וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עיניים גדולות 32: מה צפוי בתקופה הקרובה והסוערת בעולם הקולנוע?

19.8.2015 / 6:20

הסרט על רבין נוסע לוונציה, נטלי פורטמן נוסעת לארץ והמירוץ לאוסקר מקבל צורה - ניסיון לעשות סדר בתקופה העמוסה לחובבי הקולנוע

יח"צ - חד פעמי

שלהי אוגוסט הם תקופה קשה לחובב קולנוע מקומי. באולמות, הבחירה היא בין יצירות מופת בסדר הגודל של "לחטוף את פרדי הייניקן" ו"כמו מאהב אנגלי", בפייסבוק כולם רק כותבים על סאבלטים ובחוץ טכנאי מזגנים אלילים גדולים יותר מג'ורג' קלוני וקלארק גייבל גם יחד.

אבל תקופת היובש המדכאת הזו היא רק הפוגה קצרה לקראת הסערה שעומדת להתרגש עלינו בחודש וחצי הקרובים, מתחילת ספטמבר ועד שלהי סוכות - פסטיבלים מקומיים ובינלאומיים, הפצות מסחריות ומחוות סינמטקיות, טקסי פרסים והודעות דרמטיות. לא יעבור שבוע ולפעמים אפילו לא יום בלי שיהיה משהו לראות באולמות או לפחות לקרוא עליו בטוויטר. בתוך לוח השנה העמוס הזה, אלה עשר נקודות הציון החמות ביותר:

רבין, היום האחרון קטע מהסרט.
פצצה קולנועית או סרק? מתוך "רבין, היום האחרון"

פסטיבל ונציה: 2 בספטמבר - 12 בספטמבר

פסטיבל הקולנוע הוותיק באירופה הציג בשנים האחרונות את הפרמיירות העולמיות של "בירדמן", "כוח משיכה"', "מתחת לעור", "המאסטר", "ספרינג ברייקרס", "פילומנה" ועוד, אז הגיע הזמן להפסיק לדבר עליו כשני בחשיבותו ביבשת הקלאסית - הוא חשוב בדיוק החגיגה בקאן.

גם הפעם, סביר להניח שהגונדולות יובילו בכורות של כמה מסרטי האיכות המדוברים של השנה הקרובה, ובמהדורה הנוכחית יש גם עניין מקומי מיוחד - שלוש בכורות תוצרת הארץ, ובהן חשיפה עולמית לסרטו החדש של עמוס גיתאי. אז נכון, הקולנוען השאפתן הוא אורח קבוע בוונציה, כך שלכאורה מדובר במקרה קלאסי של ידיעה על כלב שנשך אדם, אלא שבמקרה זה הוא מגיע עם אחת היצירות הישראליות המעניינות של השנים האחרונות - הדרמה "רבין, היום האחרון".

התעשייה הישראלית כמעט ולא עוסקת באירועים היסטוריים, בטח לא שנויים במחלוקת, בטח לא כאלה שניצבים כאחת הטראומות הגדולות בתולדות המדינה. לסרט של גיתאי, אם כך, יש פוטנציאל להתגלות כפצצה קולנועית, מהסוג הנדיר שההדים שלה מרעישים את הכותרות הראשיות ולא רק את מדורי התרבות. הביקורות הראשונות מוונציה יגלו אם אכן זה המקרה, או שמא ההר יוליד עכבר. כך או כך, הקהל הרחב בארץ יגלה את התוצאה בתאריך סמלי - הארבעה בנובמבר, בו תעלה הדרמה לאקרנים.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
שוב תלכלך על ביבי? מתוך "סיפור על אהבה וחושך"/מערכת וואלה!, צילום מסך

עליית "סיפור על אהבה וחושך" לאקרנים בארץ - 3 בספטמבר

לא כל יום מקרין פסטיבל בינלאומי חשוב בכורת סרט על רצח רבין, ולא כל יום כוכבת הוליוודית גדולה מביאה אל הבד רומן של אחד הסופרים הישראלים האהובים בכל הזמנים. לכן, ברור כי עלייתו כאן לאקרנים של "סיפור על אהבה וחושך" של נטלי פורטמן הוא אירוע - מה עוד, שישראל היא המדינה הראשונה בה מופץ הסרט מסחרית; מה עוד, שהשחקנית-במאית תגיע לארץ לרגל בכורתו; מה עוד, שהוא מגיע לכאן עם מטען: הסקנדל סביב הקטילה החריפה שפרסם אורי קליין לאחר הקרנתו בפסטיבל קאן.

מתחילת ספטמבר, יוכלו הצופים בארץ לקבוע אם קליין צדק, או שמא פורטמן דווקא כיבדה את הרומן הקאנוני של עוז. בלי קשר לאיכויות האמנותיות שלו, העובדה שהעיבוד של היוצרת הליברלית מדגיש את ההיבטים הפוליטיים של הספר, תעורר אולי גם דיון תוסס מסוג כזה. אם, כפי שעשתה עד עכשיו, הבמאית תנצל את ביקורה בישראל כדי להגיד את דעתה על הממשלה המכהנת ועל הדרך בה היא מובילה את המדינה, זה בוודאי יתסיס את הדיון הזה עוד יותר. בקיצור, משעמם לא יהיה.

מחווה לפזוליני בסינמטקים: 3 בספטמבר ואילך

בנובמבר הקרוב יציין העולם ארבעים שנה למותו של פייר פאולו פזוליני. נסיבות מותו של הבמאי האיטלקי עדיין לא פוענחו, אבל מה שברור הוא כי לאור מעמדו האגדי בעולם הקולנוע, המועד יצוין ברחבי תבל וגם בארץ - מתחילת ספטמבר, הסינמטקים השונים בישראל יציגו מחווה מקיפה לסרטיו.

כך ניתן יהיה לראות שוב או לראשונה על מסך גדול יצירות בסדר הגודל של "מאמא רומא", "סאלו", "תיאורמה", "אקטונה" ועוד, ולהבין עד כמה פזוליני לא רק מת מוקדם מדי - אלא גם נולד מוקדם מדי. בימים שבהם הפוליטיקה של הזהויות מכתיבה את הטון בעולם התרבות, המשורר השערורייתי והאאוטסיידר הנצחי שתמיד עסק ב"אחר" נראה רלוונטי מתמיד. אם אי אפשר להתרגש מיצירות חדשות פרי עטו, נוכל לפחות להתנחם בהזדמנות להתענג מחדש על מורשתו.

רועי אסף. ערן גילווארג
איש השנה בקולנוע הישראלי. רועי אסף זוכה באופיר לפני שלוש שנים על "המשגיחים", הישג שכנראה ישחזר השנה/ערן גילווארג

יום הקולנוע הישראלי: 9 בספטמבר

לאחר ההצלחה בשנה שעברה, שוב יתמלאו כל בתי הקולנוע המקומיים בסרטים כחול-לבן בלבד למשך יום אחד, ויקרינו אותם לציבור הרחב תמורת מחיר מסובסד - עשרה שקלים.

מבין הסרטים הללו, אפשר יהיה למצוא כאלה שכבר יצאו או ייצאו עד אז, למשל "המילים הטובות" ו"סיפור על אהבה וחושך", וכן טרום-בכורות לכאלה שיגיעו לאקרנים רק בהמשך, ובהם "פלאפל אטומי" של דרור שאול ("מבצע סבתא") וכן שניים מן המועמדים הבולטים בפרסי אופיר, "ארץ פצועה" ו"חתונה מנייר". על פניו, המבחר הזה אטרקטיבי פחות מאשר בשנה שעברה, בה היו להיטי ענק בשיעור הקומה של "אפס ביחסי אנוש", כך שיום הקולנוע 2015 יהיה מבחן לכדאיות האירוע, ובסופו נדע אם הטרפת בשנה שעברה היתה חד פעמית או שמא מדובר בתחילתה של מסורת מנצחת.

דאבל אפיצ'פטונג ויראסתקול: מה-10 בספטמבר

ולעוד חגיגה סינמטקית: אין כיום בעולם הפסטיבלים קולנוען יותר מוערך אך גם יותר מאתגר ושנוי במחלוקת מהבמאי התאילנדי אפיצ'פטונג ויראסתקול, שהדבר היחיד בעולם שקשה יותר מלהגיד את השם שלו זה לצפות ביצירותיו. לכן לא פלא ש"הדוד בונמיי" שלו נרשם כזוכה העכשווי היחיד בדקל הזהב שלא הופץ מסחרית בישראל.

הסינמטקים ברחבי הארץ יתקנו את העוול הזה בספטמבר הקרוב, עת יקרינו הן את "הדוד בונמיי" והן את סרטו החדש של ויראסתקול, "בית קברות מפואר", במסגרת פסטיבל הקולנוע התאילנדי. נסו להגיד את שם משפחתו מאה פעם בלי לחרוק שיניים ואז תדעו אם אתם מיטיבי לכת מספיק כדי לצלוח את החוויה הקולנועית-רוחנית הזו.

פסטיבל טורונטו: 10 בספטמבר - 20 בספטמבר

"בית קברות מפואר" יוקרן גם בטורונטו, בצד "רבין" של גיתאי ועוד שלל סרטים תוצרת הארץ ומאות סרטים מרחבי העולם. כל זאת, במסגרת אחד מן הפסטיבלים הגדולים בעולם הקולנוע ואולי היוקרתי והמשמעותי שבהם. בכל השנים האחרונות, זוכי האוסקרים כמעט תמיד יצאו ממנו, והבכורות העולמיות והצפון-אמריקאיות שבו הכתיבו את הדיבור למשך כל השנה. לקנדה באים בספטמבר כדי לדעת איך המפה תיראה עד אוגוסט.

כמיטב המסורת, גם מהדורת 2015 של הפסטיבל מציעה פרמיירות מסקרנות, בסופן נדע אם פרויקטים מדוברים הגשימו את ההבטחה. מדובר למשל ב"התוכנית" על לאנס ארמסטרונג; "להציל את מארק וואטני", סרט המדע בדיוני של רידלי סקוט עם מאט דיימון; "סטונוול", על המאבק למען הזכויות של קהילת הגאים בארצות הברית, שרבים בה דווקא לא מרוצים ממנו וקוראים להחרימו; "ברוקלין", דרמה תקופתית שכתב ניק הורנבי; "חיות ללא ארץ", שבשל היותו בהפקת נטפליקס עשוי להתגלות כציון דרך בתולדות התעשייה; והרשימה עוד ארוכה. ממילא, השם החם של טורונטו יהיה בסופו של דבר הפתעה כלשהי שאיש לא דיבר עליה לפני האירוע, וכולם ידברו עליה אחריו.

פרסי אופיר: 21 בספטמבר

בין ראש השנה ליום כיפור, תסור התעשייה המקומית למשכן לאמנויות הבמה לאשדוד, שם תקיים האקדמיה הישראלית את החגיגה השנתית שלה ותחלק את פרסי אופיר - התשובה שלנו לאוסקר.

איש לא ינסה לטעון שיש המון מה לחגוג או שזו היתה שנה מדהימה לקולנוע המקומי. אבל דווקא בגלל שלא היה ב-2015 איזה שובר קופות היסטרי שהתעלה מעל השאר או חביב מבקרים שכבש פסטיבלים בינלאומיים, התחרות צמודה יותר ומעניינת יותר. וכך, בקטגוריה המרכזית, פרס הסרט העלילתי הטוב ביותר, הסיכויים הם פיפטי-פיפטי -"המילים הטובות" של שמי זרחין ו"ארץ פצועה" של ארז תדמור נראים כמועמדים שווים לחלוטין. אין פייבוריט.

אז מי ינצח? השיקול שהיה בשנה שעברה - מי מתאים יותר להיות הנציג שלנו באוסקר האמריקאי - לא נראה רלוונטי הפעם. אף אחד מהשניים לא הולם את הטעם ההוליוודי יותר מן האחר. לכן סביר כי ההתחבטות של המצביעים היא כזו - האם לתת את הפרס ל"המילים הטובות" אף שכבר הופץ מסחרית בהצלחה ולכן לכאורה כבר לא צריך קידום, או להעניק אותו כמקדם שיווקי ל"ארץ פצועה", שטרם עלה לאקרנים (ואם יזכה, ככל הנראה יגיע מיידית למסכים).

אז מה יקרה? באמת שאין לדעת. דבר אחד כמעט בטוח - רועי אסף, שמשחק בשני אלה ומועמד גם על הופעתו ב"חתונה מנייר", בה הוא משתתף בצד אסי לוי ומורן רוזנבלט, ייצא מהטקס עם פרס אחד לפחות, והשאלה היא רק על איזה סרט.

עוד באותו נושא

פרסי אופיר 2015: הוכרזו המועמדים, "המילים הטובות" של שמי זרחין מוביל

לכתבה המלאה
אלון גרבוז. ניב אהרונסון
קשה להיפרד. אלון גרבוז/ניב אהרונסון

אלון גרבוז יוצא לגמלאות

זוכה בטוח נוסף בטקס הוא אלון גרבוז, המנהל הנצחי של סינמטק תל אביב, שיקבל פרס מפעל חיים על עבודתו הארוכה במוסד הוותיק, במהלכה טיפח דורות של עכברי קולנוע ונלחם על זכותו להקרין כל סרט שבעולם, ולא משנה איזה צד של המפה הפוליטית הוא מרגיז.

העיטור הזה הוא הוקרת תודה וגם מתנת פרידה, שכן גרבוז יעזוב את תפקידו במהלך ספטמבר. אפשר כבר לנבא כי החודש הזה יהיה מלא בשירי הלל בפורמטים שונים למנהל הפורש, מענטש אמיתי שהיה לא רק אחת מן הדמויות החשובות בתעשייה המקומית, אלא גם אחת האהובות בהן.

דבר נוסף שיעסיק את אנשי הקולנוע בתקופה הזו: סביר להניח כי במהלכם תצא ההודעה מי נבחר או נבחרה, מבין מועמדים רבים, לרשת את גרבוז ולנסות להיכנס לנעליו הגדולות. זו תהיה אחת הבשורות המעניינות של השבועות הבאים בעולם התרבות הישראלי, ואפשר לקוות שהיא תהיה ראויה ומשמחת.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
הסרט המושלם לעידן קלינטון? מתוך "Suffragette"/מערכת וואלה!, צילום מסך

פסטיבל ניו יורק: 25 בספטמבר - 11 בנובמבר; ופסטיבל לונדון: 7 באוקטובר - 18 באוקטובר

יש בכל זאת כמה סרטים חמים שלא ייהנו מהבכורה העולמית שלהם בפסטיבל טורונטו ויחכו לשלהי ספטמבר ותחילת אוקטובר כדי לעשות זאת בחגיגות הקולנוע של ניו יורק ושל לונדון. בסוף שני אלה, אפשר כבר יהיה סופית להשלים את התמונה ולקבוע מי המועמדים הבולטים לאוסקר.

בניו יורק, שתי הבכורות המסקרנות ביותר יהיו "גשר המרגלים", שביים סטיבן שפילברג, בכיכובו של טום הנקס; ו"סטיב ג'ובס", ניסיון קולנועי נוסף להתמודד עם הביוגרפיה של מייסד אפל, והפעם של הבמאי דני בויל ועם מייקל פסבנדר כגאון המנוח. בפסטיבל לונדון, הפרמיירה המדוברת ביותר מסתמנת כזו של "Suffragette", דרמה על המאבק למען זכות הצבעה לנשים בכיכובן של קארי מאליגן ומריל סטריפ, שנראה כי אין מתאימה ממנה לרוץ לאוסקר בשנה בסופה הילרי קלינטון עשויה להיות האשה הראשונה בלשכה הסגלגלה.

פסטיבל חיפה: 26 בספטמבר-5 באוקטובר

ולסיכום - מתי נדע שהחגים הסתיימו? כשיסתיים גם פסטיבל חיפה, האירוע שכבר שנים גוזל משוחרי הקולנוע המקומיים את כל הזמן הפנוי שלהם בסוכות. החגיגה בכרמל כמעט אף פעם לא מאכזבת, ואחרי שבשנה שעברה הציגה בהקרנות בכורה ישראליות את "וויפלאש", "לוויתן", "שנת חורף", "אידה", "מישהו עוקב אחרי", "20 אלף יום על פני הארץ", "גירלהוד", "סילס מריה" ועוד ועוד, אפשר ללקק את האצבעות בציפייה גם השנה.

עד כה, הניסיונות לברר מה יהיה בתפריט של 2015 גילו בעיקר איזה סרטים לא יהיו בו, אז אין לנו כרגע אפשרות להצביע במהימנות על ממתקים קונקרטיים מתוכו. אך הערפל יתפזר עוד מעט, בשעה שיתפרסם הרפרטואר של הפסטיבל החיפאי, ואם להתבסס על ניסיון העבר, הוא לא יאכזב. ובקיצור - גם אם המצב כרגע בלתי נסבל, תחבקו חזק את המזגן ותחזיקו מעמד. תקופה קולנועית משגעת עומדת בפתח.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully