לא מתרגש מתשומת הלב ולא ממהר לחגוג: ריאיון עם נצ'י נצ'

(בסרטון: שיר בחזרה עם נצ'י נצ')

"היחסים עם תהילה גובים מחיר". את השורה הזאת שר נצ'י נצ' בשירו "תהילה". אמנם תהילה היא "אישה בוגרת בתוך מלכוד", שמתוארת כ"החלום הכי רטוב בגיל ההתבגרות" של גיבור השיר, אבל נראה שהדברים נכונים גם לגבי יחסיו של נצ'י נצ', הלוא הוא המוזיקאי רביד פלוטניק, עם המעמד שקנה לעצמו בהיפ-הופ הישראלי. כשבימים אלה הוא עומד לקראת הופעה באינדינגב בסוף החודש הבא וגם מתכונן לעבודה על אלבום חדש, רביעי במספר, פלוטניק לא מבקש חיי מותרות. כאמן שכבש לא מעט צמרות בפלייליסטים ומתחזק לוח הופעות עמוס הוא בוחר לגור בכפר סירקין עם אביו וכשההופעות שלו מתקיימות באזור המרכז הוא גם פעמים רבות נוהג לשם בעצמו. בשיחה עם וואלה! תרבות מספר פלוטניק מדוע מבחינתו עוד אין על מה לחגוג, ועל הדרך גם מסביר קצת על תפיסותיו כמוזיקאי.

אתה לא מרגיש צורך לרכוב על ההצלחה, שנראה שבהיפ-הופ הרבה פעמים זה חלק מהעניין?

"זה בהיפ-הופ האמריקאי, נראה לי. בהיפ-הופ הישראלי, הגיבורים שלי שהם הדג נחש הם האנשים הכי פשוטים והכי צנועים שיש. אני הולך בדרך מוזיקלית שבה אני פשוט מנסה להמשיך איזושהי גישה למוזיקה שאני מאוד אוהב פה - בין אם זה אהוד בנאי, או ברי סחרוף, או יהודה פוליקר, או צעירים מהם כמו דודו טסה וקרולינה. אלה אנשים בעלי גישה אחרת למוזיקה. שם אני מוצא את האמת שלי, את המקום הטבעי שלי. ושמע, עוד אין על מה לחגוג בינתיים, אנחנו עדיין כולה בדרך. אנחנו, אני והצוות שלי, עדיין בדרך לעשייה, בדרך למשהו", הסביר. "אני גם פולני, אני גם לא אוהב לחגוג. כשתהיה סיבה לחגוג אני אחגוג, מבטיח", הוא צוחק.

פלוטניק בן ה-28 חגג השנה זכייה בפרס "תגלית השנה" של אקו"ם, בין היתר בזכות "ברוכים הבאים לפתח תקווה", אלבומו השלישי שיצא בשנה שעברה וידע לא מעט השמעות ברדיו, בעזרת שירים כמו "חסידה צחורה" (שם סימפל את השיר המוכר של "צלילי העוד") , "יום חדש" ונוספים. גם במצעד השנתי העברי של גלגלצ לשנת תשע"ה לא נעדר מקומו, כשהשיר "יהיה בסדר" – שבו התארח אצל "קפה שחור חזק" הפך לחצי המנון והתברג במקום השני. אלא שהאלבום הבא, שלהערכתו ייצא בעוד לא פחות מחצי שנה, יהיה שונה, כך הוא אומר.

"זה הולך להיות אלבום יחסית שונה משלושת האלבומים הקודמים, והוא הולך להיות אלבום שמבוסס על טקסט ועל סיפורים. אתה לא תשמע בו דיבורי 'בום שאקאלאקה' ו-'סוואגה' ו-'אינעל דינק העולם'. זה אלבום קונספט והוא טיפה שונה. הוא אלבום של סיפורים ותובנות", הוא מגלה. "עכשיו אנחנו בשלבים של הכנות סקיצות של הפלייבקים של ההפקה המוזיקלית ובמקביל אני כותב טקסטים. אז רוב האלבום כבר די מתחיל לקרות, ואז ניכנס לשבוע הקלטות ברצף ונביא את הלהקה כדי שקצת ינגנו. זה התהליך. מאמין שבשיא החורף ניכנס להקלטות".

אין בך חשש מהשינוי? אתה לא מפחד שזה לא יגיע לגלגלצ?

"יש לי חבר שיש לו חנות מיצים ליד שוק הכרמל, ואתמול עברתי אצלו ולקחתי מיץ תפוחים, והוא אומר לי 'תגיד, לא מפחיד אותך, אלבום חדש ומה יקרה?' - בול אותה שאלה. אי אפשר לתת לזה בכלל להיכנס לראש. זה משהו שהוא לא קיים כי אסור לך לתלות תקוות בפלייליסטים ובתחנות רדיו. התקווה היחידה זה שהקהל יאהב את זה. כי הקהל הביא את זה לרדיו, והקהל הביא את זה למדיה. הקהל הצביע ברגליים", פלוטניק מבהיר. "ברור שאתה רוצה להצליח, שאתה רוצה שהשירים יצליחו ושכולם יכירו אותם אבל אני בחיים לא אגש ליצירה מהמקום הזה. אני אוהב אתגרים, וזה אתגר אחושרמוטה".

במוזיקה שלו פלוטניק אוהב לערב כלים חיים ומקבל השראה מז'אנרים אחרים. "יש שיר באלבום החדש שיר שהוא בוסה-נובה. כי אני מנסה, אני מחפש, אני קולט שפתאום אני אוהב משהו ואני מתחיל לשחק איתו. מה שמגניב זה שתמיד המקור של זה הוא היפ-הופ". אלא שאחרי תקופה מוצלחת במיוחד להיפ-הופ בארץ, מעין רנסנס מסוים, אי אפשר שלא לתהות מדי פעם מה מחכה בעתידו של הז'אנר.

ההיפ-הופ הישראלי זכה בשנתיים האחרונות לאיזושהי עדנה. אתה לא חושש שעם כל התנופה שהוא קיבל עם השמעות ברדיו, מדובר באיזשהו טרנד שייגמר? שהקהל יחזור לעצמו וישכח מהז'אנר?

"ברור שזה טרנד. מי שראית שעולה בצ'יק, אני לא יודע - אני לא אלוהים, אבל סביר להניח שהוא גם ייעלם אחרי כמה זמן. ברור שעכשיו הם מתים על זה ולפני יומיים הם בכלל לא ידעו מה זה. אבל קודם כל זה לגיטימי ומותר להם, ואי אפשר להאשים אותם ואי אפשר להתמרמר 'אה, זה טרנד'. החובה היחידה שלנו כאמנים היא לשרוד את הטרנד, את הגל", פלוטניק מסביר. "החובה שלי ושל 'טונה' (הראפר איתי זבולון, א"ח), ואני אומר 'טונה' כי הוא החבר הכי קרוב שלי מכל החבורה, היא ליצור ולעשות היפ-הופ טוב ואיכותי, לא משנה אם אנחנו פופולריים עכשיו או לא, אם אנחנו הילדים המקובלים בשכונה או לא - אלא כי זו המהות שלנו". לדבריו, הוא לא מתרגש מתשומת הלב שקיבל התחום. "היא קצת מפוקפקת בעיני כל תשומת הלב הזאת, ואפילו שאני שם. אני לא חושב שאני המרכז של כל הסיפור הזה, יש פה אמנים הרבה יותר מצליחים ממני וזה לגיטימי, אבל גם כשאני הייתי שם, גם כש'יהיה בסדר' זכה להתייחסות עצומה, אמרתי 'אהה, אולי זה לא הזמן'".

בחודש נובמבר ייצא פלוטניק לסיבוב הופעות שייארך כחודש ושבו יופיע ויתמקד לא מעט בערים בצפון ובדרום. "זה משהו שרצינו להפוך לאיזשהו מנהג שנתי, פשוט להגיע לכמה שיותר אזורים ברחבי הארץ, אזורים שאנחנו לא מגיעים אליהם יותר מדי. אתה צובר שם חוויות ומקבל מהקהל חום ואהבה שלא מובנים מאליהם". בעוד חודש הוא יופיע בפסטיבל אינדינגב. "מאוד מתרגש, זו לא סתם הופעה מבחינתי. לפני כל הופעה אני מתרגש, מהופעות מהסוג הזה אני אשכרה מתרגש כמה ימים לפני. אני מחכה ומצפה לזה", אמר.

זוהי הפעם השלישית שהוא מופיע באינדינגב: "פסטיבל שמקדש את האינדי ואת הפעילות העצמאית של מוזיקאים - המטרה הזאת קדושה בעיני. מה זה אינדי? אינדי זה 'אינדפנדט', עצמאי, ולא משנה באיזה ז'אנר זה בכלל. אני ראפר אינדי במלוא מובן המילה". על הופעתו האחרונה בפסטיבל ב-2014 סיפר: "באתי עם הלהקה שלי לאיזה 40 דקות ופתאום אנשים מכירים את המילים ואתה אומר 'בואנה'. אחרי 13 שנה שאני עושה את זה, ייקח הרבה זמן להעלים את הטראומה הזאת של ה'מה, באמת, אתם אוהבים אותי? אתם מכירים את המוזיקה?' ייקח עוד איזה 13 שנה עד שזה יירגע", הוא צוחק.

כשבאמתחתו שירים כמו "גיוועלד גישריגן" ו"א יידישע רסטהמן" (במקור של אהוד בנאי) וגם שורות כמו "חושבים שגדלתי בפלאטבוש או בקראון הייטס", (שכונות בעלות ריכוזים יהודיים-דתיים גבוהים בברוקלין) שאלתי את נצ'י נצ' האם מתרחשת אצלו איזושהי התקרבות לדת. "תמיד הייתי קרוב לשם, מגיל מאוד צעיר. בגיל 14 הייתי מסתובב בבית חב"ד הרבה, ואני מאוד אוהב את המקום הזה. לפעמים אני יותר קרוב, לפעמים אני יותר רחוק. אני אומר כל בוקר 'מודה אני'. אני לא יודע למה אני עושה את זה, זה פשוט מרגיש לי טבעי. ואני כן קרוב למסורת, לגמרי. זה משהו שהוא חלק ממני, וזה מדבר אלי מאוד".

פסטיבל אינדינגב ייערך ב-27-29 באוקטובר במצפה גבולות, מועצה אזורית אשכול. בין המופיעים: אסף אמדורסקי, ריף כהן, אהובה עוזרי במופע מיוחד, זאב טנא, נצ'י נצ', רותם אור , שלום גד, רם אוריון, זבולון דאב סיסטם במופע מיוחד לציון עשור לפעילות הלהקה, האחים רמירז + דני דורצ'ין, ארמון, מלכה באיה, טיגריס מארחים את גילי יאלו, גארדן סיטי מובמנט, חיה מילר ועוד. הקליקו כאן לאתר הפסטיבל.