כמו סרטים רבים לפניו, גם "קיץ אמריקני חם ורטוב" לא ממש עשה כלום כאשר יצא לבתי הקולנוע ב-2001, וב"כלום" הכוונה היא שהוא נחל כישלון חרוץ. אבל שוב, כמו סרטים רבים לפניו, אף הוא הפך ברבות הימים לפנינת קאלט שזכתה לקהל אוהדים הולך וגדל ברכישות DVD, הזמנות אונליין והקרנות מיוחדות בקולג'ים ובברים, לפעמים בתחפושות. למעשה, ההומור הפארודי המופרך, הסוריאליסטי והאבסורדי-בואכה-מטומטם של יוצרי הסרט וסדרת ההמשך, דיוויד וויין ומייקל שוולטר - שיחד עם מייקל איאן בלאק מהווים את חבורת "סטלה" - הפך מאז ליותר ויותר פופולארי גם במסגרת מפעלותיהם האחרים. אם "סטלה", הסדרה שלהם מ-2005 בערוץ קומדי סנטרל, אכסניה שנדמית כמו ביתם הטבעי, בכל זאת בוטלה כעבור עונה אחת, המשך העשור כבר הכשיר את הקרקע לחזרת ניצחון של "קיץ אמריקני חם ורטוב".
לא שההומור שלהם נעשה פתאום חלק מהמיינסטרים, אבל בטלוויזיה עתירת הנישות של 2015, עם סדרה כמו "Childrens Hospital" (שדיוויד וויין הוא אחד ממפיקיה) הזוכה בפרסי אמי ונחשבת להצלחה כי צופים בה חצי מיליון צעירים בגילאי 18-34 - פתאום יש מקום גם לזה. על אחת כמה וכמה כאשר מסתכלים על הקאסט של "קיץ אמריקני חם ורטוב" המקורי, שעלילתו התרחשה ב-1981 וגוללה את קורותיהם של המדריכים ב"פיירווד", מחנה קיץ אמריקאי יהודי ביום האחרון שלו. מדהים להיווכח כמה כישרונות היו בסרט, רבים מהם על סף הפריצה שלהם. הסרט יצא לאקרנים ביולי 2001, חודשיים לפני שאיימי פוהלר הצטרפה אל שורות "סאטרדיי נייט לייב" ובראדלי קופר כיכב לצד ג'ניפר גארנר ב"זהות בדויה" של ג'יי ג'יי אברמס. מלבדם בסרט הייתה גם אליזבת בנקס לפני שבאמת ידעו מי היא, פול ראד שהיה מוכר בעיקר מתפקידי משנה דוגמת "קלולס", וכן בין היתר ג'נין גרפולו, מולי שאנון, דיוויד הייד פירס וכריסטופר מלוני גונב ההצגה.
הרצון ליצור המשך לסרט קינן אצל יוצריו כבר לא מעט שנים, הם הביעו אותו במספר הזדמנויות בעבר, ספציפית עם הרעיון להתמקד הפעם ביום הראשון של אותו מחנה ב-1981, למרות שכל הקאסט - שמלכתחילה היה בוגר מכדי לגלם בני עשרה - הוא עכשיו "מבוגר ושמן יותר", כהגדרתו של וויין (מלבד פול ראד, שתמיד נראה אותו דבר). נטפליקס, שהסרט המקורי זמין אצלה, החליטה לאפשר לדבר הזה סוף סוף לקרות. כמעט כל הקאסט המקורי חזר אל שמונת פרקי המיני-סדרה "קיץ אמריקני חם ורטוב: היום הראשון במחנה", שעלתה ביום שישי האחרון, אליהם הצטרפו בין היתר אנשי "מד מן" ג'ון האם, ג'ון סלאטרי וריץ' סומר, וכן ג'ייסון שוורצמן, קריסטן וויג, כריס פיין, ג'וש צ'ארלס, לייק בל (שהצהירה לפני כמה שנים כי זהו הסרט האהוב עליה אי פעם), מייקל סרה, ווירד אל ינקוביק ורבים אחרים.
כמו במקור כתבו דיוויד וויין ומייקל שוולטר את המיני-סדרה ו-וויין ביים את כל הפרקים. הראשון מגלם בסדרה החדשה את הישראלי ירון שזומם על חברתו של השני, השב לנעליו של קופ טוב הלב עם מזל הביש באהבה. "היום הראשון במחנה" ממחישה שהכישרון והרגישות הקומית של השניים התחדדו ברבות השנים, והניסיון הרב שצברו מאז ניכר מאוד ביד הבוטחת של התוצאה הסופית. בפיקחות מפותלת מספקת המיני-סדרה סיפורי רקע לדברים שהכרנו בסרט - אחת מהדמויות מאז היא בעצם עיתונאית שמסתננת לשורות המדריכים; גייל, מדריכת המלאכה בעלת הזיגזגים הרומנטיים, זכתה ללא מעט הרפתקאות רומנטיות עוד לפני כן; החניכה חובבת הגברים מתחילה את המחנה כשהיא סולדת מהם, וכהנה וכהנה. אפילו לפחית השימורים שמדברת בהזיותיו של יוצא הצבא המטורף ג'ין ג'נקינסון יש סיפור משכנע מאוד מאחוריה.
בכלל, כיאה לסדרה בת שמונה שעות העלילה הרבה יותר נוכחת מאשר בסרט המקורי, שהיה בעיקרו רסיסים וסיפורי משנה. מנהלי המחנה מגלים כי תאגיד שופך את הפסולת הרדיואקטיבית שלו בסמוך למתחם, מה שמאיים על קיומו ומוביל לחשיפת קונספירציה מטורפת הכוללת את נשיא ארה"ב רייגן. איבה על רקע רומנטי מבעבעת בין "טייגרקלו", מחנה מתחרה סמוך המונה סנובים עשירים עם חולצות פולו וסוודרים כרוכים על שכמותיהם, לבין "פיירווד". העיתונאית מגלה על קיומה של דמות מיסתורית הפוקדת את המחנה. כמו בסרט המקורי, גם הפעם החוג לתיאטרון מעלה הפקה חשובה בסוף אותו ערב. וכמובן, רומנטיקה וסקס מתווים כמעט כל צעד של רוב הדמויות, וסכנת חיים מרחפת מעליהן בלי שידעו.
יש לא מעט קווים מקבילים בין תחייתו המחודשת של "קיץ אמריקני חם ורטוב" לבין החיים החדשים שהעניקה נטפליקס ל"ארסטד דיבלופמנט". בשני המקרים מדובר בקומדיות פולחן שזכו לאהדה רבה יותר אחרי הסבב המקורי שלהם ושיכנעו את נטפליקס להזמין מהן עוד. שתי היצירות מונות אנסמבל גדול שהיווה קושי לוגיסטי במהלך הצילומים. בשתי סדרות ההמשך ג'ון סלאטרי מתארח ומייקל סרה בנמצא. בשתיהן הקאסט התבגר והשתנה - לפעמים באופן מאוד ניכר - ביחס ליצירה המקורית, ובכל זאת העלילה צמודה למאורעות של אז.
אבל ההבדל המהותי, הקריטי, הוא שבעוד העונה הרביעית של "ארסטד" הכתימה את מורשתה המושלמת, המיני-סדרה החדשה עושה בדיוק את ההפך. "קיץ אמריקני חם ורטוב: היום הראשון במחנה" היא יצירה שלמה, קומוניקטיבית, רגישה ומצחיקה יותר ביחס לסרט, ובזמן שהיא עושה לו כבוד עם מחוות, קריצות וציטוטים קטנים, היא גם לגמרי עומדת בפני עצמה. בכך לא זאת בלבד שהיא מתעלה על המקור, אלא גם מקרינה עליו בצורה מחמיאה. כך זה צריך להיעשות. ומי יודע, אולי עוד קיץ אנחנו ניפגש, בסביבות 9:30 ככה.