Don't Pull Away
את השיר הזה התחלתי בסשן רנדומלי עם גוטייה. זאת בעצם הפעם הראשונה שממש יצא לי לתעד את השניות הראשונות ששיר בוקע לעולם. תיעדתי המון בפרויקט, אבל בפעם הזאת ממש רואים איך אין שיר ו-5 דקות אחר כך יש שיר, או לפחות בסיס שעליו נכתב השיר.
הביט הזה שעשינו עבר הרבה, וכתבתי כמעט שיר שלם שמאוד אהבתי, אבל עדיין משהו היה חסר שם. ואז בסשן עם חבר בסטודיו הוא קישר אותי עם מילוש, הזמר (שחשבתי שהוא זמרת) של ההרכב Rhye. כל התהליך עם מילוש היה מדהים, כי הוא ממש גרם לי לעשות שת"פ אמיתי, רגשי, של שני אנשים שמאוהבים בשיר ורוצים לשים את הלב שלהם שם. האמנתי לו במחוייבות שלו לשיר, זה יצר אמון הדדי ונתנו אחד לשני לכתוב את עצמינו לדעת, השיר הזה מורכב מהשלם של כל אחד מאיתנו במקום חצי חצי, וזאת היתה חוויה מדהימה.
We Moved
זה השיר הראשון שעשיתי בפרויקט. הכל התחיל מריאיון שראיתי של נינה סימון שבו היא מדברת על ההגדרה שלה לחופש, והיא אומרת בפשטות שחופש הוא חוסר פחד. נשמע מאוד פשוט אבל רואים את הרגע שבו ההבנה הזאת במהלך הראיון באמת פוגעת בה, וזה רגע יפהפה. לא ידעתי בשלב הזה שהתחלתי לכתוב שיר. רק כשחיברתי את הנקודות לאחור הבנתי שזה היה רגע משמעותי ומשפיע מבחינתי. נסעתי לצרפת, כתבתי את "We Moved Like We're Not Afraid" וכשחזרתי נתקלתי בזמר מדהים בסאבוויי, בנג'ה. הוא בא אלי לסטודיו והתחלנו להקליט אופציות לשיר הזה. גם פה עוד המון דברים קרו בדרך לשיר הגמור, הכל באתר האלבום.
Into the Light
זה שיר שהתחלתי אחרי שנתקלתי באיזה סאמפל בסרט "קראטה-קיד" (המקורי. לא ההוא עם הבן של וויל סמית') והיה לי איזה ביט שהשמעתי לחבר בלהקה Wild Cub. לשנינו לא היה הרבה מעבר לזה, אבל רצינו לעבוד יחד. טסתי לנאשוויל והתחלנו לנגן יחד, שלושה ימים, ויצא השיר הזה. אחד הרגעים האהובים עלי זה היום שבו העלנו שכבה אחר שכבה לייצר את הסי-פארט של השיר, שבסופו של דבר גם נהיה שיר חדש נוסף באלבום שנקרא "Nashville".
הופעות קרובות
7.6 - במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, במסגרת ליין קלאסי-רוק של האופרה הישראלית ויחד עם 30 נגני תזמורת המהפכה.
9.6 - במסגרת פסטיבל מיני רוק באמפי לייב פארק ראשון לציון. אורחות מיוחדות: אסתר רדא ונינט.