The Beatles - Revolver
האלבום הזה מסמן את תחילתו של השימוש באולפן הקלטות ככלי יצירתי של האמן. ב-" Revolver" הביטלס הרחיבו את העושר המוזיקלי שלהם לאין שיעור - הם שילבו מוזיקה הודית- כמו בשיר "Love You To"; רעשי רקע ולופ-טייפים (לופים של סרט מגנטי שמשמשים ליצור תבניות מוזיקליות ריתמיות ורפטטיביות או שכבות צפופות של סאונד שמוקלטות על טייפ) כמו בשיר "Tomorrow Never Knows"; שמיניית מיתרים כמו בשיר "Eleanor Rigby"; ואפילו שירים היתוליים עם אפקטים קוליים כמו "Yellow Submarine". עדיין הם הצליחו להישמע כמו עצמם. עטיפת האלבום שעוצבה על ידי קלאוס פורמן מדגימה היטב את רוח הזמנים המשתנים, כשיכולות הכתיבה של הביטלס מעולם לא היו טובות יותר.
The Jimi Hendrix Experience - Are You Experienced
דמיינו את החוויה של נער מתבגר שמניח תקליט חדש בפטיפון, ומרגיש שהוא גילה יצור מעולם אחר שמנגן על גיטרה. זו היתה התחושה שלי כששמעתי את השיר "Purple Haze" של ג'ימי הנדריקס, ולמעשה כך גם לגבי האלבום כולו. לא שמעתי משהו דומה לכך לפני כן וגם לא מאז. אמנם באותה התקופה עוד לא הייתי גיטריסט, אך יכולתי להבחין בכך שהאיש הזה הוא אמן ייחודי: אהבתי את השירים שלו, את הקול שלו, וגם את הלהקה שלו. כמה חבל שהיו לו רק שלוש שנים להפגין את הגדולה שלו.
King Crimson - In The Court of The Crimson King
אני מניח שהקשבתי לאלבום הזה אלפי פעמים. חברי קינג קרימזון היו הנגנים הכי מתקדמים במוזיקת הרוק באותה התקופה. באלבום הזה היה איזון נהדר בין יצירות משובחות שבנויות היטב כמו "I Talk To The Wind", ובין מוזיקה אקספרימנטלית עוצמתית כמו "21st Century Schizoid Man". המילים צבעו את המוזיקה בסגנון של ספרות אנגלית עתיקה, בעוד הסאונד הכללי - כולל סקסופון, חליל ומלוטרון - יצר את מה שכנראה היה תזמורת הרוק הראשונה. מי ידע באותם הימים שאני עתיד לבלות 33 שנים מחיי המוזיקליים בחזית של להקה שכזו.
Moby Grape - Moby Grape
להקה הנהדרת שמנתה שלושה גיטריסטים, גיטרת בס ותופים. חמישה יוצרים וזמרים שמעולם לא זכו בהכרה שהיו ראויים לה. אהבתי כל דבר שהיה קשור בחבורת סן פרנסיסקו הזו: שירים גדולים, קולות נהדרים ונגינה משובחת. הם למעשה קדמו ל-Eagles, אך לדעתי היו הרבה יותר טובים וחדים. כל כך חבל שהתפרקו מהר מדי. ניסיונות מוגזמים לקדמם מצד חברת התקליטים והניהול שלהם פשוט הרסו את הקריירה הקצרה שלהם.
Talking Heads - Fear Of Music
להקה נוספת שלבסוף הפכתי לחלק ממנה. עבורי התקליט הזה מסמן את שעתם היפה. זו דוגמה מושלמת למה שמכונה "הגל החדש" (New Wave) במוזיקה של שנות ה-80. המוזיקה שלהם היתה פשוטה וישירה אך גם ייחודיות מאוד. ה-Talking Heads היתה הלהקה של האנשים החושבים. והמוזיקה נשמעה טוב.
אדריאן בילו יופיע בבארבי תל אביב ביום רביעי, 3 בפברואר. כרטיסים ניתן לרכוש כאן.