישראל בעזרת מילים כמו "פחד" ו"ביטחון". אולם לטענתו אין כל פחד או ביטחון שיכול להסביר את ההתנחלויות בגדה המערבית או בחברון, את גירוש הערבים מבתיהם, גניבת המים שלהם או את הקפתם בחומות בטון. "את הצעדים האלה אפשר להסביר בגזענות, התנהלות משיחית וטיהור אתני", כותב קשוע ומסביר כי חלק מחבריו תומכים דווקא בחזרתו של נתניהו לשלטון. כך הם טוענים שהמסכה תוסר מעל ישראל והיא לא תוכל עוד לזרות חול בעיני הקהילה הבינלאומית, עם דיבורים על הסכם במקביל לשלילת חירותם של הפלסטינים. אחרים אף טוענים כי זהו מתכון בטוח לכינונה של מדינה דו לאומית מבלי שישראל תרצה בכך.
"נראה לפעמים שהתוכנית היחידה שיש לישראל עבור הפלסטינים היא שיישבו בשקט ויגידו תודה, בזמן שישראל עושה עם הצבא המתוחכם שלה, עם חוקיה ועם בתי המשפט שלה ככל העולה על רוחה", כותב קשוע. "אנחנו עייפים ונטולי תקווה. הפלסטינים ניסו כבר הכל והישראלים לימדו אותנו שהם מעריכים רק כוח, אלא שלנו אין כוח. ראש הממשלה הכריז שלא תהיה מדינה פלסטינית ולכן אין צידוק לרשות הפלסטינית ... אולי הגיע הזמן לפרק אותה ולהחזיר את המפתחות לנתניהו. אחרי הכל, הוא בעל הבית האמיתי, וכיבוש ישיר בלי מתווכים הוא עדיף"
"כעת כשברור שישראל מסרבת באופן רשמי להביא לכינונה של מדינה פלסטינית, אולי כדאי שאזרחי עזה והגדה יתחילו לדרוש אזרחות ישראלית במקום עצמאות?", מסכם קשוע, "כמה טיפש הרגשתי על שהרשיתי לעצמי לטפח תקווה. כמה טיפשי מצדי לחשוב שיום אחד ניקח גם אנחנו חלק בקבלת ההחלטות. כמה נאיבי מצדי לחשוב שאזרחים ערביים יוכלו לחיות בכל מקום בישראל. 'אלה אנחנו או הם', אמר ראש הממשלה, ובכן זה אתה אדוני. ניצחת, והוכחת שאין לנו זכות קיום. סליחה שהעזנו לחלום".