Absolute Beginners
שנות השמונים לא היו טובות מדי אל יצירתו של דיוויד בואי, וטביעות האצבע השמנוניות שלהן ניכרות גם בשיר הזה מ-1986 עם הסקסופון הנמרח, אבל גם מבעדו מדובר בשיר אהבה כל כך יפה, אופטימי וכמעט אגדתי.
Heroes
שם השיר האמיתי כולל מירכאות, לא גיבורים אלא "גיבורים", במעין לעג. אבל זה לא עובד, בשיר עצמו אין שום דבר לעגני והאירוניה לא באמת ניכרת בו. זהו שיר ניצחון לפני ולפנים, מעורר השראה ועוז, עם ריף גיטרה מהיפים של בואי. לא בכדי הוא שר אותו בפני אנשי כוחות ההצלה של ניו יורק בהופעה אחרי 11 בספטמבר 2001.
Wild Is The Wind
פגישה עם נינה סימון נסכה בבואי את ההשראה לחדש את השיר הזה שלה, שבמקור הוקלט בכלל על ידי ג'וני מאתיס ב-1957. אף אחד עדיין לא התעלה על הביצוע המרטיט הזה.
Lady Grinning Soul
השיר המדהים החותם את "Aladdin Sane" מ-1973, ומפגין את ניצני ההשפעה של הסול האמריקני על דיוויד בואי כפי שיתבטאו מאוחר יותר בהמשך העשור. הפסנתר הזה פורט על הנשמה, וכמה קולו הגבוה היה מרגש.
Hallo Spaceboy
מצחיק לשמוע את דיוויד בואי אומר "האם אתה אוהב בנות או בנים? זה מבלבל בימינו" יותר מעשרים שנה אחרי שהכניס למיינסטרים את האהבה הדו-מינית. יחד עם הפט שופ בויז הרמיקס הזה הפך לטוב מכל העולמות, היופי שלו והיופי שלהם. להתראות אהבה, שלום ילד חלל.
The Bewlay Brothers
האגדה מספרת שבואי אמר למפיק של האלבום "Hunky Dory", קן סקוט, שהשיר הזה מיועד לקהל האמריקאי מאחר שהם אוהבים לחפש משמעויות בדברים שאינם קיימים, ואילו מילות השיר הזה נטולות כל היגיון. גם בלי משמעות קוהרנטית הן עדיין מהוות מעין פאזל מוזר שמשרה תחושות טורדות מנוחה, ויחד עם היבבה בפזמון ויופיו הבלתי ניתן להכחשה של הלחן נוצר דיסוננס שהופך את השיר הזה לאחד המרהיבים ברפרטואר העצום של בואי.
Space Oddity
מדהים, מדהים השיר הזה, עדות כבר בתחילת דרכו המוזיקלית (המשמעותית) של דיוויד בואי ליכולת הלירית הפנומנלית שלו, למוזיקליות המרתקת שלו ולאופן שבו הוא משלב ביניהן לכדי יצירות מופת אפיות שחוקקות את עצמן מיידית בפנתיאון. כל פנתיאון. ומה אתם עשיתם כשהייתם בני 22?
Life on Mars
היש משהו שאינו מושלם בשיר הזה? הפסנתר, עיבוד כלי הקשת, האופן שבו זמנית הוא מצליח להיות גם נורא קליט וגם מאוד מתוחכם. התגלמות רוב מעלותיו של גאון. "רוב" כי עדיין לא הבנו את המילים.
Ashes To Ashes
בואי שלף את דמותו של מייג'ור טום 11 שנה אחרי שנוצרה, כדי לעדכן אותנו בפרטים על מצבו הנוכחי, מהאיגרא הרמא ומעבר לו ועד לבירא עמיקתא ו"שפל של כל הזמנים", כי מעפר באת ואל עפר תשוב. מעבר לצלילים האיקוניים של השיר הזה, הליצן בקליפ הזה הוא אולי הנחקק ביותר בזיכרון מבין דמויותיו הרבות של בואי.
Love Is Lost - Hello Steve Reich Mix by James Murphy for the DFA
עם מחיאות כפיים כל כך יאות מתחיל השיר המופלא הזה. בינואר 2013, אחרי שתיקה של עשור, התקף לב, היעלמות מאור הזרקורים והשערה כללית שהוא פרש, חזר דיוויד בואי במפתיע בדיוק ביום ההולדת שלו עם שיר חדש כדי להוביל את השיח עליו ולהקדים את ההמון. האלבום שבא אחרי כן היה יפה, הזכיר נשכחות, אבל לא בדיוק היווה את חוד החנית ביצירתו של בואי. ואז באוקטובר הגיע הרמיקס הרשמי, המהפנט והיפהפה הזה של ג'יימס מרפי ל-"Love Is Lost" והזכיר שנשכחות זה נחמד - ובשיר הזה בואי פונה לעצמו בן ה-22 - אבל הפקה רלוונטית, עדכנית ומעניינת היתה לחם חוקו של בואי מאז ומעולם.