נושאים חמים

קרוב להפליא ורחוק להחריד: ג'רי סיינפלד הצחיק את מי שרצה לצחוק

ג'רי סיינפלד הגיע לישראל והביא עמו בדיחות בנות כמה שנים שאפשר למצוא ביוטיוב. לקהל הישראלי זה לא הפריע והנוכחים בהופעה צחקו בלי הפסקה. צריך להודות: ההנאה מהומור ממוחזר מעידה יותר על הקהל ופחות על מי שמספק אותו

ג'רי סיינפלד בישראל (נמרוד סונדרס)
הגיע לנפץ את התקווה (צילום: נמרוד סונדרס)

חוץ מקיצוצים לא נגמרים וסרטונים מוזרים, על דבר אחד אפשר לסמוך באינטרנט בישראל: ידיעות על "חברים" ו"סיינפלד". שתי הסדרות כבר לא בין החיים שנים רבות אבל הישראלים, הו, הישראלים לא יכולים בלעדיהן. ככה רייצ'ל נראית היום, זה מה שקרמר אמר אתמול ולא תאמינו מה רוס עשה לפיבי. למה הישראלים כל כך אוהבים את שתי הסדרות? אולי כי בנוסף לזה ששודרו בערוץ 2 ונחשפו למיליוני צופים, במוח הקולקטיבי המוכה שלנו, שתי הסדרות קשורות לניינטיז, העשור בו היתה לנו עוד תקווה. התקווה אחר כך התפוצצה לנו בפנים אבל לפני שזה קרה, פרצנו לעולם וחשבנו שהכל אפשרי.

לכן לא מפתיעה ההתנהלות המקומית בנוגע למופע הסטנד-אפ של ג'רי סיינפלד. ארבע הופעות שלמות נמכרו במהירות אחרי בלאגן לא קטן. הישראלים רוצים תקווה וסיינפלד, כבר בן 61, מילא את תפקידו נפלא ברימייק והעניק לישראלים תקווה רק כדי לנפץ אותה. זה באמת רק הולם שהופעתו של סיינפלד, ברמת המקרו, היא בועה ללא תוכן. ככלות הכל, מדובר באיש שעשה מיליונים מתוכנית על כלום.

ג'רי סיינפלד בישראל (נמרוד סונדרס)
מיליונים מכלום (צילום: נמרוד סונדרס)

באיחור של רבע שעה, עלה לבמת היכל הספורט ביד אליהו מופע החימום של סיינפלד, הקומיקאי מארק שיף. דווקא מופע החימום הבהיר במקביל מהי גדולתו של סיינפלד ומהו הפגם הגדול שלו. שיף, לצערו, לא הצליח לתרגם את בדיחותיו לשפה הגלובלית וההתייחסויות שלו לעולם האמריקאי הותירו פנים חתומות רבות בקהל. סיינפלד, אם תרצו, נפל במכשול הזה רק כפעמיים. וזה לא היה צריך לקרות. כי סיינפלד, עם שפת הגוף המיזנטרופית האקרובטית הנפלאה שלו, רץ עם המופע הזה ועם הבדיחות האלה כבר כמה שנים. אפשר היה לנפות כמה בדיחות שהקהל המקומי לא מבין. אנחנו רוצים להיות אמריקה, אנחנו צורכים את אמריקה, אבל אנחנו לא אמריקה. הדוורים שלנו, למשל, לא נוסעים ברכבים ולא לובשים מדים מוזרים. גם את הבדיחה על המאפה האמריקאי שלא קיים בישראל (pop tarts) אפשר היה להוריד מהמופע. אנשים בקהל התלחשו ביניהם ותהו על מה סיינפלד מדבר.

אנחנו ישראל. ובאמת שהייתם מצפים מישראלים לסף רגש גבוה. אחרי כל הפיגועים והמלחמות, אפשר היה לחשוב שיהיה קשה לרגש ישראלים. אז אפשר היה לחשוב. הישראלים צחקו מכל מילה שסיינפלד שחרר במהלך השעה שהיה על הבמה. רבים גם חרחרו בהנאה מול מופע החימום. וזה מובן ברמה כלשהי, הישראלים רק רוצים לחזור לניינטיז. הלוואי ואפשר היה להתנתק מהמציאות ולחזור לחלום הבועתי שבסופו כולם חיים בשלום.

ג'רי סיינפלד בישראל (נמרוד סונדרס)
ניצל את סף הרגש הנמוך של הישראלים (צילום: נמרוד סונדרס)

מבחינת הקהל, הבדיחות השנונות על נישואיו של סיינפלד וההתנהלות האנושית בשירותים למשל היו מיותרות. ג'רי סיינפלד היה יכול להקריא ספר טלפונים והם היו צוחקים. גם ג'רי סיינפלד יודע את זה ולכן העלבון הגדול. מקומיקאי כמו ג'רי סיינפלד, אפשר לצפות ליותר. אף אחד לא מצפה שכל מופע יורכב מאסופת בדיחות חדשה, מותר לקומיקאים למחזר בדיחות, אבל קומיקאי בקליבר של סיינפלד לא צריך לשקר לקהל שרכש כרטיסים במאות ובאלפי שקלים. "רק לפני כמה שבועות ראיתי את ווין נייט (גילם את ניומן ב"סיינפלד". א"ק)", סיפר על מפגש עם מעריצים מאוסטרליה לנוכחים בהיכל הספורט לקראת סוף המופע והבטיח שהמפגש באמת התרחש. את אותו הסיפור בדיוק הוא סיפר כבר בהופעה שנערכה בספטמבר 2013 למשל. גם אז המפגש התרחש "לפני כמה שבועות".

רוב הקהל נהנה מההופעה. על זה אי אפשר להתווכח. אני, כשלעצמי, תהיתי האם לא ניתן היה לחסוך את הכסף ולצפות במופע ביוטיוב. הבדיחות ישנות, המרחק מהבמה גדול והצפיפות במושבי הפלסטיק הלא נוחים, בואו נודה בזה, מורגשת. למרות ההגשה המצוינת של סיינפלד, משהו (לארי דייוויד?) היה חסר. התמימות לא היתה שם. הכל היה ידוע וצפוי מראש. קומיקאי מוכשר ומצחיק שמכר כלום לעולם, ממשיך למכור את הכלום. וכל עוד הקהל רוצה כלום, על מה בעצם אפשר להתלונן? על כלום.