המוזיקאי והיוצר אלי אברמוב הובא למנוחות בבית העלמין האזרחי בנתניה לאחר שנפטר בגיל 61 בעקבות מאבק במחלה קשה. עשרות רבות של אנשים הגיעו לבית העלמין ללוות אותו בדרכו האחרונה.
טקס האשכבה התחיל עם השמעת השיר "סוף המסע" של הקליק. דני דותן ועובד אפרת, שותפיו הוותיקים ללהקת הקליק ביצעו עם גיטרה אקוסטית באשכבה את השיר המצליח ביותר של הלהקה, "לא צריך שתדליקו לי נר". בתו הצעירה נעמי עם שתי ילדות נוספות שרו לו גם שיר. עוד בין הנוכחים: בני משפחה, חברים, מכרים, אמנים ואנשי תקשורת, ובהם אסף אמדורסקי, רונה קינן, טל גורדון, ערן צור, דנה אינטרנשיונל, דודי לוי, גיא אסיף, יואב קוטנר, שרון מולדבי, אמיר אשר, יו"ר אקו"ם יוריק בן דוד, המפיק אשר ביטנסקי, אילן וירצברג ודליה רבין.
יעל בדרשי, בת זוגו ואם ילדיו, ספדה באשכבה: "היום זה החג האמריקאי חג ההודיה, ואלי ואני הכרנו והפכנו לחברים, לזוג בחג הזה. הכרנו בלוס אנג'לס. אחר כך יש 22 שנה של יחסים וילדים וחיים, והלקח שלי, שלצערי אני כבר לא יכולה ליישם אותו, אם אפשר היה להחזיר את הגלגל לאחור והוא היה עכשיו חי ובריא, הייתי אוהבת אותו פי מאה יותר. כי אנחנו מבינים שצריך להגיד שאוהבים, לאהוב ולחבק, רק כשהבנאדם נלקח מאיתנו, ואז מצטערים על כל רגע שלא אמרנו את זה יותר".
דני דותן, שותפו ללהקת הקליק, אמר לוואלה! תרבות: "יש אנשים שהם גאונים צנועים. אלי גאון צנוע. הוא מוזיקאי כל כך טוב, כל כך חזק, כל כך אמיתי. הקסם שלו, ממש מהשנייה שהכרתי אותו היה ברור, זה בעצם של מוזיקאי טהור. אדם מאוד תרבותי, יודע במוזיקה כל כך הרבה, חוקר, חוקר. בשבילי העבודה איתו היתה נס. אף אחד לא כתב מוזיקה לשירים שלי חוץ מאלי. לא יודע אם מישהו היה רוצה לכתוב מוזיקה לשירים שלי חוץ מאלי. מצד אחד, זה נורא עצוב שהוא נעלם פתאום, מצד שני זה שיצא לנו לעשות שלושה אלבומים ביחד, כשהשלישי הוא במרחק של 32 שנה מהשני, זה אושר עצום בשבילי. היה כבוד להיות איתו כל השנים האלה"
יואב קוטנר אמר בטקס האשכבה כי זה סמלי שאברמוב נקבר בהלוויה אלטרנטיבית כי גם דרכו האמנותית היתה אלטרנטיבית. "הוא היה מהפכן", הוסיף קוטנר לוואלה! תרבות, "לא שמו לב לזה כל כך כי בגלל האופי הצנוע שלו. מה שהוא עשה במוזיקה הישראלית בשנות השמונים משפיע עד היום, לפחות בתחום של הרוק, מכיוון שהוא היה מאוד מינימליסט, לא שוויצר, עשה את זה בעברית. היו עוד שעשו new wave בראשית שנות השמונים, אבל הוא עשה את זה בעברית, במלים של דני דותן. מאוד מאוד אהבתי אותו. היינו חברי ילדות. אהבתי אותו עד סוף ימיו"
ערן צור אמר לנו: "תמיד היתה לו שורה תחתונה חדה ואירונית על הדברים, ותמיד היה לו את השקט הפנימי הזה והוא גם היה מפיק מוזיקלי שכל פעם כשבאתי לפגישה תמיד היתה לו איזו הפתעה במוזיקה בשבילי, משהו שלא חשבתי ולא דמיינתי, משהו חלוצי"
"אני חייבת לאלי במידה רבה את הקריירה שלי", אומרת רונה קינן. "אני מכירה אותו מאז שהייתי בת 16 בערך. הוא שמע שירים שלי, והמליץ לערן צור לשתף איתי פעולה בפרוייקט 'אתה חברה שלי'. ובעצם ככה נכנסתי לדבר הזה שנקרא מוזיקה ישראלית. מעבר לזה שנורא נורא אהבתי אותו והוא היה כל מה שאפשר להגיד, באמת, המלים קצת מתגמדות, אתה יודע. מוזיקאי ענק ואיש נורא עדין נפש וצנוע. אני שמחה שהיתה לי הזדמנות לפני שבוע לראות אותו ולהגיד לו שאני עושה את הדבר הזה הרבה בזכותו. ישבנו והשמעתי לו שירים, ופשוט דיברנו שיחה רגילה על מוזיקה. המחלה היתה בחדר, המוות היה בחדר, אבל יכולנו לאיזה עשר דקות או רבע שעה לדבר, כאילו הם לא נמצאים בחדר. זה נורא עצוב. נורא נורא עצוב".
"זה שהוא לא פה זה מוזר", אמר אסף אמדורסקי, "כי כולם באו בשבילו, וזה כזה דור של הפינגווין. אם תשים לב כולם באו בשחור, לא בגלל ההלוויה כולם פה בשחור, זה חבר'ה כאלה של פאנק. אני לא חושב שאלי היה מודע לכמה הוא היה משמעותי כאדם ואמן. בתור מפיק מוזיקלי, בתור חבר להקה, בתור מלחין, הוא היה באמת אורים ותומים".
"הוא היה במקום של שקט, צניעות", אמר לנו אשר ביטנסקי. "כשרציתי רמיקס לאחינועם ניני אז היה אלי אברמוב כי בישראל רוב האנשים לא ידעו להגיד רמיקס עדיין".
העיתונאי והמוזיקאי שרון מולדאבי: "מעבר לזה שאלי היה מוזיקאי ענק - אני בתור ילד גדלתי על השירים שלו, קליק זה להקה ישראלית שאהבתי בזמן אמת ואהבתי גם את כל מה שהוא עשה אחרי זה, הוא היה בנאדם מתוק וכל כולו טוב מזוקק. הוא הוציא קשת עצומה של דברים במוזיקה שלו. המוזיקה שלו תדבר לעוד המון אנשים, גם לאנשים שעוד לא נולדו, אין לי ספק בזה. באתי היום בשביל להגיד לו תודה".
מגיש הרדיו אמיר אשר הוסיף: "גם אני באתי להגיד תודה על שעות של האזנה וחיבור, זה כאילו מישהו מבין אותך, מבין אותך בדרכים שאתה לא הבנת את עצמך".
אברמוב הקים את הקליק ב-1980 בצוותא עם דני דותן כחלק מ"הגל החדש" ברוק הישראלי. האלבום הראשון של הלהקה "אני לא רוצה להיגמל" לא הצליח מסחרית, אך המוזיקה שייצרו השניים פרצה דרך לז'אנר אלטרנטיבי חדש ומרענן ברוק הישראלי. אלבומה השני של הלהקה "עולם צפוף" הצליח להיכנס למיינסטרים בעיקר בזכות להיטים כמו "אל תדליקי לי נר", שהתכתב עם מלחמת לבנון, ו"היי ילדון" שהפך לשיר הראשון במוזיקה הישראלית שהתייחס להומוסקסואליות.
הקליק הפסיקה מעשית לייצר אלבומים חדשים מאז 1983, אך דותן ואברמוב שבו והתאחדו מספר פעמים לאורך השנים לסיבובי הופעות נבחרים. ב-1 במרץ השנה הוציאה הלהקה סינגל חדש "אני לא בפסקול" מתוך אלבום בעל אותו שם, לראשונה אחרי 30 שנות הפסקה. האלבום התקבל בהתלהבות רבה על ידי מבקרי המוזיקה ואף נבחר לאחד האלבומים החשובים של מחצית העשר במצעד של וואלה! תרבות.
בתווך שבין ההופעות עם הקליק הוציא אברמוב אלבום סולו בשם "Back To Square One".