לא נעים, אבל לא נראה לי שאי פעם שמחתי מביטול הופעה כמו כשראיתי את הידיעה ש-Foals לא יקיימו את ההופעה שנקבעה בלייב פארק בראשל"צ. כמובן, השמחה אינה על הביטול עצמו אלא על כותרת המשנה לאותה הידיעה - להקת Thee Oh Sees, הסיבה שמלכתחילה בכלל שקלתי לשבור את ההימנעות שלי מהופעות איצטדיונים/פארקים, כן תגיע. היא תופיע בבארבי עם חימום של להקת Häxxan (חסן) הנהדרת. כמעט הרגשתי אשם מרוב שזה מה שרציתי שיקרה - הופעה של Thee Oh Sees במועדון ולא כלהקת חימום של מופע פארק.
למעשה, Thee Oh Sees הם בטח אחד מהגיגים שהכי רציתי לראות בבארבי או בכלל. חברים נוספים באותו מועדון הם The Brian Jonestown Massacre, שיגיעו לאותה הבמה פחות משבועיים אחרי ההופעה של Thee Oh Sees. זו עובדה די מדהימה שבאותו הקיץ מופיעות בבארבי שתי להקות גראג' פסיכדליה כל כך משמעותיות. להקות שבראשן ניצבים שני יוצרים סופר פוריים שהשפיעו על כל מי שמסתובב בטריטוריות האלו בעשור וחצי האחרונים.
חברי Thee Oh Sees מוציאים אלבומים בקצב כמעט מוגזם, ממוצע של שניים בשנה מאז 2008, אז החלו להופיע ולהקליט תחת שמם הנוכחי. העשייה המוזיקלית של ג'ון דוואייר, ההוגה והמנוע של ההרכב, מתמתחת קצת יותר מעשור עוד לפני זה, לכיוון אמצע הניינטיז, אבל למרות הפעילות האינטסיבית לא מראה שום סימן של תקיעות יצירתית. Thee Oh Sees היא יותר רעיון מאשר להקה, קצת כמו The Fall (וגם לא מעט כמו BJM), ישות של סאונד, אסתטיקה ואנרגיה שנבטה מראשו של דוואייר. זה לא עד כדי כך משנה את מי בדיוק מונה ההרכב הנוכחי או כמה שינויים פרסונליים היו בין האלבומים, וכל השינויים האפשריים קרו. רק חזון עקשני וקשוח כמו של דוואייר יכול לשמור על כזו עקביות למשך כל כך הרבה אלבומים ולעשות את זה בלי להפוך לעייף אלא רק ליותר עשיר, עמוק ומדויק.
אני לא איש של צריכת בינג' בכל מה שקשור למוזיקה, כך שעדיין לא שמעתי את כל האלבומים של Thee Oh Sees, אבל אם לשפוט על פי הששה-שבעה שאני מכיר מספיק טוב ועוד כמה ששמעתי בלי להתעמק - אין בינם אלבום מיותר או אפילו חלש באופן מובהק. תתקשו למצוא אמן כלשהו שאפשר להגיד את זה על 16 אלבומים שהוציא, גם אם זה קרה לאורך שלושים שנה, ולא שמונה כמו במקרה של דוואייר, שבמקביל מוציא עוד מוזיקה תחת שמות אחרים, מצייר, מפיק, מנהל לייבל וכמובן גם טוחן טורים בכל העולם.
אם הייתי צריך לדווח איפשהו על ההופעות החזקות ביותר שראיתי אני מאמין שרובן היו מהסוג עתיר האנרגיות - על הבמה ולמרגלותיה. על פי דיווחי חברים ויוטיובים, ההופעות של Thee Oh Sees לגמרי שם: להקה וקהל שמזינים אחד את השני עד כדי התמזגות במוש פיט, שבגדול - זה המקום להיות בהופעה כזו. אם להיות כן, זה אולי לא רעיון מדהים עבורי להיות בתוך הפוגו, בכל זאת, עוד שניה בן 49, אבל אם הם עושים את כל הדרך עד הבארבי ואני אהיה שם, אז השאיפה היא להיות איפשהו בטווח נתזי הזיעה של הלהקה או לפחות בשולי הפוגו, כי זה הגולדן רינג האמיתי. תגיעו מוקדם, לא רק כדי לתפוס מקום צמוד לבמה אלא גם כדי לראות את חסן, להקה טירוף שתמיד כדאי לנצל כל הזדמנות לראות אותם בלייב, ובמקרה של Thee Oh Sees - הליהוק המושלם ביותר לחימום להקה מיובאת.