נושאים חמים

החיים בלופ 74: טור פרידה

סיכום ארבע שנות הטור האלקטרוני של יותם אבני, כולל מעבר בין טורים אהובים, חשיפת מחוות לכותבים אהובים, ולא מעט השפעה גדולה של הטור על החיים. להתראות

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

ארבע שנים מופלאות ומשמעותיות מאוד בחיי עברו עליי בצל כתיבת המדור הזה. שרדתי שתי מערכות יחסית ארוכות, עברתי בין חמש דירות שונות, פתחתי וסגרתי מועדון וחגגתי במאות מסיבות. בדיוק כמוני, מבחינה אישית, גם המדור הזה עבר גלגולים שונים. הוא התחיל כפודקאסט, המשיך לכתבות רוחב ולבסוף גם חטא קצת בלהיות טור אישי. דבר אחד משותף לכל העורכים השונים שהתחלפו סביבי בארבעת השנים האחרונות, והוא החירות המוחלטת שניתנה לי בלכתוב ולסקר בטור הזה. זו פריבילגיה שלא הכרתי קודם לכן באף פורטל או מגזין, כזו שלעתים גם הקשתה מאוד במהלך בחירת הנושאים לכתיבה.

כל עיתונאי קודם שעסק בנושא, משאול ביבי עד ניב הדס, ידע לספר טוב ממני על הריקוד המוזר בין השפה העברית לתרבות מועדונים ומוזיקה אלקטרונית. תחום עשיר במונחים והוויה לועזיים שרובו המוחלט בלתי ניתן לגיור. זה אולי לא בולט במיוחד למתבוננים מבחוץ, אבל חשוב לי להדגיש שאלמלא אותם יסודות לשוניים ורעיוניים שהניחו דור הכותבים הקודם לי בנושא, לא היו ברשותי מגוון רחב כל כך של כלים לעבודה על מדור כמו "החיים בלופ".

מגזינים כמו "די ג'יי העיר", "לילה", "ניוזיק" או "אקט מוזיקלי" הם התנ"ך שלי. הם היו לחור הצצה הראשון בחיי לתחום שהפך לכל עולמי. שם, בעזרתם של כותבים מוכשרים, התעצב עולמי הפנימי יותר מכל גורם אחר. לא ציינתי זאת באופן רשמי קודם לכן, אבל למעשה ישנם המון כתבות של "החיים בלופ" שהוקדשו בקריצה פנימית לכמה מהכותבים שהשפיעו עליי. זו הזדמנות טובה לציין בשבחם ולהוקיר להם תודה.

החיים בלופ 55: איש הברזל מגיע הוא מחווה ליואב ברנשטיין. החיים בלופ 14: הצדעה למודימן מוקדש לניב הדס. החיים בלופ 38: ניסוי כלים לכבודם של מירה פרלמוטר, טובי ופוינגי. החיים בלופ 54: 20 שנה ל-"Essential Mix" מוקדש לעדי שבת. אלו הן רק כמה דוגמאות ספורות.

מאחורי הקלעים, בין כל אותן כתבות, היו לא מעט הפתעות. כמו הפעם שהתבקשתי לתקלט בחתונה של זוג מקסים שעוקב באדיקות אחר המדור מפרסומו הראשון. בכתבה שהקדשתי לתקופת הדומיננטיות של נשים תקליטניות, יצאתי סקסיסטי וחטפתי גל נאצות. אבל באחת הנעלבות התאהבתי והיא חברה קרובה עד היום. ב-2012 ביקשתי מדיפה ובירי להקליט סט אורח בכתבה המוקדשת לכשרונות מקומיים. אותו סט בלעדי שהעניקו, המורכב מיצירות של חומרים מקוריים שלא יצאו לאור, הגיע לאוזניו של DJ Hell. שלא במכוון, שם נולד "Emotions, Visions, Changes", אלבום הבכורה של דיפה ובירי ב-'International Deejay Gigolo Records'. את הסט המשובח ההוא של דיפה ובירי - אפשר לשמוע פה.

חוץ מזה, בפעמים הבודדות שבהן לא אני כתבתי, השתתפו בטור אורח גם אורן עמרם, אלינור כרמי וגל עופר. התראיינו ג'ף מילס, סרג'ון, יאיר עציוני ומיס קיטן, ואחד בשם לואי וגה תרם סט אורח מיוחד. בתת-מדור קצר ומתוק בשם "תרגיע", התארחו קמצוץ ממיטב התקליטנים המקומיים המוכשרים, בסט צ'ילינג והשפעות מוזיקליות. היו אלה עידית פרנקל, אביגד, נרקיס טפלר, מוסקומן, צח זמרוני ועמיחי מטיאס. את הסטים המשובחים שלהם, כמו גם שאר פרקי הפודקסט של המדור, אפשר לשמוע בעמוד המדור ב-Icast.

לואי וגה (מערכת וואלה!)
אפילו לואי וגה היה כאן (צילום: יח"צ)

שלוש כתבות שאהבתי במיוחד

החיים בלופ: מחווה לליין האגדי Body and Soul
מסע בעקבות דרכם של ג'ו קלוסל, דני קריביט ופרנסואה קיי וליין המסיבות האגדי שהכתיב סגנון תקלוט חדש וייחודי לעולם. הכתבה גם כוללת פסקה רגשנית מאת ירון טראקס וסט שהקלטתי בעזרת כמה מהתקליטים האהובים עליי ביותר.

החיים בלופ 58: סינמה טכנו
עשר היצירות הדוקומנטריות, הטובות ביותר (בעיניי) אודות מוזיקה אלקטרונית. כשהדגש הוא גם על מגוון רחב של סגנונות מוזיקליים והשקפות תרבותיות. לגזור ולשמור.

החיים בלופ 59: רסק - מיועד להריסה
בסצינה קטנה, בה כמעט לכל מסיבה או מועדון יש לי איזשהו חלק, קשה להימנע מקידום אינטרסנטי. אבל אני נוטה להאמין שהצלחתי להצניע את הפעילות שלי מחוץ למדור. מתוך מעל לשבעים כתבות שפרסמתי כאן, הפעם היחידה שבה הרגשתי צורך לכתוב על דבר שיש לי בו חלק הוא מועדון ה"רסק". לכבודו הוקדשה הכתבה האישית ביותר שלי במדור.

הנה ארבעת הלופים הגדולים בהיסטוריה בעיניי

Maurizio - M5 - 1995

מוריץ פון אוסוולד ומארק ארנסטס, הלא הם Basic Channel, ביצירת הטכנו המופשט והמדיטטיבית ביותר בתולדות הז'אנר. תקליט שלעד ישמע חדשני.

Steve Reich - Come Out - 1966

כנראה יצירת הטייפ-לופ המפורסמת בעולם. פיסה מוזיקלית בה דגימת קולו של צעיר שנפצע במהומות הארלם ב-1964 מתנגנת במחזוריות דרך שני מכשירי טייפ סלילים שונים. בין צמד ההקלטות המתנגנות במקביל ישנו דיליי זעיר אשר מתעצם בהדרגה, ובכך מוליד מנטרה אודיופונית ששינתה את פני המוזיקה לעד.

The Winstons - Amen Brother - 1969

לולאה בת שניות בודדות הלקוחה ממעבר תופים בתקליט Fאנק נשכח משנות ה-70, שהפכה לאבטיפוס עליו נשענו סגנונות ההיפ הופ, הדראם אנ' בייס, ג'אנגל, ברייק ביט ועוד שלל תתי-ז'אנרים נוספים. רבים טוענים שמדובר כנראה בפיסה המסומפלת ביותר בהיסטוריה.

Frankie Knuckles - Your Love - 1987

תפקיד ה-Arpeggiator (עוד מונח שלא קיים בעברית), המכונן של ג'יימי פרינסבל. שבלי כל כוונה מיוחדת שילב שירת R&B על מקצב אלקטרוני מופשט ובכך תרם לעולם את אחד מאבני היסוד למה שלימים יכנו מוזיקת "האוס".

תודה רבה לכל מי שקרא, הגיב, השתתף או ליווה את דרכו של "החיים בלופ". תודה במיוחד לכל העורכים הנפלאים שזכיתי לעבוד תחתם: עינב שיף, אלכס פולונסקי, שי סגל ועידו ישעיהו. תודה לעולם, תודה לכולם. היה לי לעונג. נתראה בשמחות.