הבאזז ואיש השלג: ההופעה ההיסטורית של הלהקה "הנאצית" בצפון קוריאה

רק לפני שבועיים פרסם מגזין פורבס את הרשימה השנתית של השחקנים הרווחיים ביותר, והכתיר את רוברט דאוני ג'וניור למלך חשבונות הבנק בהוליווד בפעם השלישית ברציפות. כעת מתפרסמת גם הרשימה המקבילה של השחקניות, וכאן דווקא התבצע מהפך דרמטי.

ג'ניפר לורנס דורגה בשנה שעברה במקום השני עם רווחים של 34 מיליון דולר, אחרי סנדרה בולוק שסיימה ראשונה עם 51 מיליון. השנה לורנס לא נתנה לאף אחת אחרת להתקרב וכבשה את הפסגה. בין יוני 2014 ליוני 2015 זרמו לחשבון הבנק של לורנס 52 מיליון דולר, רובם המכריע הגיע מ"משחקי הרעב: עורבני חקיין - חלק 1". השנה הבאה של לורנס צפויה להיות עמוסה הרבה יותר עם שלושה סרטים מרכזיים (הסרט האחרון של "משחקי הרעב", "אקס-מן: אפוקליפסה", "ג'וי" ו"Passengers" - בו היא צפויה להרוויח 20 מיליון דולר).

במקום השני ברשימה ניצבת סקרלט ג'והנסון עם 35 מיליון דולר. גם כאן רובו המכריע של הסכום מגיע מסרט גדול אחד - "הנוקמים: עידן אולטרון". גם במקרה של ג'והנסון השנה הבאה תהיה אינטנסיבית הרבה יותר ("ספר הג'ונגל", "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" ו-"Hail, Ceaser" של האחים כהן).

מליסה מקארתי מוכיחה שמשתלם להיות מצחיקה בהוליווד עם 23 מיליון דולר במקום השלישי. מקארתי כיכבה בשנה האחרונה ב"מרגלת" ו"תמי" המצליחים. הנציגה הרביעית ברשימה היא בינגבינג פאן הסינית. פאן כיכבה השנה בסרט הסיני המצליח "The White-Haired Witch of Lunar Kingdom" וכן גם בתפקיד קטן ב"אקס-מן: העתיד שהיה".

ג'ניפר אניסטון סוגרת את חמישיית המרוויחות המובילות עם 16.5 מיליון, רובם מהקומדיה "איך להרוג את הבוס 2".

הכירו את ג'ונתן, נהג מונית מלוס אנג'לס שמשמיע לנוסעים המזדמנים שלו את "Can't Feel My Face" של הוויקנד, וסחף אותם לשיר ולרקוד בתוך הרכב. מהחומרים האלה הוא ערך את הווידאו הכיפי הזה.

ליידי גאגא חברה אל הבמאית התיעודית דיאן וורן עם שיר חדש, "Till It Happens to You", לכבוד סרטה, "The Hunting Ground by Kirby Dirk", המתאר את תרבות האונס בקמפוסים ברחבי ארה"ב ואת האופן שבו רשויות הקולג'ים מתמודדים עם תלונות על הטרדה מינית. השיר, שוורן וגאגא כתבו ביחד, מתואר מנקודת מבטה של נאנסת, המבהירה שאי אפשר להבין או להסביר את התחושה עד שזה קורה. "עד שהעולם שלכם נשרף ומתרסק, עד שהגעתם לסוף החבל שלכם, עד שתעמדו בנעליי, אני לא רוצה לשמוע דבר או שניים מכם, כי אתם לא יודעים"

בקרוב יצא לשיר קליפ שגם מטרתו להעלות מודעות לנושא ובוים על ידי קתרין הרדוויק, במאית "דמדומים". ליידי גאגא עצמה נאנסה כשהיתה נערה, עניין שהתייחסה אליו בהזדמנויות שונות בעבר.

החשיפה הגדולה של חשבונות משתתפי אתר הבגידות "אשלי מדיסון" ממשיכה לעורר גלים. על פי דיווח ב-Gawker אחד החברים באתר היה לא אחר מאשר ג'וש דאגר, כוכב סדרת הריאליטי "19 ילדים והיד עוד נטויה". הסדרה תיארה את חייהם של זוג האפטיסטים בוב ומישל, שמגדלים את 19 הילדים שלהם ומחנכים אותם בביתם.

כעת מתברר שדאגר, הנוצרי האדוק לכאורה, לא היה רק חבר באתר הבגידות, אלא אחד ששילם כמעט 1,00 דולר בעבר האפשרות לפתוח מספר חשבונות. בין היתר נחשפו גם דפוסי החיפוש שהקליד דאגר למערכת הסינון של האתר. ביניהם: "פתוחה לניסיונות", "פתוחה לצעצועי מין", "מאמינה בסטוצים", "מסאז'ים חושניים" ו"מישהי שיכולה ללמד אותי".

הטיזינג מאחורי הקלעים של צילומי "צער גידול בנות" נמשך במלוא הכוח באינסטגרם של ג'ון סטאמוס. הופיעו שם כבר תמונות של התסריטים ושל כיסאות הכוכבים וסלפי עם החברים לסט, ועכשיו זה פשוט הרגע שבו סטאמוס מתלבש. מעניין למה זה מעורר כל כך הרבה באזז.

ג'יין לינץ' המצחיקה מאוד הגיעה לאחרונה להופעה בפאב ניו יורק, ובמהלכה החליטה להפתיע את הצופים עם ביצוע ל"אנקונדה" של ניקי מינאז'. התוצאה לבנה וחמודה כמו שאתם מדמיינים.

הציור המפורסם של ליאונרדו דה וינצ'י מהמאה ה-16 מרתק חוקרים וחובבי אמנות כבר מאות שנים. מאות תחקירים וניתוחים כבר נעשו על הבעת הפנים של הדמות המוכרת, אבל כעת טוענים חוקרים שהצליחו לפתח את הנוסחה.

את הפיצוח הזה עשו החוקרים מאוניברסיטאות שפילד הלהאם וסנדרלנד בבריטניה בעזרת ניתוח ציור מוקדם יותר של דה וינצ'י, "הנסיכה היפה" (או La Bella Princpessa) שנעשה בשלהי המאה ה-15. על פי הממצאים השתמש דה וינצ'י בטכניקת שילוב צבעים כדי לנצל את הראייה המרחבית של הצופה. באמצעות השילוב הזה נוצרת האשליה שהבעת הפנים משתנה בהתאם לנקודת המבט.

במבט ישיר על התמונה נראה שפיה של הנסיכה מתעגל קלות כלפי מטה. אולם כשהמבט נודד לעיניה של הדמות, נראה ברקע הפה מתעגל כלפי מעלה לחיוך קטן. "החיוך הנעלם" פועל באותה צורה גם כשמביטים במונה ליזה.

כדי לבסס את המחקר ביקשו החוקרים מצופים להביט בתמונות מקרוב ומרחוק. רבים העידו כי במבט מרחוק נראות שתי הדמויות "שמחות יותר" מאשר במבט מקרוב.

ג'ורג' מרטין ממשיך להשתמש בכל תירוץ קלוש כדי להתחמק מכתיבת הספרים הבאים בסדרת "שיר של אש ושל קרח". הפעם הוזמן הסופר למשחק בייסבול חגיגי ברוח "משחקי הכס" בין קבוצות סטארק ולאניסטר. על הדרך הוא שיתף את באזפיד בשורה של עובדות חדשות לגבי הסדרה והספרים.

הראשונה שבהן עוסקת באודישן של מייזי וויליאמס (אריה סטארק) וסופי טרנר (סאנסה סטארק). השתיים נבחנו בסצנה מהספר הראשון שבה מתווכחות האחיות האם לצאת ולחפש את אבני האדם של המלך רייגהאר. "באופן מצער, הם מעולם לא צילמו את הסצנה הזאת", מספר מרטין, "הן אפילו לא היו בתלבושות שלהן. זה ממש טלטל אותי כי ראיתי את האודישנים וידעתי באיזו נקודה בסיפור זה עומד להשתלב, ואז הבנתי שהם פשוט ויתרו עליה לחלוטין.

זוכרים את קרב בלאקווטר? את קרב הארדהום? את הקרב על החומה? ובכן מתברר שהיה אמור להיות אחד כזה גם בעונה הראשונה של הסדרה. "ידענו שזאת תוכנית חדשה ושאנחנו עדיין לא פופולריים ולא היו לנו התקציבים שיש לנו היום. אז איבדנו הרבה קרבות וסטים גדולים שנבנו עבורם. רציתי למשל לראות את הקרב על "המזלג הירוק", הכל כבר היה מוכן, כולל הכוריאורגרפיה, אבל לוח הזמנים השתבש והם שכתבו את הסצנה כך שטיריון נמלט ממנה במהירות.

הסופר הודה שדמע בסצנת ההוצאה להורג של נד סטארק ("זה היה יפהפה ונוגע ללב"), ואת השיחה בין אריה לאביה בתחילת הסדרה על "מורה הריקודים" שלה. בנוסף חשף הסופר שהוא אוסף אבירי צעצוע, צופה הרבה בטלוויזיה והולך לקולנוע בזמנו הפנוי. מרטין הוא למעשה הבעלים של אולם קולנוע, שבו הוא צופה בסרטים חדשים וקלאסיים. "יש ימים שאני פשוט מגיע ומבקש: 'היי, אני רוצה לצפות בקזבלנקה. תשיגו לי את קזבלנקה'".

גם מקלפי עורות אדם קריפיים זקוקים לפעמים לשינוי אווירה. קחו לדוגמא את באפלו ביל, החוטף והרוצח הסדרתי שעמד במרכז הסרט "שתיקת הכבשים". הבית בפנסילבניה ששימש כלוקיישן למקום בו שיכן ביל את קורבנותיו, הוא למעשה אחוזה ויקטוריאנית שנבתנה ב-1910. סצנת המרתף הזכורה מהסרט צולמה באולפן נפרד ואינה מהווה חלק מהבית

המחיר ההתחלתי שנקבע לבית הוא 300 אלף דולר, תמורתם תקבלו ארבעה חדרי שינה וחדר שירותים. אמנם פנסילבניה זאת לא ניו יורק, אבל נראה אתכם מוצאים מחיר כזה לארבעה חדרים בתל אביב.

להקת הרוק הכבד לייבך (Laibach) עשתה היסטוריה כשהיתה ללהקה המערבית הראשונה שמופיעה בצפון קוריאה הדיקטטורית והמסוגרת מהעולם. חברי הלהקה ידועים לשמצה בזכות השימוש בסמלים ומוטיבים נאצים בהופעותיהם, על אף שהם טוענים כי מדובר בהקבלה אמנותית בלבד לפאשיזם ולא בייצוג אמונותיהם.

הסגנון הפרובוקטיבי הזה כנראה קסם לקים ג'ון און, שליט המדינה, כשבחר להזמין אותה לשתי הופעות היסטוריות שבוצעו בפני קהל שנבחר בקפידה. חברי לייבך לא ביצעו רק מהרפרטואר הרגיל שלהם, אלא סיפקו גרסאות מטאל גם לביטלס ול"צלילי המוזיקה". הנה דיווח חדשותי קצר על הביקור של לייבך ומיד אחריו ג'ון אוליבר מסביר בצורה נפלאה כמה ביזארית הבחירה הזאת.