הבחירות של מלכה:
The Beatles - Revolver
הייתי בת 14 וחייתי בקיבוץ כשהאלבום יצא. אם תל אביב היתה די מרוחקת מכל תרבות נוער בינלאומית באותם הימים, אז הקיבוץ היה אפילו עוד יותר מרוחק מזה. כל סוג של מוזיקה לא-מקומית היתה אקזוטית בצורה בלתי אפשרית! בכל זאת, איכשהו הביטלז היו כל כך גדולים שהם הגיעו לחנות מוצרי האלקטרוניקה המקומית שמכרה כמה תקליטים, בעיר קטנה 3 קילומטר מהקיבוץ. קניתי את האלבום הכפול שם, יחד עם הבוקלט. הרבה דברים התחילו מהתקופה הזאת, מהמוזיקה הזאת. הרגשתי מחוברת בדרך שמעולם לא הרגשתי בבית, זה גרם לי להבין שזה בסדר להיות אחרת ומעופפת, וגם התחיל את הרומן שלי עם אנגליה, בה אני גרה ב 20 השנים האחרונות.
My Bloody Valentine - Loveless
אני בטוחה שאחרים בתולדות הטור הזה בחרו את האלבום הזה לפני, כי ההשפעה שלו כל כך עצומה. בכל זאת, אני לא יכולה להתעלם מכמה שהאלבום הזה השפיע עלי באופן אישי. כששמעתי או בפעם הראשונה זה היה כאילו מישהו פתח בפניי דלת לסאונד ומוזיקה חדשה. האלבום השפע עלי בצורה מאד חזקה, ועיצב את איך שאני ניגשת למוזיקה מאז.
LFO - Frequencies
2 טינאייג'רים בריטים מלידס שהפכו לאחד מהאקטים המוזיקליים האלקטרוניים החלוציים, והיו מאד משפיעים. מאד נמשכתי לפתיחות של סצנת האלקטרוניקה בתחילת ימיה, שהיתה חופשיה מחוקים ומבני שירים קלאסיים. ל-LFO היה סאונד מדהים עם באס מאד עמוק, ביטים עמוקים ותדרים גבוהים ומרחפים. היתה להם גם את הגישה האנגלית החצופה והלא מתנצלת שתמיד אהבתי.
הבחירות של קולין
The Beatles - Revolver
במהלך 15 השנים האחרונות לפחות, היה בלתי אפשרי בשבילי לדבר על הביטלס. המורשת שלהם נהרסה בגלל הנצלנות של תעשיית המוזיקה. אבל זה בלתי אפשרי בשביל מישהו בגילי שעדיין עובד בתעשיית המוזיקה לא לכלול אותם ברשימה כזו. הפכתי מודע לזה שיש לי העדפות מוזיקליות שמתאימות בערך לתקופה שבה הביטלז הוציאו את הלהיטים הראשונים שלהם. הבעיה היא שבגל שההשפעה היתה כל כך מוקדמת קשה לי לדבר על אלבומים: שמעתי ברדיו בעיקר סינגלים.
למרות החיבה שלי לאלבום הלבן של הביטלס, אני חושב שריבולבר הוא האלבום הכי טוב שלהם, למרות שהיו הרבה ריליסים אחרים שלהם שלא היו אלבומים (אלא סינגלים) שהיו טובים באותה מידה או אפילו יותר.
Blue - Joni Mitchell
מה אפשר להגיד על ג'וני מיטשל? זה הרגיש שהיא לימדה אותי דברים על נשים שאף פעם לא אוכל ללמוד מאמא שלי. אני מניח ששמעתי את האלבום הזה בפעם הראשונה בסביבות גיל 15. הדברים שהכי הרשימו אותי היו הווידויים הכנים שלה והמוזיקליות שלה. השיטה שבה היא כתבה את השיר הפותח, "All I Want", היא אותה השיטה שבה אני משתמש עד היום בכתיבת מוזיקה: שימוש רק במיתר אחד. זה מסייע לך לשיר יותר בחופשיות, להסתמך פחות על מעקב אחרי שינויי אקורדים, וגם מאפשר לתוצאה להיות ריתמית בצורה אינהרנטית.
Aphex Twin - Selected Ambient Works
כיום, כשכל תקליט שני מוקלט בחדר השינה של מישהו וזה לא מפתיע אף אחד, קל לשכוח כמה מהפכת המידי של שנות השמונים והתשעים היתה חשובה. היא אפשרה לעבור מציוד סטודיו יקר לדברים שמוזיקאים יכלו להרשות לעצמם. מה שהיה נהדר באפקס טווין הוא שנשמע שהיה כיף בתהליך ההקלטה. מרגישים שהתחום הפך להרבה יותר פתוח לאנשים שהוציאו מוזיקה מהסוג הזה, שעד לאותה תקופה היו מתעלמים ממנה לטובת סאונד יותר "נורמלי". העובדה שיכולת להתחיל להקליט באולפן שלך, בלי מגבלות תקציביות או מגבלות לו"ז, שינתה לגמרי את כל הגישה שלי לגבי הפקה.
בתקופה שבין 86 ל 92 עברתי בהדרגה משימוש בסטודיו שלי כדי להכין דמואים לאלבומים עם סאונד "נורמלי" להפקת אלבומים מלאה. האלבום הזה לא היה ממש הסיבה לשינוי אלא יותר אישור שהדברים נעים בכיוון הנכון.
מלכה שפיגל וקולין ניומן יופיעו באוזן בר, תל אביב, ביום שבת, ה-19 בנובמבר. להופעה בישראל יצטרף גם ענק האלקטרוניקה הגרמני Ulrich Schanuss, שגם יתקלט במהלך הערב.