Built to Spill - Living Zoo / Never be the Same
איזה קאמבק משמח הוא הקאמבק של בילט טו ספיל. שש שנים אחרי אלבומם האחרון "There is no Enemy" מגיע עכשיו אלבום מספר שמונה של הלהקה מבויזי, איידהו, "Untethered Moon" שמו, והוא הרבה יותר ממה שיכולתי לקוות שיהיה. ההרכב של דאג מארש - שאין לטעות בקולו המאוד מיוחד ובסגנון הנגינה על גיטרה המיוחד לא פחות שלו - נמצא בסביבה כבר מ-1992 והשפיע על כמות לא מבוטלת של הרכבים שנולדו אחריו. ההשפעה הזאת הרימה את ראשה שוב בשנה-שנתיים האחרונות, והחזרה העוצמתית של בילט טו ספיל בטיימינג הנוכחי מסמלת סגירת מעגל שאין מוצדקת ממנה. "Untethered Moon" מצטרף בגאון לקטלוג המפואר של הלהקה, והוא אחד מהנגישים שלה גם מלודית (לא שהיה חסר לה קודם) וגם טקסטואלית. מארש, שאי אפשר לקרוא לו הבחור הכי עליז בעולם, עדיין מטפטף מלנכוליה ומשתעשע עם דטרמינזם, אבל משהו כאן יותר צלול וברור. הקול שלו תמיד היה ותמיד יהיה מכת נוסטלגיה בשבילי, זורק אותי לכל מיני מקומות וריחות מן העבר, גם אם אי אפשר לעקוב באופן קבוע אחרי המסרים שלו. זה לא משנה. בשיר שפותח את האלבום, "All Our Songs", מארש שר "וידעתי, כשהתעוררתי, שרוקנ'רול יהיה כאן לנצח". זה יקרה גם בעזרתו הנדיבה. אמן.
Nai Harvest - All the Time / Sick on my Heart
אז בילט טו ספיל ככל הנראה סגרו לעצמם מקום ברשימת האלבומים הטובים של 2015, ואפשר לברך גם את נאי הארווסט על הצטרפותם למנצחים. בן תומפסון ולו קורי הם אולי לא הג'פנדרוידס החדשים, אבל ההשוואה לא לגמרי מופרכת: גם שני החברים משפילד מקדשים את הצימוד גיטרה-תופים ומזיעים את דרכם לאורך כל "Hairball", אלבומם השני. להבדיל מהקנדים, האנגלים לובשים את אהבתם לניינטיז על השרוול, אבל מצליחים להתאים אותה להווה כך שמה שמתקבל הוא אלבום אקסטרה-מרים שאומר עכשיו רק את המילה הראשונה. כיף.
Yak - Smile
השלישיה הלונדונית יאק ממשיכה לסמן את עצמה כלהקה הנכונה של 2015 עם עוד שיר מהמם, שהוא שילוב בין ג'ק ווייט לניק קייב (שעוד עליו ממש מיד).
Radkey - Parade It
Pאנק, שלושה אחים ממיזורי, שחורים. תתיידדו עם ראדקי עכשיו, כי זו רק ההתחלה. אלבום הבכורה שלהם ייצא בקרוב.
Brand New - Mene
לא הכרתי את הלהקה הזאת מלונג איילנד שנמצאת בסביבה כבר מ-2000, אבל גם היא בסוג של קאמבק עם שיר חדש מזה שש שנים, ואני משום מה שומע אותו בריפיט.
White Reaper Make Me Wanna Die
שיר נאה ואפקטיבי של להקת הPאנק מלואיסוויל שתוציא ביולי את אלבום הבכורה שלה "White Reaper Does It Again".
Sufjan Stevens - Death with Dignity / 4th of July
סופיאן סטיבנס יצא לסיבוב הופעות עם אלבומו המושלם "Carrie & Lowell", והנה ביצועים לשניים מהשירים האהובים עלי מתוכו. מרגש גם בהופעה.
Iron & Wine and Ben Bridwell - Bullet Proof Soul / No Way Out Of Here
אחת הלהקות היותר אהובות עלי בעשור האחרון היא באנד אוף הורסס. יש לי גם חיבה גדולה לאיירון אנד וויין. והנה החליטו בן ברידוול וסם בים, הקולות מאחורי ההרכבים, לאחד כוחות לטובת אלבום קאברים בשם "Sing into my Mouth", שייצא ביולי. הנה הגרסאות שלהם לשירים של שאדיי ויוניקורן. זה מאד יפה.
Blitzen Trapper - Heart Of Gold
הרכב הפולק מפורטלנד לוקח צעד אחד קדימה את אהבתו לקאברים, בעיקר לשירים של ניל יאנג, ומוציא את הגרסה שלו בהופעה לאלבום הקלאסי של יאנג, "Harvest". כן, לכל האלבום. הנה דוגמית נאה.
פצצה מהעבר
והפעם שתי פצצות. וידוי: ניק קייב והקיור אף פעם לא באמת היו פייבוריטים שלי. חיבה, לא אהבה. אבל גם לו וגם להם יש כמובן שירים שעושים לי את זה כמו שהם עושים לכל אחד עם סוג של לב. כמו למשל "The Ship Song" על קליפו הקיטשי, לקוח מאלבומו השישי של קייב "The Good Son" שחוגג ממש עכשיו יומולדת 25. וכמו למשל "A Forest" מתוך האלבום השני של הקיור, "Seventeen Seconds", שמציין בימים אלה יומולדת 35 (!). והנה רוברט סמית לפני שהוא נראה כמו פליטת ריאליטי.