מותו של לאונרד כהן עורר ברבים בישראל ובעולם תחושות וזכרונות עזים, ובמסגרת מה שנודע כ"סיפורי המנוח ואני", התגלה קשר דיפלומטי ישראלי מעניין מאחורי אחד משיריו הידועים של כהן, Who By Fire, המבוסס על אחד מפיוטי ראש השנה ויום הכיפורים. המשנה למנכ"ל משרד החוץ, ג'רמי יששכרוף, סיפר היום כי הוא זה שהעביר לכהן את מילות התפילה "ונתנה תוקף" בעת שהיה סטודנט צעיר בלונדון בשנות ה-70 וניסה לגייס את הזמר לקונצרט רוק למטרות הסברה ישראלית.
"ב-1971 ג'ורג' הריסון מהביטלס ארגן קונצרט מדהים בניו יורק למען בנגלדש. זה היה מפגן אדיר של אמנים למען מטרה מאוד חשובה, עם ענקי הדור בוב דילן, אריק קלפטון, רינגו, ליאון ראסל ועוד", כתב יששכרוף בעמוד הפייסבוק של גלגלצ, שביקש מגולשים לספר על הרגע שיקחו איתם מכהן, לקראת תכנית מיוחדת לזכרו ששודרה הערב בתחנה. "באותן שנים גרתי בלונדון, והיה לי ולחבר שלי רעיון מטורף לארגן קונצרט דומה, שיהיה מפגן הזדהות עם ישראל. עוד חשבנו לארגן את הקונצרט באצטדיון וומבלי, ועם הרבה חוצפה התחלנו שנינו להיפגש עם כוכבים", סיפר יששכרוף. "הגענו לאריק קלפטון, רינגו סטאר, סטיב סטילס. להפתעתנו הם היו מוכנים להיפגש איתנו ולהקשיב לנו", כתב.
לדבריו, "הפגישה המרגשת מכולן הייתה עם לאונרד כהן בדירה של חברו במייפר, לונדון. הגענו לפגישה ומצאנו אדם צנוע, נעים ואדיב שהקשיב לנו בקשב רב ובסבלנות. אחרי שהסברנו את הרצון לארגן קונצרט, הוא השיב לנו כי לצערו הוא בדיוק סיים מסע הופעות באירופה, ופירק את הלהקה אחרת היה בהחלט מעוניין להיות חלק מקונצרט כזה למען ישראל".
עוד בנושא:
"אני מחויב להישרדות של העם היהודי": החיבור של לאונרד כהן ליהדות ולישראל
פרידה: את מה שעשה לאונרד כהן גם המוות לא יוכל לקחת
"אני מוכן למות": הריאיון האחרון של לאונרד כהן
יששכרוף בן ה-61, שמאז שנות ה-70 עלה לישראל, הצטרף למשרד החוץ והפך לאחד הדיפלומטים המוערכים והבכירים בו כששימש בין היתר כציר ישראל בוושינגטון וכראש האגף לעניינים אסטרטגיים. הוא סיפר כי "בסוף לא היה קונצרט, אבל לאונרד שאל אותנו אם אנחנו זוכרים את התפילה בראש השנה על אודות הדברים שיכולים לקרות בשנה הקרובה מי ימות ומי יחיה. הוא ביקש שנשלח לו את התפילה, וכמובן עשינו זאת. לימים יצא השיר המדהים Who By Fire, כך שלא היה קונצרט, אבל לפחות היתה לנו תרומה צנועה לאחד השירים שילוו אותנו לעד".
יששכרוף סיפר לוואלה! NEWS כי כשנה לאחר הפגישה הזו הם נפגשו שוב, במלון בשכונת צ'לסי הלונדונית. "התלווה אליו נזיר בודהיסטי שלא דיבר הרבה, אבל ישב בצד והקשיב. כאן היה ברור כי כהן נגרר יותר לרוחניות של המזרח, ושוחחנו בין היתר על החיים בתור יהודים בבריטניה. היה קשה לנהל שיחה של 'סמול טוק' עם כהן זכור לי שהשיחה מיד נכנסה לדברים ברומו של עולם".
אחרי זמן מה, הוא נזכר, העיר פתאום הנזיר מהצד כי "החיים שלנו באנגליה נראים לו מאוד רדודים וחסרי עומק. היה קשה לחלוק על דבריו ואולי זו אחת התחושות שהובילה אותי לעלות לישראל בסופו של דבר", אמר יששכרוף. "לא נפגשתי שוב עם כהן, אבל שיריו ליוו אותי יום יום במשך ארבעים שנה. זה היה מדהים לחוש מתוך השיחה הראשונה, שבעקבותיה כתב את השיר, כמה האיש היה מחובר ליהדותו".