חודש מאי הוא אחד היפים והמסעירים בשנה: החגים נגמרו, האביב פורח, הליגות בענפי הספורט השונים מגיעות להכרעה, ובשלהי התקופה תמיד גם יש את האירוויזיון. נוסף לכך, גם מבחינת חובבי הקולנוע אלה באופן מסורתי ימי אביב מלאי אירועים, ו-2015 שומרת על הגחלת באופן לוהט במיוחד.
פסטיבל דוקאביב
מתי יתקיים: בין ה-7 ל-16 במאי.
סיבה להתרגש: מאירוע קטן שבתחילה בקושי הצליח לעמוד על הרגליים, השכיל פסטיבל הדוקו להפוך לאחד האירועים התרבותיים החשובים בישראל. אף שבניגוד אליהם אין בו סרטים עלילתיים, הוא יישר קו עם הפסטיבלים של חיפה וירושלים וניצב עמם בשורה אחת כאחת מחגיגות הקולנוע הגדולות במדינה. נתוני מכירות הכרטיסים אסטרונומיים ורק צומחים משנה לשנה כבר כעת, כשבועיים לפני פתיחתו, מדווחים אזרחים מודאגים על קושי להשיג מקומות. כל הכבוד למנהליו, גליה בדור וסיני אבט.
איך אפשר לראות: ההקרנות פתוחות לקהל הרחב ואם תמהרו להזמין באתר הרשמי, אולי גם תספיקו להשיג כרטיסים. במידה ולא, כמה מהסרטים יוקרנו בהמשך השנה במסך הקטן רובם ב-yes דוקו כמובן. כמו כן, גרסאות מצומצמות יותר של האירוע יתקיימו בחורף הקרוב בגליל ובנגב.
חמשת ההילייטס
הדוקו המוזיקלי זה בדרך כלל הדובדבן על הקצפת של הפסטיבל והשנה הוא מתוק במיוחד. פינוק לחובבי מוזיקה או קולנוע, גן עדן למי שאוהבים את שניהם במידה שווה. הפעם, הסרט האחד שיטיל צל על כל השאר הוא "Cobain: Montage of Heck" המדובר על סולן נירוונה המנוח, שיוצרו ברט מורגן יגיע לאחת ההקרנות וינהל אחריה דיון בהנחיית מני אבירם. אבל לא צריך לשכוח גם את "השמים אוהבים אותך", על אליוט סמית ואת "Fresh Dressed" על הקשר בין אופנה להיפ-הופ, וגם לחובבי צלילים מקומיים יהיה מה לחפש, עם מסמכי דוקו טריים בכיכובם של מתי כספי והפייטן דוד בוזגלו. חלק מאלה יוקרנו חינם אין כסף, על מסך ענק בנמל תל אביב. עוד סיבה למחוא כפיים למנהלת התוכנית מיכל רון, שמצטיינת הן באוצרות, הן ביזמות והן בארגון.
"סיטיזןפור" סרטה של לורה פויטרס על אדוארד סנודן יפתח את הפסטיבל. וו בחירה ראויה בהתחשב בכך שהוא זוכה האוסקר ואחת מיצירות הדוקו המדוברות של השנים האחרונות. את כל התארים הללו הרוויח בצדק, שכן אכן מדובר במסמך מרתק. אמנם, הלהיט כבר זמין זמן מה לצפייה ביתית, ובכל זאת כדאי לראותו על מסך גדול כדי לחוות את האינטנסיביות שלו במלוא עוצמתה.
"סיינטולוגיה וכלא האמונה" עוד אחד מן הסרטים המדוברים של השנה, שגם מי שאינו חובב דוקו כבר שמע עליו ועל הסקנדל סביבו. אלכס גיבני, מיוצרי התעודה המעמיקים והטובים בארצות הברית, חושף פה כמה אמיתות על הדת שייסד ל'. רון האברד, והן כה מטרידות עד שלמנהיגי וחברי הכנסייה השנויה במחלוקת הזו לא היה נוח להתמודד איתן. גם כאן, תפוח האדמה הלוהט זמין לצפייה ביתית אבל זו חוויה לראותו דווקא בסינמטק, מרחק כמה דקות הליכה מן המרכז הסיינטולוגי בשדרות רוטשילד.
"מאורת הזאבים" התוצרת של פסטיבל סאנדנס שהתקיים החורף ביוטה נחשבה איכותית במיוחד, ולכן יפה שבדוקאביב הצליחו לשים יד על השלל הדוקומנטרי שלו. בראשם עומד סרט זה, זוכה פרס חבר השופטים באירוע האמריקאי, המשתמש בסיפורים של ילדים שקולנוע היה הקשר היחיד שלהם עם העולם החיצון כדי להוכיח שוב את כוחה של האמנות הזו.
"שיח לוחמים: הסלילים הגנוזים" ולסיכום, למרות כל המעדנים הבינלאומיים, דוקאביב הוא ראשית כל פסטיבל מקומי, ולכן יש בו כמובן גם תחרות ישראלית, והיא מסקרנת. כל המתחרים בה יערכו את הקרנת הבכורה שלהם בארץ, אך יש אחד שכבר נחשף מחוץ למולדתו "שיח לוחמים", סרטם של מור לושי ודניאל סיוון שבין השאר כבר הוקרן בפסטיבל ברלין. הדרך בה הוא חושף לראשונה עדויות של גיבורי הניצחון במלחמת ששת הימים כבר עוררה תהודה בעולם, וצפויה כמובן לעשות זאת גם כאן.
פסטיבל קאן 2015
מתי יתקיים: בין ה-13 ל-24 במאי.
סיבה להתרגש: אמנם בהוליווד כבר לא בונים על הריביירה כמו פעם, ועדיין הפסטיבל הצרפתי הוא אירוע הקולנוע היוקרתי באירופה, אחד החשובים בעולם והיחיד שמצליח לשלב בין שיק ושוק, איכות וזוהר. בשנים האחרונות, הוא גם נהיה חלון ראווה לתעשייה הישראלית.
איך אפשר לראות: בניגוד לרוב הפסטיבלים, קאן סגור לקהל הרחב ומיועד רק לאנשי תעשייה, עיתונאים וכיוצא בזה. עם זאת, ניתן יהיה לעקוב אחר דיווחים שוטפים ממנו (גם בוואלה כמובן), והסרטים הבולטים שבו יגיעו במהלך השנה לישראל, אם זה בהפצה מסחרית ואם זה במסגרת מצומצמת יותר.
חמשת ההילייטס
הילדים הרעים במאים שהביעו תמיכה בנאצים, סרטים יומרניים שסחט שריקות בוז, סצינות מין ואלימות בוטות ותקריות דיפלומטיות. הפסטיבל היטיב לספק שערוריות בשנים האחרונות, כמו בכל שנות קיומו, וצפוי לעשות זאת גם הפעם. המועמדים הבולטים לספק זאת הם גספר נואה, שזיעזע בעבר עם "בלתי הפיך" וחוזר עתה עם סרט פורנו בתלת-ממד, "אהבה", שיוקרן בחצות ובוודאי יהיה שיחת היום בבוקר שלאחר מכן. גם "לובסטר" דובר האנגלית של יורגוס לנטימוס היווני אמור לעורר רעש דומה מנהלי האירוע מגדירים אותו כאחד הדברים המטורפים שאי פעם הוקרנו בריביירה. וזה לא נגמר בזה: מישל פרנקו, ש"אחרי לוסיה" שלו היה הסרט הכי קשה במהדורת 2012 של הפסטיבל ובכלל אחת היצירות הקולנועיות הקשות לעיכול של השנים האחרונות, חוזר לחופי קאן עם "כרוניקה", שסביר כי גם הוא לא יעורר נחת. ואלה רק שלושת החשודים המיידים: מן הסתם, כמו בכל שנה, השערורייה הגדולה באמת תבוא מכיוון לא צפוי.
הבמאים הוותיקים בצד הילדים הרעים שבאים להתסיס את הריביירה, כמה קולנוענים ותיקים ומעונבים ינסו לדאוג לקולטורה ובכך לשמח את המבקרים ולספק לעצמם פרסים. נני מורטי כבר קטף בעבר את דקל הזהב, העיטור היוקרתי בפסטיבל, עם "חדרו של הבן". השנה, החזאים מנבאים לו סיכוי טוב לשחזר את ההישג עם סרטו החדש, "מיה מדרה". גם לגאס ואן סנט האמריקאי יש כבר דקל בכיס, הודות ל"אלפנט", והוא חוזר לקאן עם "ים העצים" בכיכובו של מתיו מקונוהיי, הקמע הקולנועי המהימן של העת האחרונה. בן עמו טוד היינס טרם יצא מהאירוע הצרפתי כמנצח הגדול, אבל בזכות "הרחק מגן עדן" ויצירות אחרות הוא אחד השמות המוערכים בעולם הקולנוע, כך שהתכונה רבה לקראת עבודתו הטרייה "קרול", מה עוד שמככבות בה קייט בלנשט ורוני מארה.
יחד איתם, התחרות הרשמית של הפסטיבל תציג גם סרטים חדשים של פאולו סורנטינו האיטלקי (זוכה האוסקר על "יפה לנצח") ושל בן עמו מתיו גרונה (שהתפרסם עם "גומורה"), של ז'יה ז'אנג-קה הסיני, ש"מגע של חטא" שלו היה הסרט הטוב במהדורת 2014 של הפסטיבל ובכלל מהטובים שאותה שנה ראתה על המסכים, ושל עוד כמה יוצרים פוריים ומהימנים, ובהם דניס וילנב הקוויבקי ("אסירים") וז'אק אודיאר הצרפתי. גם מחוץ לתחרות נתקל ביוצרים שתמיד יש סיבה לחכות להם, ובראשם וודי אלן, שהתוצר השנתי שלו נקרא "אדם לא הגיוני" ומככבים בו אמה סטון וחואקין פיניקס.
האנימציה הקרנות בכורה עולמיות לסרטים החדשים של פיקסאר כבר הפכו למסורת בקאן, והיא נשמרת עם הפרמיירה של "הקול בראש", המעדן החדש מבית היוצר שלהם. בצד זאת, הפסטיבל יחשוף לעיני העולם סרט אנימציה נוסף ומדובר לא פחות העיבוד הטרי ל"הנסיך הקטן", שלפי השמועות עומד להפיג את כל חששות המעריצים ולהתגלות כעיבוד מרהיב, מקסים ומכובד לספר הפולחן.
מה יהיה ה"וויפלאש" החדש? אחד מאירועי השיא של הפסטיבל הקודם היה הקרנת הבכורה עתירת מחיאות הכפיים ושריקות ההתלהבות של "וויפלאש", שהגיע לריביירה כדרמת אינדי קטנה ויצא ממנה כמפלצת תהילה. זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה לסרט אמריקאי עצמאי בקאן גם הסיפור של "חיות הדרום הפראי", למשל, היה דומה. האם יש השנה מי שיילך בעקבותיהם? כרגע, נראה כי השניים שהכי כדאי לשים אליהם לב הם "Dope", שכבר הוגדר כתשובת ההיפ-הופ ל"קלולס" וכקומדיית הנעורים הרלוונטית של ימינו, ו"החדר הירוק" של ג'רמי סולנייה הצעיר, ש"נקמה כחולה" שלו סימן אותו לפני שנתיים כאחד מיוצרי האינדי המקוריים שפועלים כעת.
הנקודה הישראלית שנת 2014 קבעה תקדים מבחינת הקולנוע הישראלי, עם לא פחות משישה סרטים כחולים-לבנים באורך מלא שהגיעו לריביירה. היה ברור שהכמות הלא פרופורציונלית הזו לא תחזור על עצמה, ואכן השנה יש רק שניים כאלה אחד מהם, "סיפור על אהבה וחושך", אמנם דובר עברית, צולם בירושלים ומבוסס על ספר של עמוס עוז, אך ביימה אותו יוצרת שגדלה וחיה בארצות הברית, נטלי פורטמן.
העיבוד של פורטמן יוקרן מחוץ למסגרת תחרותית, כמו גם המשתתף המקומי השני, שהוא כבר ישראלי בכל רמ"ח איבריו "היורד למעלה" החיפאי, סרטו העלילתי הארוך של אלעד קידן, שבעבר קטף בקאן את הפרס לסרט הקצר ביותר, עיטור שיתחרה עליו השנה "עשרה רחובות ומאה עצים" של מיקי פולונסקי מבית הספר מנשר.
כמו כן, קשה שלא לשים לב לשני סרטים שאינם ישראלים, אבל יעוררו כאן עניין מיוחד: "הבן של שאול", של ההונגרי לזלו נמש המתרחש באושוויץ, ו"Degrade" של הפלסטינים טרזן וארב נסר, המתרחש בעזה. צפו לקריאות "אל תגעו לנו בשואה!" ו"די לתת במה לשונאי ישראל!".
ועוד בחודש מאי:
"מקס הזועם", בו נכנס טום הרדי לנעלי מל גיבסון, יערוך את הקרנת הבכורה העולמית שלו כבר בסוף השבוע הראשון של קאן ויגיע מיד לבתי הקולנוע ברחבי העולם, כולל בישראל (כלומר מחמישי 14.5). בהמשך החודש יגיעו למסכים עוד כמה להיטים פוטנציאליים, ובהם אמריקאים "בחזרה למחר" עם ג'ורג' קלוני, מקומיים "המילים הטובות" של שמי זרחין חביב הקהל והמבקרים, וצרפתיים "משפחת בלייה", שהיה הלהיט הכי גדול בצרפת השנה. כל זה יהיה רק הכנה לקראת יוני-יולי, בו יעלו הפקות ענק בסדר הגודל של "עולם היורה", "שליחות קטלנית: ג'נסיס", "המיניונים" ועוד. גם גזרת הפסטיבלים לא תשקוט אחרי סיום דוקאביב וקאן, שכן ביוני יהיה זה תורם של פסטיבל דרום ופסטיבל הסטודנטים בתל אביב, שיכינו את הבמה לקראת פסטיבל ירושלים ביולי. בקיצור, אם אתם שוחרי קולנוע, השבועות הקרובים הם לא זמן מתאים להתבודד במנזר או לצאת לטרק.