וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

שלום קר: ההשפעות והסערות התמידיות של "בית יעקוביאן"

7.4.2016 / 17:00

תרגומו של הרומן המצרי המצליח ופורץ הדרך, שנחשב למבשר "האביב הערבי", הקים במצרים קול צעקה וטענות על נורמליזציה עם ישראל. ניר יהב בוחן את חשיבותם והשפעתם של הספר ושל מחברו, האאוטסיידר התמידי עלא אל-אסוואני

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אין תמונה/מערכת וואלה!, צילום מסך
ראשון התוקפים היה חבר הפרלמנט ואיש התקשורת מוסטפא בכרי, שקבע כי אל-אסוואני "מפקיר את העם המצרי" בכך שהוא אינו מבהיר קבל עם ועדה שהוא מתבייש שספרו תורגם לעברית

הכול התחיל מהודעה קצרה ולקונית שפרסם דובר צה"ל בערבית לפני כמה ימים בחשבון הטוויטר שלו. הדובר, רס"ן אביחי אדרעי, בישר בערבית ל-127 אלף עוקביו שהרומן המפורסם של הסופר והאינטלקטואל המצרי עלאא אל-אסוואני, "בית יעקוביאן" יצא השבוע לאור בתרגום לעברית (הוצאת טובי). לצד ההודעה הוא פרסם גם את תמונת השער של הספר ועליו שם הספר בעברית, והסערה – כצפוי במצרים – לא איחרה לבוא.

ראשון התוקפים היה חבר הפרלמנט ואיש התקשורת מוסטפא בכרי, שקבע כי אל-אסוואני "מפקיר את העם המצרי" בכך שהוא אינו מבהיר קבל עם ועדה שהוא מתבייש שספרו תורגם לעברית. עיתונאי אחר, מוחמד מוסא, דרש מאל-אסוואני "לתבוע את ישראל על גניבת הרומן" אם הוא רוצה שאכן יאמינו לו שלא ידע על תרגומו לעברית כפי שטען. באותה נשימה עקץ מוסא את אל-אסוואני: "אני בטוח שלא תעשה את זה, לכן אני רוצה לומר: מברוק, ישראל, המדינה שרצחה שהידים משנת 1948 ועד היום. ומברוק גם לך, עלאא".

וכך המשיכו השבוע עוד ועוד פוליטיקאים, אנשי ציבור, סופרים, מובילי דעת קהל ואנשי תקשורת לחבוט ללא הרף בסופר המוערך על כך שספרו, שתורגם עד כה ל-25 שפות, תורגם גם לעברית ויצא לאור בישראל. עורך הדין סמיר סברי הגדיל לעשות והגיש נגד אל-אסוואני עתירה לבג"ץ המצרי והאשים אותו בנורמליזציה עם ישראל. "לאחר שאל-אסוואני העליב קשות את העם המצרי על כל שכבותיו ברומן השקרי שפרסם, החליטה אחת מההוצאות לאור בישראל להוציאו לאור גם בישראל ולהציגו בפני הציבור שם. ברור מאליו שישראל בחרה לתרגם דווקא את הרומן הזה משום שהוא פוגע פגיעה קשה במצרים. הרומן מציג טיפוסים מפוקפקים כמו סוחרי סמים, זונות, אנשים מושחתים והומוסקסואלים. המסכה הלאומית המזויפת הוסרה מעל פניו של אל-אסוואני".

מה שמעניין הוא שלא רק עו"ד סברי בחר לתקוף את תוכנו "הפרובוקטיבי" של הרומן המצליח ולהעלות ספקולציות שלפיהן ישראל בחרה במודע לתרגם את הספר הזה כדי להביך את שכנתה מדרום. העיתונאי תאמר אמין השתמש בטיעון קונספירטיבי זהה לחלוטין: "שאללה יקלל את ישראל. היא בחרה את הספר הזה כדי לפגוע בנו באמצעות הצגת הדמויות ברומן שעוסקות בזנות, סמים, שחיתות והומוסקסואליות". אגב, אותו מוסטפא בכרי שתקף את אל-אסוואני בשל תרגום הספר לעברית, זעק אף הוא לפני כעשור על התכנים "הפרובוקטיביים", כלשונו, המועברים בספר. "אוי ליום שבו הצנזור התיר את הוצאתו לאור", אמר אז. "אוי למצרים על האסון שהומט עליה בגללו".

עורכת המהדורה העברית של הספר, תמי צ'פניק, מצביעה על צביעותם של אותם מבקרים חריפים שפתאום נזכרים להתנער מתוכן הספר: "איך שגלגל מסתובב. התכנים של 'בית יעקוביאן', שזיכו את אל-אסוואני ב-2002 בתהילת עולם והפכו אותו לידוען מקומי, מופנים נגדו כעבור 14 שנה. בשעתו הוא היה מצוין כשופר מחאה ושיקף במדויק מבחינתם את המצב. כיום, בתיאור החוליים של החברה המצרית הוא מוציא את דיבת המדינה רעה, שוב לשיטתם. במין היפוך תפקידים, אל-אסוואני מככב בימים אלה ממש בעלילה שהוא עצמו כתב עליה לפני יותר מעשור והפך לדמות בספרו שלו - קורבן של אותם תחלואים שהצביע עליהם כשהרומן ראה אור לראשונה".

נורמליות

הספר "בית יעקוביאן" יצא לאור בשנת 2002 והפך כמעט בן-לילה לרב-מכר במצרים ובעולם הערבי כולו. כיום הוא נחשב לרומן הנמכר ביותר בעולם בשפה הערבית ולאחד הרומנים החשובים והמשפיעים שנכתבו אי-פעם במצרים. הרומן שימש השראה גם לסרט קולנוע מצליח בכיכובו של גדול שחקני מצרים עאדל עימאם ואף לסדרת טלוויזיה מצליחה. החל מהשבוע, כאמור, ניתן למצוא אותו גם על מדפי החנויות בישראל בתרגומה המצוין של ברוריה הורביץ. הרומן יצא לאור בידי מוציא לאור אמריקאי בשיתוף הוצאת כנרת הישראלית. אל-אסוואני, שנלחם במשך שנים שספרו לא ייצא לאור בישראל כביטוי להתנגדותו ל"נורמליזציה" התרבותית עם ישראל, מכחיש גם כעת שמכר את זכויות התרגום למו"ל ישראלי – והוא אכן דובר אמת. ההוצאה האמריקנית טובי הוציאה את הספר, והיא זו שרכשה ממנו את הזכויות ומכרה אותן להוצאה הישראלית. הוא מצדו יכול להמשיך להעמיד פני תם כלפי מבקריו במצרים, אולם כל בר-דעת יכול להעריך בזהירות שאל-אסוואני ידע מראש על העסקה הצפויה בין האמריקנים לישראלים.

"בית יעקוביאן" מתאר את שגרת יומם של דיירי בניין מגורים אחד בלב קהיר בזמן משטר מובארק. באמצעות גיבוריו, שמסמלים את כל השכבות הסוציו-אקונומיות, מצליח הרומן לגעת בבעיות רבות בחברה המצרית ולמתוח ביקורת נוקבת על המשטר. הבניין ויושביו נדמים למיקרוקוסמוס של החברה המצרית ובאמצעותם הוא מציג כתב אישום חריף נגד הממסד. הוא עוסק, בין השאר, בשחיתות השלטונית, בטובות ההנאה, בשוביניזם, בפערים החברתיים, בייאוש, בהטרדות מיניות, ואפילו בהתמודדותו של הומוסקסואלים עם חברה שמרנית. "הספר הזה דיבר להרבה מאוד אנשים במצרים משום שהוא דיבר כמעט לכולם", מסביר פרופ' אלי פודה מהחוג ללימודי אסלאם ומזרח תיכון באוניברסיטה העברית. "הספר דיבר בצורה גלויה לחלוטין על הבעיות שכל מצרי נחשף אליהם במהלך חייו. כל מצרי מכיר הרי את השוחד שהוא אמור לשלם כמעט על כל דבר. והספר הזה שם את הדבר הזה על השולחן. זה יוצא לאור".

sheen-shitof

בדקו התאמה לטיפול

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה בגוף עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה
נשיא מצרים המודח, חוסני מובראק, מנופף לתומכיו מחוץ לבית החולים שבו הוא שוהה בקהיר, מאי 2015. רויטרס
חוסני מובראק, נשיא מצרים המודח, מנופף לתומכיו מחוץ לבית החולים שבו הוא שוהה בקהיר, מאי 2015/רויטרס

"על מנת להבין את הצלחתו של הספר, חשוב להבין גם מתי הוא יצא", מוסיף עידן בריר, דוקטורנט להיסטוריה ומתרגם ספרות ערבית. "הספר יצא בשנת 2002, שיאו של משטר מובארק, הימים שבהם התחילו לדבר על הורשת השלטון לבן גמאל, תקופה של מדינת משטרה מאד חזקה שמדכאת כל פעילות חתרנית ושולטת ביד רמה במרחב הציבורי. עד אז היה מקובל שמי שכותב נגד המשטר היה כותב בצורה יחסית מעודנת, עקיפה. אל-אסוואני שינה את זה. הוא הביא את הביקורת לרמות חדשות של היעדר פילטרים וצנזורה עצמית וגם מיקד אותה לתחומים רבים. הביקורת שלו הייתה ביקורת פוליטית ישירה וחריפה, אך יחד עם זאת, בעצם הצגת דמויות מסוימות בספר נמתחה גם ביקורת חברתית על חוליים שונים במדינה".

אחת הדמויות המרכזיות בספר, למשל, היא טאהא, בנו האדיב והחרוץ של שוער "בית יעקוביאן" (שהוא, אגב, בניין אמיתי בקהיר שנמצא ברחוב 'טלעת חרב'), שחלומו הגדול הוא להתקבל לאקדמיה לשוטרים. אלא שלמרות ציוניו המעולים הוא לא מצליח להגשים את חלומו בשל מעמדו החברתי: אביו הוא אדם עני שעובד כשוער הבניין ולפיכך טאהא נדחה במבחני הקבלה הסופיים. בסופו של דבר מוצא טאהא מפלט באסלאם הקיצוני והופך לג'יהאדיסט. "מה שמעניין הוא שאחרי שמסיימים לקרוא את הספר, אותו נער שרצה אמנם להפוך לטרוריסט ולפגוע במדינה הוא אחת הדמויות החיוביות", מנתח בריר. "יש המון סימפטיה כלפיו בספר, אפילו מידה של הבנה לרקע שממנו הוא צמח. אל-אסוואני אומר בעצם שזה יכול היה להיות כל אחד שנולד לאבא הלא נכון או עם המבטא הלא נכון".

אשה מצרייה משקיפה על ככר א-תחריר בקהיר. AP
אישה מצריה משקיפה על ההפגנות בכיכר א-תחריר, 2011/AP

נעבור את החורף ואחר כך נראה

"כשהספר יצא במצרים הייתה התלהבות עצומה. אנשים הרגישו שנושאי טאבו נשברו ושאפשר לדבר סוף-סוף על השלטון, על השחיתות ואפילו על הומוסקסואליות"

הספר נחשב לאחד הספרים הראשונים שבישרו את "האביב הערבי", ובפרט את התפרצות המהפכה שהובילה להפלת חוסני מובארק בפברואר 2011, תשע שנים תמימות לאחר שיצא לאור במצרים. "מהפכות 'האביב הערבי' הרי תפסו את רובנו די במפתיע", מתוודה פרופ' פודה. "בדיעבד אנחנו מנסים להסביר מה פספסנו, מה ראינו, איך לא ראינו, והולכים למשל לספר הזה ומבינים כמה אפשר לראות בו. כל הדברים שמופיעים בספר - ניתן לראות בהם הסברים למה אנשים יצאו לרחובות כמה שנים מאוחר יותר. אמנם קשה וכמעט בלתי אפשרי להעריך מהי מידת השפעה של ספר או סרט על מהפכה פוליטית שאירעה מספר שנים לאחר מכן, אבל מה שבטוח הוא שהספר הוא אבן דרך מאוד חשובה בספרות המצרית ובהיסטוריה המודרנית של מצרים. גם אם לא יודעים למדוד את השפעתו, אין ספק שהיה לו משקל חשוב על התפתחות העניינים בתקופה שקדמה לאביב הערבי".

בריר מסכים: "כשהספר יצא במצרים הייתה התלהבות עצומה. אנשים הרגישו שנושאי טאבו נשברו ושאפשר לדבר סוף-סוף על השלטון, על השחיתות ואפילו על הומוסקסואליות. היו אמנם ספרים חשובים יותר ממנו, היו יצירות מופת ספרותיות, אבל לא זכור לי ספר שעורר הדים כמו הספר הזה. היה ברור שזה קול ראשון מסוגו. היו אמנם קולות אופוזיציוניים אבל זו הייתה אופוזיציה שביקרה את המשטר, את התרבות, את המנטליות ואת ראיית העולם בכל כך הרבה רמות. הביקורת של היצירה הזו היא רב-מערכתית, זו ביקורת חוצת תקופות. אם אנחנו מהללים את הספר 14 שנה לאחר שהוא יצא, זו כנראה יצירה חריגה ויוצאת דופן".

עמר זכריא, 44, תושב קהיר המתמחה בתרגום מעברית לערבית, מצביע אף הוא על נושאי טאבו רבים שנשברו בספר, בעיקר בכל הנוגע למין ומגדר: "זה היה ספר נועז, בעיקר כי הוא דיבר בצורה גלויה על הומוסקסואלים, על מין, על התהוללות. לא היה נהוג לכתוב ככה או לדבר ככה. לכן, מי שהעז לכתוב נגד השלטון בתקופה מאוד דכאנית והצליח לדבר על נושאים שרבים העדיפו להסתיר ולטאטא מתחת לשטיח - הצליח לו. כל מי שחי באותה תקופה במצרים הרי ידע מהן הבעיות של המשטר. לאף אחד לא היה אומץ לומר את זה בצורה כזו ישירה ובוטה. לעלאא אל-אסוואני היה האומץ. צריך גם לזכור שהסרט היה שובר קופות אדיר וגם בזכותו הספר זכה לתהודה כה עצומה".

הסרט "בית יעקוביאן" במלואו עם כתוביות לאנגלית

על עלאא

עם צאתו לאור של הספר בעברית, הקוראים בישראל זוכים לא רק לגעת במעט בתרבות המצרית אלא נחשפים גם למחבר, עלאא אל-אסוואני, יליד 1957, מהבולטים בסופרי מצרים. אל-אסוואני הוא לא רק סופר אלא גם פובליציסט פורה שמאמרים פרי ידו מתפרסמים חדשות לבקרים בתקשורת המצרית והבינלאומית. אל-אסוואני פרסם רומנים מצליחים נוספים שבהם מתח ביקורת חריפה על המשטר, ובהם "שיקגו" שיצא ב-2006 ובו תיאר כיצד משטר מובארק מנהל מעקב מודיעיני שוטף אחר סטודנטים מצרים הלומדים בחו"ל. "מדובר באדם מרתק", אומרת צ'פניק. "סופר שהוא גם רופא וגם פוליטיקאי מטעם עצמו, שמבקר את השלטון בחריפות ומתאמץ כבר שנים להסיר את המסכה מעל פגמיו, ללא מורא. יוצר שהוא אישיות פוליטית מהמעלה הראשונה. למעשה, אופוזיציה של איש אחד".

מה הכוונה באופוזיציה של איש אחד? "הוא נגד כל שלטון, יהיה אשר יהיה", מסביר זכריא. "קשה לדעת במי הוא תומך, אולם ברור נגד מי הוא: הוא היה כאמור נגד מובארק, אחר כך נגד מורסי ועכשיו הוא נגד סיסי. הוא מעורב מאוד בפוליטיקה ולא חושש לומר את דעתו בצורה ברורה". לדברי פרופ' פודה, אל-אסוואני היה מראשוני המפגינים בכיכר תחריר בתחילת 2011. "מהר מאוד הוא כבר התחיל לדבר בגנות המהפכה כי הוא התאכזב ממה שהוא ראה. הוא לא אהב את מי שתפס עליה טרמפ והשתלט עליה, כדוגמת האחים המוסלמים". בריר מוסיף ומעיר כי אל-אסוואני גם אוהב את העמדה הזו: "הוא איש לא שגרתי, אאוטסיידר. תמיד אוהב להיות באופוזיציה ולכן הוא תופס את העין".

בית יעקוביאן, עלאא אל-סוואני. מיגל אנג'לוס סאנצ'וס,
"איש לא שגרתי, אאוטסיידר. תמיד אוהב להיות באופוזיציה". עלא אל-אסוואני/מיגל אנג'לוס סאנצ'וס
"יש מצרים שמפחדים להכיר אתכם, ואני לא ממש מצליח להבין את זה. הראש שלהם אטום. הם לא רוצים לדעת כלום על ישראל, כאילו היא לא קיימת פה באזור"

אחת הסצנות הבלתי-נשכחות, המזוהות יותר עם דמותו האמיצה, הייתה עימות פוליטי חריף שניהל אל-אסוואני על רקע ימי המהפכה עם ראש ממשלת מצרים דאז ואיש משטר מובארק, אחמד שפיק. הכל, אגב, בשידור חי בטלוויזיה. אל-אסוואני לא הפסיק לחבוט בשפיק לאורך כל העימות, ושפיק, אשר מונה לראש הממשלה בעקבות המהומות במצרים, איבד בשלב מסוים את סבלנותו. "אתה לא מבין כלום!", צעק על הסופר האהוד. "אל תנסה לשחק אותה פטריוט, כי אני יותר פטריוט ממך!". אל-אסוואני הביט בראש הממשלה והשיב לו בקור רוח: "אני אזרח מצרי ויש לי זכות מלאה לשאול אותך כל שאלה שארצה". הציבור המצרי לא ראה מימיו השפלה קשה של מנהיג כמו זו. למחרת היום, הגנרלים ששלטו אז במדינה פיטרו את שפיק מתפקידו חודש בלבד לאחר מינויו.

מה שבטוח הוא שהצלחתו הפנומנלית של אל-אסוואני בעולם מאפשרת לו גם היום לדבר ללא מורא נגד המשטר, למרות המאבק הגדול שמנהל משטר סיסי בחופש הביטוי והניסיונות שלו להשתיק קולות מחאה ואופוזיציה. "אל-אסוואני חסין, אבל הציבור לא כל כך", מאבחן פרופ' פודה. "אין כיום חופש יצירה או חופש ביטוי. בעיתונות המצרית אין כמעט ביקורת על המשטר ואם יש ביקורת, העיתון או העיתונאי נפגע כתוצאה ממנה. אני אמנם לא חי במצרים אך ההתרשמות שלי היא שהמצב כרגע יותר חמור מהמצב בתקופתו של מובארק מבחינת חירויות הפרט. גם הפרלמנט שנבחר הוא צייתן ובקושי יש אופוזיציה לסיסי. לתחושתי, במצרים שורר כרגע ייאוש. האנשים אומרים לעצמם, 'אם לא הצלחנו לשנות את המערכת, כנראה שהיא הרבה יותר חזקה מאיתנו'. הם באמת האמינו שהעם יוכל להפיל את המשטר, אבל הסתבר להם שהמוסדות הרבה יותר חזקים מהם. הצבא, בתי המשפט ושאר המוסדות פשוט ניצחו".

קטע מתוך העימות בין אל-אסוואני לאחמד שפיק

הרומאן המצרי-ישראלי

אל-אסוואני הביט בראש הממשלה והשיב לו בקור רוח: "אני אזרח מצרי ויש לי זכות מלאה לשאול אותך כל שאלה שארצה". הציבור המצרי לא ראה מימיו השפלה קשה של מנהיג כמו זו. למחרת היום, הגנרלים ששלטו אז במדינה פיטרו את שפיק מתפקידו חודש בלבד לאחר מינויו

במשך שנים הציבור בארץ הביע עניין מועט בספרות מהעולם הערבי, בעיקר מסיבות פוליטיות. מספר מצומצם של ספרים תורגם, ולרוב הם לא זכו להצלחה מסחרית. עם זאת, ייתכן כי הטלטלה שעברה בשנים האחרונות על העולם הערבי מצליחה לעורר מחדש בישראל את העניין בספרות ערבית. "נדמה לי שאירועי 'האביב הערבי' הועילו במידה מסוימת להגברת הסקרנות כלפי המתרחש במדינות הסובבות אותנו", אומרת צ'פניק. "נכון שקיימים קשיים ואילוצים מדיניים אובייקטיביים, אבל יש סופרים במדינות ערב שמוכנים כי ספריהם יתורגמו לעברית, אנחנו רק צריכים להרים את הכפפה ולהמשיך ליזום בכיוון הזה".

זכריא מספר כי הופתע מעט מתגובות הזעם במצרים לנוכח תרגום הספר לעברית. "הם הגזימו לחלוטין. מה כבר קרה? הספר בסך הכול תורגם לעברית ומכאן הם כבר הפכו את זה לנורמליזציה עם ישראל". לפני כמה חודשים חווה זכריא על בשרו את הקללות והאיומים לאחר שהתגלה כי תרגם לערבית את ספרו של כתב גלי צה"ל ג'קי חוגי, "אלף לילה.קום". חברי פרלמנט קראו לשר התרבות המצרי לפתוח בחקירה ומתרגם הספר, זכריא, נדרש להבהרות והואשם ב"נורמליזציה" עם ישראל. "גם הסופר נגיב מחפוז תורגם לעברית", הוא מזכיר. "הוא גם היה בקשר עם ישראלים. אסור לנצל מצבים כאלה כדי להתנגח פוליטית.

"גם אותי האשימו בבגידה, אבל אני לא עושה את זה בשביל כסף. אני עושה את זה כדי להעביר מסר ויש לי מטרה: שהעמים יכירו זה את זה. מה שיכול לקרב בין העמים זה רק תרבות. למה אני צריך מישהו שיקבע לי אם משהו הוא טוב או רע? אני רוצה לבחור. יש מצרים שמפחדים להכיר אתכם, ואני לא ממש מצליח להבין את זה. הראש שלהם אטום. הם לא רוצים לדעת כלום על ישראל, כאילו היא לא קיימת פה באזור. ובכן, ישראל היא עובדה קיימת, אז למה צריך לטמון את הראש בחול? אם הפלסטינים מכירים בכם, למה שלא נכיר גם? אני שמח שתרגמו את 'בית יעקוביאן' לעברית, אחרת איך תכירו אותנו?".

בריר מסכם: "ישראלים, יהודים, תקרא לזה איך שתקרא לזה, בנו לעצמם חומות שקשה לדמיין גבוהות מהן. כל תרגום כזה, כמו התרגום של 'בית יעקוביאן', הוא הסרה של עוד חומה קטנה מסביבנו. קשה ללמוד את האמת רק משמועות. אנחנו לומדים להכיר את הסביבה שאנחנו חיים בה מגורמים אחרים, בתיווך של אנשים אחרים. ישראלים לא באמת מכירים את מה שקורה סביבם. ישראלים לא באמת מכירים את הלבטים שאזרח מצרי מתמודד איתם, את הפנים האמיתיות של מצרים, עם כל היופי והכיעור. הרי אצל כולנו יש גם וגם ואיזו דרך טובה יותר לקבל את זה מאשר באופן ישיר? ספרות יכולה להעביר בצורה ישירה את ריח הזיעה, את תחושות הפחד, את האהבה ואת השנאה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully