המלחין וחתן פרס ישראל נחום היימן, שהלך לעולמו בחודש שעבר, ביקש לפני מותו להיקבר בבית העלמין של קיבוץ גבעת השלושה, אך צוואתו לא התקיימה. אחרי שנים בהן הותירה הנהלת הקיבוץ קבורה בתשלום בבית העלמין למי שאינו חבר קיבוץ, הדבר נאסר עליה, ולכן נאלץ הקיבוץ לדחות את בקשתה של משפחת היימן.
בעקבות פנייתם של בני משפחתו של היימן לקיבוץ, הם נענו כי לא יוכלו למלא את בקשתם. עם זאת, היימן כתב בצוואתו כי אם לא תתאפשר מסיבה כלשהי הקבורה בגבעת השלושה, הוא מבקש להיקבר בבית העלמין "מנוחה נכונה" שליד כפר סבא, וכך אכן היה בסופו של דבר.
עוד בוואלה! NEWS:
אורי הרפז ספד להיימן: "הקים מפעל חיים, ולצערנו אין בזה כסף"
האזינו: הריאיון בו נחום היימן חושף את מצוקתו הכלכלית ומאשים את המדינה בה
"כל לילה אני נפרדת ממנו עוד קצת": סי היימן מדברת על אביה ופורצת בבכי
בבית העלמין של גבעת השלושה נקברו במהלך השנים אנשי תרבות בולטים, כמו גם תעשיינים, שופטים, קציני צבא ואישי ציבור נוספים, שביקשו להיקבר בבית קברות אזרחי. בין היתר, נקברו שם השחקן והזמר יוסי בנאי, הפוליטיקאי יוסי שריד, הפזמונאי והבמאי שאול ביבר, מנכ"ל "טבע" אלי הורביץ, חתן פרס ישראל המלחין והמעבד גיל אלדמע, שופט בית משפט העליון מישאל חשין והשחקנית זהרירה חריפאי.
לאחרונה פנתה רשות מקרקעי ישראל לקיבוץ, והודיעה לו כי עליו לחדול מקבורה מסחרית. כבר לפני כ-12 שנים הודיעה הרשות לקיבוצים כי נאסר עליהם להפוך את בתי העלמין שלהם לעסקים מסחריים וכי הדבר נוגד את הסכם החכירה שלהם עם רשות מקרקעי ישראל. למרות זאת, כמה קיבוצים המשיכו לאפשר קבורה בעלות כספית, שהגיעה לעתים עד לסכום של 40 אלף שקלים. לעתים עקפו הקיבוצים את האיסור שהוטל עליהם, באמצעות גביית תשלום עבור "גינון ואחזקה" לתקופת זמן ממושכת, ולא עבור הקבורה עצמה.
ביום שישי האחרון, בטקס השלושים למותו של היימן, פנה יואל מרשק, חבר קיבוץ גבעת השלושה, למשפחה וביקש ממנה סליחה. "היינו בטוחים שהעניין מסודר", אמר. לטענתו, "זה לא מוצא חן בעיני מישהו במדינה שבלב שדות, ליד הפרחים והעצים, קבורים אלפי תושבי המדינה". מרשק הוסיף כי "לא יכולנו להישאר אדישים לבקשת המשפחה ופנינו לשרת התרבות והספורט, לאנשי משרדה וכן לרשות מקרקעי ישראל. היה נדמה כי הבקשה תאושר, אך נענינו בשלילה".
ענת שטיינר, אשת יחסי הציבור של סי היימן שסייעה למשפחה בסידורי הקבורה, אמרה כי "לא הסבירו לנו מה הסיבה לתשובה השלילית". לדבריה, "זה לא היה נעים לקבל תשובה כזאת. צריך לזכור שמדובר באדם שיצירתו היא נכס צאן ברזל בתרבות הישראלית וזה היה מאוד מתסכל".
מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה: "בית העלמין בגבעת השלושה הוקצה לטובת קבורת תושבי הקיבוץ. בעבר החל הקיבוץ לעשות בקרקע שימוש חורג, למטרת קבורה מסחרית, בניגוד לתנאי הקצאת הקרקע ולמדיניות הממשלה". עוד נמסר כי "הרשות התערבה במסגרת מילוי תפקידה כשומרת הקרקעות הציבוריות, והורתה לקיבוץ לעצור את הקבורה המסחרית הבלתי-מורשית. כמובן שלא מדובר בהחלטה ספציפית לגופו של אדם כזה או אחר, אלא במדיניות כללית כחלק מיישום החלטות הממשלה".