נושאים חמים

מדור גיהנום 11: בחזרה לימי ה-VHS העליזים ולאחד הסרטים המגעילים אי פעם

"The Mind's Eye" ישמח את המתגעגעים לימים שבהם הסרטים הכי מגניבים היו מסתתרים על מדפי ספריית הווידאו, ו"סינדרום אבולה" דוחה יותר מקורנפלקס עם טחינה

לפני שנתיים, הבמאי הצעיר ג'ו ביגוס סובב כמה ראשים עם "כמעט אנושי", סרט בינוני דווקא, על אדם שנחטף בידי חייזרים והפך לרוצח סדרתי. כעת, הוא עובר לפיצוץ ספקטקולרי של ראשים על המסך עצמו, וחוזר עם "The Mind's Eye", סרט חדש שכולו מחווה ל"שלטון המוח" של דיוויד קרוננברג.

הסרט, שזמין כעת לצפייה ביתית, מתרחש בתחילת שנות התשעים וגיבורו הוא זאק, נווד בעל כוחות טלקינזיס שמאפשרים לו להזיז חפצים חיים ודוממים בכוח המחשבה ואף לפצפץ ראשים אם ממש יתאמץ. בסצנת הפתיחה, שמזכירה עד מאוד את תחילתו של "משחק הדמים", הוא נתקל בשריף שלא אוהב את צורת הליכתו, ולאחר מאבק קצר, מוצא עצמו כלוא בתחנת משטרה.

המוצא מגיע בזכות מדען בשם ד"ר סלובאק (ג'ון ספירידקוס, בחיקוי מושלם לפיטר סטורמרה). זה לוקח אותו לחווה נטושה, שבה אנשים עם יכולות דומות לשלו עוברים סדרת טיפולים במטרה ללמד אותם לשלוט בכוחותיהם. מצילו אף מבטיח לו כי בחווה ימצא את רייצ'ל, אהבת נעוריו, אותה לא ראה שנים רבות.

אבל במקום זאת, הגיבור הופך לשפן ניסויים במעבדת הטירוף של ד"ר סלובאק, שמתברר כי מטרתו האמתית, היא לשאוב את נוזלי הגוף של קורבנותיו ולהזריק אותם לעצמו כדי לזכות בכוחות על. זאק מצליח להימלט ויוצא במסע להתאחד עם אהובתו, בעוד המדען לא מוותר בקלות ושולח כמה בריונים לתפוס מחדש את הטאלנט.

מדור גיהנום (צילום מסך)
הגרסה הלא בכיינית של "אקס מן". מתוך ,"The Mind's Eye" (צילומי מסך)

בדומה לסדרת סרטי "אקס-מן" (ובמיוחד הפרק האחרון בה, "אקס מן: אפוקליפסה"), גם "The Mind's Eye"
מציג לנו את תלאותיהם של צעירים עם יכולות מופלאות, שמבדילות אותן משאר בני האדם, אבל כתוצאה מכך הופכות אותן לבודדות. ההבדל בין שני המקרים הוא שבסרטו של בראיין סינגר, גיבורי העל מתייסרים ללא הרף בפאתוס קורע לב וברמות שהיו גורמות לאיוב להרגיש כאילו זכה בלוטו. אז אמנם, גם זאק וחבריו עוברים תלאות, אך הן אינן מגדירות אותם, אלא רק משמשות רקע לסיפור.

בהתחשב בתקציבו הצנוע,"The Mind's Eye" עשוי טוב מבחינה טכנית. הצילום עשיר בצבעי ניאון בוהקים והפסקול הסינטיסייזרי מכניס את הצופה לאווירה אייטיזית. כל זה טוב ויפה כמובן, אבל צריך עוד משהו: האספקט שמרים או מפיל תוצרי ז'אנר קטנים מן הסוג הזה הם האפקטים המיוחדים והלא ממוחשבים של קטעי הגור, וסרט זה בהחלט מספק את הסחורה. הוא אולי עושה קצת טיזינג במהלך השעה הראשונה, אבל במערכה האחרונה הצופה הסבלני יתוגמל היטב.

"The Mind's Eye" מתגלה כסרט קטן במידותיו וצנוע בשאיפותיו. אך בסופו של דבר, הוא יספק הנאה גדולה לחובבי האימה הוותיקים שמתגעגעים לימי ה-VHS העליזים - תקופה בה הסרטים הכי מגניבים התחבאו על המדפים העלומים ביותר בספריות הווידיאו.

"סינדרום האבולה": הטריילר

אחד הקאצ'פרייזים המפורסמים בהיסטוריה של הטלוויזיה האמריקאית לא נולד בסדרה או בתוכנית אירוח. אותו טקסט, "השעה היא עשר בלילה. האם אתם יודעים היכן נמצאים ילדיכם?" הופיע כמודעת שירות לציבור האמריקאי לפני מהדורת חדשות הלילה. המודעה, שרצה על המסך מסוף שנות השישים ועד סוף השמונים נועדה להזכיר לילידי דור האקס המפוזרים, כי גדל תחת אחריותם דור חדש של ילדים, הזקוק להשגחה מדי פעם.

עשרים וחמש שנות טלוויזיה אולי שינו מספר דברים, אבל גם היום פולט המלבן השחור שאלה שמכניסה את ההורים להיסטריה: "מי מכין את האוכל לילדינו?". אך בזמן שיוניליוור, טחינה הנסיך והשאר ממשיכים ללקק את הפצעים ולהתכונן לתביעות, סרט הפולחן המטורף "סינדרום האבולה" חוגג עשרים שנה ליציאתו ומזכיר לנו שיש יותר גרוע מאשר קמצוץ סלמונלה וקורט ליסטרה.

את הסרט ביים הרמן יאו, והוא עוקב אחר קאי, טבח הונג קונגי עם פתיל קצר ובעיות היגיינה קשות, אותו מגלם אנתוני וונג, הזכור גם מטרילוגיית "ללא מוצא".

לאחר שנתפס על חם שוכב עם אשת הבוס, רוצח הטבח את שניהם ונמלט לדרום אפריקה, שם הוא מוצא עבודה במסעדה סינית. בהמשך הסרט, נוסע הפליט עם מעסיקו החדש למדבר האפריקאי כדי לרכוש בשר זול אצל שבט הזולו. שם, מגלים השניים כי רבים מבני השבט גוססים ממחלה קשה, אך הדבר לא עוצר את קאי מלאנוס ולרצוח את אחת הנשים החולות ולהידבק בנגיף שעובר דרך נוזלי הגוף ומבטיח לא פחות מאשר מאה אחוזי תמותה.

הוכחה נוספת שדברים טובים קורים לאנשים רעים מגיעה כשמתברר שמערכת החיסון של קאי עמידה לחיידק הקטלני, מה שהופך אותו לנשא בריא של המחלה. לאחר הגילוי כי הבוס ואשתו רוצים להיפטר ממנו, עושה הגיבור את הדבר היחידי אותו הוא יודע – רוצח את שניהם, טוחן את בשרם דק דק ויוצא עם מנת ספיישל של "המבורגר אפריקאי", שמדביקה סועדים תמימים וגרגרנים.

למרות התוכן המזעזע, "סינדרום האבולה" אינו אלא קומדיית גועל משובחת שמראה מה היה קורה אילו אדם סנדלר נולד בהונג-קונג ועם כישרון. ברגע עצוב ומצחיק כאחד, עומד קאי עם סמרטוט ומגב בתוך שלוליות הדם של קורבנותיו ופולט "גם אחרי שהרגתי את כולם, אני עדיין צריך לנקות".

מדור גיהנום (צילום מסך)
לו רק אדם סנדלר היה נולד בהונג-קונג ועם כישרון. עטיפת ה-DVD של "סינדרום האבולה"

אך אין לנו זמן לרחם עליו. באחת הסצנות הדוחות ביותר, מתחרמן קאי מקולות הסקס שעולים מן הקומה שמעל המסעדה. הוא לוקח פיסת אנטרקוט נא, מאונן ושופך את זרעו לתוכה, וביום שלמחרת מגיש אותה לאחד הלקוחות, שהתלונן על מנה שקיבל. בסצנה מבריקה נוספת, מוצץ ושואב הטבח את העין של בחורה אומללה עד אשר היא ניתקת מגולגולתה.

רק אחרי שהדביק חצי מיוהנסבורג באבולה ולאחר שהמידע על היצירתיות הקולינרית שהפגין מובאת לידיעת המשטרה הדרום אפריקאית, עולה קאי על המטוס הראשון בחזרה להונג קונג ומתחיל להפיץ את הבשורה גם במולדתו, שם הוא עדיין מבוקש על רציחות רבות מספור, מה שלא מונע ממנו להסתובב עם האקסית בחנויות בגדים, לקנח את אפו על סוודרים ולמרוח נזלת על שאר פריטי לבוש.

ברור לחלוטין ש"סינדרום האבולה" אינו סרט לכל אחד, אבל עוד יותר מכך, ברור גם שהוא לא מבקש להיות כזה. הנפגעים והנגעלים בקלות לא מוזמנים לסעודה, אך ההרפתקנים ילקקו את האצבעות ויבקשו תוספת.