כמה זמן צריך לעבור כדי שזה לא יהיה "מוקדם מדי"? מה פרק הזמן המינימלי שצריך לעבור מהרגע שבו אתם צופים בחדשות באנשים שחייהם נהרסו ברעידת האדמה בנפאל, וחושבים כמה שזה נורא, לרגע שבו אתם צופים בקולנוע באנשים נמעכים ובניינים מתמוטטים ברעידת אדמה הרסנית בסן פרנסיסקו, וחושבים שזה מגניב? האם בנפאל יקרינו את "סאן אנדראס"?
אולי זה לא משנה. אילו האסון בסרט-האסון התורן היה מזכיר את המציאות, זה היה מטריד. אבל סרטי האסונות הפכו לכל כך קיצוניים שהתמונות שהם מראים לא נראות כמו משהו מהחדשות אלא כמו סרט מצויר, ולא משנה עד כמה ריאליסטיים האפקטים הממוחשבים. היום כבר אי אפשר לעשות סרט על רעידת אדמה שמאיימת להפיל איזה בניין ייצוגי בלוס אנג'לס, הו לא. היום סרט על רעידת אדמה צריך להחריב לחלוטין לפחות שתי ערים גדולות ומונומנט לאומי, לכלול לפחות חמש סצנות שונות של רעידות וחורבן בקנה מידה גדול, לגרום לאדמה לפעור את פיה ולשנות לחלוטין את מפת ארצות הברית. ואפילו אז אנשים יגידו שב-"2012" זה היה מרשים יותר.
קליפורניה כמו ישראל יושבת על קו שבר גיאולוגי, שבר סן אנדראס, אחד המקומות שבהם הלוחות הטקטוניים שעליהם כולנו יושבים מתחככים זה בזה ונאבקים על מקום כמו שני ישבנים במושב צר באוטובוס. ובדיוק כמו אצלנו, גם שם זה רק עניין של זמן עד שתגיע רעידת האדמה הגדולה. בסרט, היא מגיעה עם ריבית דריבית: סדרה של רעידות אדמה שמטפסות גבוה גבוה בסולם ריכטר. גורדי שחקים נופלים כמו קלפים, גלי צונאמי אדירים מוחקים שכונות, מיליוני אנשים מתים, אבל זה לא אכפת לנו כי אנחנו מתעניינים רק בדוויין ג'ונסון ובבני משפחתו. דה רוק מגלם טייס מסוק של מכבי האש של לוס אנג'לס, מה שהופך אותו לאיש הכי חזק והכי צודק בעולם. יש לו בת, וגם אישה לשעבר, שעומדת להינשא לבחיר ליבה החדש. עכשיו, כביקורת קולנוע אחראית לא מתקבל על הדעת שיפורסמו כאן ספוילרים כלשהם, לכן אני לא אומר שבמהלך האסון הגבר ייצא לחלץ את בתו ואגב כך ישקם את יחסיו עם האקסית, אבל אני גם לא אומר שלא.
תחשבו על קלישאה של סרטי אסונות. כן, הקלישאה שחשבתם עליה נמצאת ב"סאן אנדראס" הסרט הזה כל כך לא מתבייש בהיותו מיחזור של סרטים קודמים שנראה לפעמים כאילו הוא העתיק מהם דפי תסריט שלמים. אם ראיתם את "היום שאחרי מחר", את "היום השלישי", או את "2012" ראיתם את הסרט הזה, רק עם שמות שונים, ועם אסונות שונים. כרגיל, נראה כאילו האסון רודף את הגיבור ואת בני משפחתו באופן אישי, וגורם להם להיקלע בכל פעם מחדש לעוד קטסטרופה; וכרגיל, מיד לאחר שהיו עדים לאחת הקטסטרופות הגדולות בהיסטוריה ולמיליוני אנשים שקיפחו את חייהם, בני המשפחה מנצלים את הזמן לשיחות "יחסינו לאן".
ולמרות הכל: אם אתם יודעים למה אתם נכנסים, אין שום דבר רע ב"סאן אנדראס". תוכלו ליהנות ממנו כל עוד לא תצפו ממנו אפילו למיליגרם של מקוריות. הסיפור בסרטים האלה הוא תמיד רקע לאפקטים, והאפקטים הממוחשבים באמת מדהימים בימינו: אמנם נדמה שכבר ראינו הכל בסרטים כמו "פגיעה קטלנית" (גל הצונאמי הענק) ו"2012" (לוס אנג'לס שוקעת בים), ובכל זאת סצנות ההרס נראות כאן מפורטות עוד יותר ומרשימות עוד יותר. הן גם מרובות יותר מאשר בסרטים רבים בסגנון הזה, שמוכרים לכם הרס וחורבן פוטוגניים בטריילר ובסוף נותנים לכם סצנה אחת של אפקטים ושעתיים של שיעמום. זה לא סרט מבריק בשום צורה, אבל לחובבי הנוסחה הבדוקה והקבועה של סרטי האסונות הנה ביצוע נחמד שלה.
ומה אתם חשבתם על "סאן אנדראס"? ספרו לנו בתגובות