וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מצעד מאה שירי 2015: מקומות 40-21

מבקרי המוזיקה של וואלה! תרבות איחדו כוחות כדי לבחור את השירים שהכי עשו להם את שנת 2015. בין היתר בחלק הרביעי: דיוויד בואי, ריהאנה, סנופ דוג, ג'סטין ביבר, אלבמה שייקס, Years & Years ועוד. ויש גם פלייליסט להאזנה רציפה

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
השנה של ג'סטין ביבר/מערכת וואלה!, צילום מסך

40. David Bowie - Blackstar

הידיעה שדיוויד בואי שחרר ללא התראה שיר של עשר דקות היא כשלעצמה כבר לא ממש מפתיעה. ההבנה שהשיר הוא פאק-אני-לא-מאמין-מה-לעזאזל-שמעתי-עכשיו-זה-כל-כך-טוב-אני-לא-מאמין דווקא כן. את השיר הזה קשה לשפוט ולהשוות ביחס לחומרים הקלאסיים של בואי ולמען האמת אני לא ממש בטוח שיש לנו כלים כלשהם לשפוט אותו דרכם. בעשורים האחרונים המוזרו?ת הפכה לערך בפני עצמו בקרב להקות אלטרנטיביות. בשיר הזה בואי מוכיח שהוא יכול להיות עדיין הילד הכי מוזר בכיתה ובלי לאבד את הלב.

(ניר גורלי)

39. Empress Of - Water Water

כינויה של אחת הזמרות החדשות הבולטות של השנה, לורלי רודריגז הברוקלינאית ממוצא הונדורסי, שמכנה את עצמה "קיסרית של". של מה? התשובה נמצאת בלב של כל אחד ואחת מכם. הבחורה מבעבעת כבר שלוש שנים והשנה הוציאה את אלבום הבכורה שלה, "Me", מתוכו הדבר היפה הזה. בהתאם לתדמית שדבקה ברובע הניו-יורקי גם הפעם מדובר במזון להיפסטרים, אבל מתחת למה שאחדים עלולים לתפוס כחפירה, מדובר בשיר שבבסיסו הוא פופ מלודי נוטה לשלמות. משהו בו, כיאה לשמו, שוטף, מחלחל פנימה. מילים שנדמות קצת כמו זרם תודעה, שוב כיאה לשם השיר, ולחן שמזכיר את "בלדה לנאיבית" היפהפה ומרגש בפני עצמו של יעל לוי.

(עידו ישעיהו)

38. Protomartyr - Why Does It Shake

גאוות דטרויט פרוטומרטיר הוציאו את "The Agent Intellect", אלבום שלישי שכולו פוסט-פאנק חכם וקומוניקטיבי, אפל עם שוליים מחויכים, והשיר הזה הוא הבולט מתוכו. ג'ו קייסי אולי נראה כמו פקיד שומה שהשקיע בעצמו, אבל נפשו היא הר געש של מחשבות ומודעות. עוד שיר שמתנגן ברגעים אלה ממש בפינגווין של מעלה.

(מני אבירם)

37. Japanese Wallpaper - Forces

Japanese Wallpaper התגלה לפני שנתיים עם "Breathe In" שהתגלגל לאוזנו האנינה של זאק בראף ומצא את דרכו לפסקול סרטו "הלוואי והייתי כאן". אז התברר גם כי מדובר בשם הבמה המוצלח של גבריאל שטרום, תיכוניסט יהודי תושב מלבורן, המבקר רבות בארץ ואף חובב את מוזיקת האינדי הכחולה-לבנה. כך או כך, ילד הפלא המשיך להבשיל גם השנה ופינק אותנו בכמה תוצרים נהדרים, למשל הקטע היפה הזה, בו הוא כהרגלו משתף פעולה עם זמרת – בת עמו אירלינג במקרה דנן. שימו תמונה של פריחת דובדבן יפנית על הדסקטופ ואת השיר הזה באוזניים, והכל ייראה ויישמע טוב יותר.

(אבנר שביט)

36. D'Angelo and The Vanguard - Really Love

14 (!), 14 (!), 14 שנים (!) עברו מאז האלבום הקודם של ד'אנג'לו - עד שבדצמבר הקודם, בזמן סיכומי שנת 2014, יצא " Black Messiah". בסך הכל האלבום השלישי בדיסקוגרפיה המזערית של מי שמכונה "הישו של הארנ'בי". האקספוזיציה של "Really Love" נמתחת עד הקצה, בדרמטיות ובאיטיות – בדיוק כמו הציפייה לגלגול המודרני של ד'אנג'לו. ואז מתגלה הקאמבק המרהיב, העדין, האינטימי, שאין מתסיס ממנו במיטה ואין רך ממנו ברומנטיקה. הנעימה הכי מחרמנת לשנת 2015, הנה.

(שי סגל)

35. Years & Years - King

לא בטוח שהזמן יעשה חסד עם הפקות הדאנס הצ'יזיות שמלוות את להיטיהם של Years & Years, אבל קשה היה להתעלם השנה מיכולתם של השלישיה הבריטית לכתוב המנוני פופ כובשים, תוך כדי שהם שומרים על תדמית היפסטרית ומבלי להיגרר למסחריות מיותרת. אחרי שנבחרו ב-2014 להבטחה הבאה של ה-BBC, החלו במסע כיבוש המצעדים ובמרץ השנה גם הגיעו לראש המצעד הבריטי עם "King", המנון פופי דאנסי מושלם שכבר כמעט לא מייצרים היום, או לפחות מאז שהפט שופ בויז הספיקו לפגוע. אז ההפקה צ'יזית, ולפעמים לא ברור ממי גנבו יותר, מהוט צ'יפ או מדה וויקנד, אבל "Communion", אלבום הבכורה הנאה, הוכיח שיש להם מספיק להציע והעלה ציפיות לקראת האלבום הבא, כשימצאו את הסאונד שלהם באמת.

(נוי אלוש)

אלבום הבכורה של Years & Years הוא סלט משובח

34. Alabama Shakes - Don't Wanna Fight

השנה הזו היתה השנה של אלבמה שייקס. אלבומם השני " Sound & Color" הגיע היישר למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי, וההצלחה המסחרית הדביקה את ההערכה הביקורתית. סאונד הבלוז-רוק-סול שלה הוא הדבר המרענן ביותר כיום במוזיקה האלטרנטיבית האמריקאית, וקולה של הסולנית בריטני האוורד עומד בשורה אחת עם ענקיות קול מחוספסות כמו ג'ניס ג'ופלין ואריתה פרנקלין. האוורד והלהקה בהחלט יודעים לצעוק. השיר הזה מצליח לרגש דווקא באיפוק ובעדינות שלו, ולפורר את הלב באותה רכות כאשר קולה של האוורד נשבר כשהיא מתחילה לשיר.

(ניר גורלי)

33. Chromatics - Girls Just Wanna Have Fun

אם לא היה ברור כי להיט הפולחן של סינדי לאופר הוא המנון לחיים וקלאסיקה על-זמנית, הגיעה 2015 וביצרה את מעמדו: גם בזכות השימוש שעשה בו צ'רלי קאופמן בסצנה הטובה ביותר של סרטו החדש "אנומליסה", וגם הודות לקאבר של הכרומטיקס, שבמקור נעשה לפרסומת של מנגו עם קייט מוס וקארה דלווין, אבל בסופו של דבר קיבל חיים משל עצמו. זו לא סתם גרסת כיסוי, אפילו לא רק פרשנות מודרנית לשיר, אלא ממש המצאה מחודשת שלו, בתוך ההקשר האקטואלי-החברתי-הפמיניסטי של 2015. כשמקשיבים לכרומטיקס שרים על גברים שלוקחים בחורה יפה וכולאים אותה מחוץ לעולם, אי אפשר למשל שלא לחשוב על עלילות "ילדות פרא" ו"סופרג'יסטיות". סינדי לאופר רצתה להיות זו שהולכת מתחת לחמה, וגם הודות לקאבר הזה, השמש שלה באמת אף פעם לא תשקע.

(אבנר שביט)

32. Bully - Trying

אליסיה בוגננו יורקת חתיכות מנשמתה הצעירה והחוקרת בשיר הזה, מתוך "Feels Like", אלבום הבכורה המצוין של הרביעיה מנאשוויל, שבו היא שרה על חייה שלה, אבל בעצם גם של לא מעט בנות 25 אחרות. בנים, זעם, דילמות, ייאוש, תקווה. קצת ניינטיז, בקטע ממש טוב. בדקו גם את "I Remember".

(מני אבירם)

31. Elbow - What Time Do You Call This

מכירים את הטריק הזה של להרגיע תינוק בוכה על ידי כריכת גופו בשמיכה עד שרק ראשו מבצבץ? אז אלבו. הסינגל הזה, שיר אהבה שנכתב עבור פסקול הקומדיה הרומנטית "דייט בהפתעה" עם סיימון פג ולייק בל, מערסל ומנחם, כלי הקשת שבו חמים ומזמינים להתרפקות. אחד השירים היפים של אלבו מאז ומעולם.

(עידו ישעיהו)

30. Rihanna, Kanye West And Paul McCartney - FourFiveSeconds

למרות הבטחות ל-2015, גם ריהאנה וגם קנייה ווסט לא הצליחו לסיים השנה את אלבומיהם (אם כי כולנו תקווה שריהאנה תעשה את הביונסה רגע לפני הסילבסטר), אבל לפחות יכולנו להתנחם בשיר משותף ומרגש, ששווה אולי אלבום שלם. על רקע גיטרה אקוסטית באדיבות אחד, פול מקרטני, ואווירת קאנטרי פולקית לא אופיינת לפופ המצעדים מהונדס של ימינו, סיפקו השלושה מן שיר עצוב בעטיפה משמחת, שמתחיל באופטימיות על הבוקר ונגמר בנאחס לקראת ערב, והוציא מריהאנה את אחד הביצועים הקוליים הטובים ביותר בקריירה שלה. קנייה ווסט לעומת זאת, החליט לוותר על האוטוטיון, זייף את עצמו למוות, אבל כמו תמיד הצליח לצאת מזה בחינניות קנייה ווסטית.

(נוי אלוש)

29. Low - The Innocents

אלבום האולפן ה-11 של לואו היה מהטובים שלה, אם לא הטוב מכולם, ובוודאי גם אחד המצטיינים של 2015 כולה. קשה לפיכך לבחור קטע נבחר אחד מתוכו - באמת שלפחות חמישה-שישה שירים ממנו היו יכולים להתחרות על מקום גבוה במצעד. "The Innocents" הוא בסופו של דבר הזוכה המאושר, לא כיוון שהאחרים פחות יפים ממנו, אלא בגלל הדיאלוג המעציב בינו למציאות. בשנה שבה כל כך הרבה חפים מפשע נטבחו רק כי באו לראות הופעה, מה יכול להיות הולם ומרגש יותר מאשר שיר הצדעה לתמימות.

(אבנר שביט)

28. Father John Misty - The Night Josh Tillman Came to Our Apt

השיר הכי מצחיק, מריר, נרקיסיסטי ומרושע ב-"I Love You, Honeybear", האלבום האדיר של פאדר ג'ון מיסטי, הלא הוא ג'וש טילמן. טילמן כותב כאן מכתב אהבה-שנאה לבחורה כלשהי (אמיתית או גנרית) שאיתה הוא בילה בעבר, תזכורת לתקופת הרווקות שלו, אבל אחרי שרואים את הקליפ מבינים שאולי הוא ממען את המסר דווקא לעצמו ולנפשו המסוכסכת. דייטים הם הגיהנום.

(מני אבירם)

27. Chelsea Wolfe - Grey Days

מחריקות הדיסטורשן הקטנות שפותחות אותו ועד לפריטות המשתרכות שחותמת אותו, ובתווך מקצב מוזר ולחישות טורדות מנוחה - מדובר במסע בתוך יער אפל וסבוך, גיטרות מהדהדות, קול מכושף, צ'לו שמאיים רגע אחד ומלטף במשנהו. קולה הגבוה של צ'לסי וולף בפזמון גורם לכל להישמע כמו עימות עצמי - משוטטת בתודעתה ואז מתחילה לשעוט, נתקלת בבת דמותה ופונה לאפיק אחר ללא הועיל. קשה להאזין לשיר היפהפה הזה, מתוך האלבום החמישי של הזמרת-יוצרת מלוס אנג'לס, בלי שתמונה מדהימה כלשהי תקרום עור וגידים לנגד העיניים, ובעיקר בלי להתמסר לו כליל.

(עידו ישעיהו)

26. Grimes - Flesh Without Blood

איזה מזל שהגיע אוקטובר האחרון ואיתו גלולת הכיף שנקראת "בשר ללא דם". אי אפשר היה לאהוב את גריימס יותר משאהבנו, עד שהתחילה לשיר את הפזמון העצוב והמשחרר "אני לא רואה את האור שראיתי בך לפני / ועכשיו לא אכפת לי יותר". אם היינו צריכים לבחור בפופ קצבי-נשי-מתוחכם שילווה אותנו כל הדרך לשנה הבאה – גריימס היתה מנצחת עליו עם להיט האינדי היפה הזה. המלצתנו: תקשיבו לעבודת הגיטרות המוקפדת ואל תתעלמו מהקליפ ומרצועת הבונוס.

(שי סגל)

25. Snoop Dogg ft. Stevie Wonder, Pharrell Williams - California Roll

פארל וויליאמס חזר להיות סייד קיק וקיים הבטחה בת שנה פלוס להפיק לסנופ דוג אלבום. ב-"Bush", תוצר הבטחתו, יש 10 שירים שנפתחים ב-"California Roll" האפרו-עתידני. משום מה השיר הזה לא הצליח לטפס גבוה במצעדים וגם לא הפך ללהיט רשת ענק - וזאת, חברים, תעלומה. כי מהרגע שתלחצו פליי תדעו מהו מאסטרפיס, ועוד יותר מזה – מהו מאסטרפיס שיכול למשוך אליו ענק כמו סטיבי וונדר. הטריו פארל, סנופ וסטיבי הוציא את אחד השירים הכי יפים שנכתבו על לוס אנג'לס. מומלץ בתור רינגטון, שעון מעורר ושיר פתיחה למיקסטייפ המיועד לחבר שאוהבים.

(שי סגל)

24. My Morning Jacket - Big Decisions

"את חמודה וכנה, אבל כל כך נשלטת על ידי פחד. מה את רוצה שאעשה, שאקבל את כל ההחלטות הגדולות בשבילך?". אני לא חושב שג'ים ג'יימס ומיי מורנינג ג'אקט כתבו את המילים האלה על ישראל, אבל זה מתאים. אחד מהקטעים הגדולים והסוחפים של השנה לא הצליח להציל את האלבום האחרון של הלהקה, אך בהחלט אפשר להתנחם במושלמותו. יום אחד הוא יהיה שיר הסיום של סדרת טלוויזיה מיתולוגית.

(מני אבירם)

23. Pond - Sitting Up On Our Crane

הראש אומר טיים איפלה אבל הלב לא יכול שלא לזעוק: פונד! כן, שתיהן אחראיות לכך שכל העולם יודע שיש דבר כזה "סצנת הפסיכדליה האוסטרלית", ושתיהן הוציאו אלבומים מעולים השנה. אבל בעוד טיים אימפלה זכו להייפ היסטרי (בזכות, לא בחסד) פונד נשארו הראנר אפס הנצחיים. אבל אין בזה בושה. הם עדיין במיקום מנצח, ולא רק ב"מצעד שירי סצנת הפסיכדליה האוסטרלית" אלא במצעד של כולם. השיר הזה הוא נקודת שיא ראויה באלבום שמכיל כמה וכמה שיאים.

(ניר גורלי)

חמישה אלבומים שאולי פספסתם ב-2015

22. Jack U Feat. Justin Bieber - Where Are You Now

את 2015 יסגור ג'סטין ביבר עם שלושה שירים בטופ 10 באמריקה. שנה קודם תרחיש כזה נראה בלתי סביר בעליל לנוכח התדרדרותו למחוזות הביזאר, מהם רבים מילדי הפלא לא חוזרים. למזלו, מנהלו האישי סקוטר בראון ידע לנער אותו בזמן, וברגע הנכון גם שידך אותו למלכי סצנת ה-EDM האמריקאית, סקרילקס ודיפלו. השניים, תחת השם Jack U, שמו את הדעות הקדומות בצד והתפנו למקסס את הסקיצה ששלח אליהם בראון. התוצאה היתה לא פחות ממרהיבה, עם להיט שהוא התכה מושלמת בין ארנ'בי ודאנס, בין סמפולי ווקאל מחורעים לשירה מדויקת, בין אנדרגראונד לרדיו. הניתוח לא רק הציל את הקריירה של ביבר, אלא גם המציא את הסאונד של התקופה.

(נוי אלוש)

עלייתו, נפילתו ועלייתו של ג'סטין ביבר

21. Chk Chk Chk - Freedom! '15

הלהקה האמריקנית !!! עשתה הרבה שירים שמחים בימי חלדה, אבל יש סיכוי טוב שהפעם מדובר בתוצר הכיפי שלה אי פעם. יחד עם זמרות הגוספל הפלמוניות יולנדה האריס דנסי וטלית'ה מיינור, הם הציבו את עצמם על רצף פופ אפי בן יותר משלושים שנה. זה החל מ-"Freedom" של וואם ב-1984, עבור ב-"Freedom 90" של ג'ורג' מייקל, וכעת בהיעדרו של האיש - שלמרבה הצער בדיוק עסוק בלהיגמל שוב מסמים - צ'ק צ'ק צ'ק ממשיכה את השרשרת עם להיט Fאנק אדיר וסוחף שנשמע על זמני.

(עידו ישעיהו)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully