נושאים חמים

בוקר טוב גותהאם סיטי: סיכום טקס ההשבעה של טראמפ

מה למדנו מן הנאום של טראמפ והדמיון שלו ל"עלייתו של האביר האפל", ולמה זה בכל זאת היה עדיף על חגיגה דמוקרטית עם אלטון ג'ון וג'ון סטיוארט

Sorry this video can only be watched from Israel

בשבועות האחרונים, כמעט כל טקסט על תרבות פופולרית אמריקאית מקשר את הניתוח שלו להתפתחויות הפוליטיות. מ"אמריקן האני" ועד "תפוס ת'אגוז", מתברר כי כל הסרטים והסדרות שהופקו בזמננו חזו את עליית טראמפ או משקפות אותה.

לפעמים, יש בכך משהו מעיק ומופרך, ועולה גם החשד שאילו קלינטון היתה נבחרת, אותם כותבים היו מוצאים את הדרך לטעון שאותן יצירות בדיוק בכלל מנבאות או מהדהדות את ניצחונה. אך האמת היא, שהקישורים הללו בין טראמפ לעולם הבידור האמריקאי בדרך כלל דווקא מדויקים, ולעתים אף מתבקשים ובלתי נמנעים.

אתמול, למשל, כבר בשניות הראשונות של נאומו בטקס ההשבעה, אי אפשר היה שלא להיזכר באחד משוברי הקופות הבולטים של השנים האחרונות. כשהנשיא הנבחר עמד על גבעת הקפיטול והבטיח כי "יעביר את הכוח מן הממסד בחזרה אל העם", לקח לרשתות החברתיות חמש שניות בדיוק כדי להבין שהוא חוזר כמעט מילה במילה על דבריו של ביין, הארכי-נבל ב"עלייתו של האביר האפל" ואחד מן המרשעים הקולנועיים הגדולים והבולטים בדורנו.

סביר להניח שטראמפ לא לקח ממנו השראה ישירה, אלא פשוט שהשניים חושבים ומתבטאים באותה צורה. ההבדל היחיד: לביין היה נעימת דיבור פסיכוטית יותר, והוא דיבר על גותהאם סיטי ולא על אמריקה. אך מעבר לכך, טקס ההשבעה אמש נראה כמו קטע מ"עלייתו של האביר האפל", רק בלי שום באטמן בסביבה.

טראמפ ובאטמן ()
מילה במילה. ביין מ"עלייתו של האביר האפל" מול טראמפ (צילומים: יח"צ, רויטרס)

אותו סרט מורכב ואפלולי היה מושפע מ"בין שתי ערים" של צ'רלס דיקנס ועיסוקו במהפכה הצרפתית. לפיכך, הדמיון בין טראמפ לדמות הנבל הקולנועי שעוצבה ברוחו של רובספייר, מדגישה שוב עד כמה הנשיא הנבחר אינו משתייך מבחינה היסטורית למפלגה הרפובליקאית במובן הקלאסי והטהור שלה, אלא מביא לבית הלבן משהו שעוד לא היה בו - פופוליזם אירופאי מן הסוג הישן.

אותו להיט בסדרת "באטמן" הגיע לאקרנים כבר לפני כארבע וחצי שנים, ויוצריו לא התיימרו ולא התכוונו כמובן לחזות מה יקרה בטקס ההשבעה בינואר 2017. אך העובדה שזה כן קרה, מוכיחה שוב את היכולת הלא-מודעת של הקולנוע לנבא העתיד, וגם מבהירה עד כמה המציאות כרגע היא מעין התגשמות מיטב החזיונות האפוקליפטיים של הוליווד. כל ילד אמריקאי לומד שאם יגיד שלוש פעמים "בוגימן", הוא יפציע מתוך החשיכה, ומתברר שזה נכון: "עלייתו של האביר האפל" וסרטים רבים אחרים הציגו שוב ושוב דמויות של דמגוגים בדיוניים שעולים לגדולה, ובסופו של דבר הוא אכן הופיע מולנו, כמנהיג בשר ודם.

הנאום של טראמפ איפשר לתקשורת האמריקאית להשתעשע בשלל ציוצים, סרטונים וכדומה על חשבון הדמיון בינו לאותו להיט קומיקס מטריד, וגם הציל את הטקס משממון מוחלט, שאף הנשיא הנכנס נראה עייף ממנו. אובמה לקח עמו גם את התקליטייה האיכותית בתולדות הבית הלבן, ואנחנו נשארנו עם אותו קומץ אמנים שלא סירבו להזמנה להשתתף באירוע – מקהלות נוצריות שמפתיע היה לא למצוא בשורותיהם את נד פלנדרז. מי שמזפזפים ל-METV, הערוץ המיסיונרי המשדר לארץ תוכניות דת ולעתים גם משחקי פוטבול וסרטים נשכחים, ורגילים לפילרים המוזיקליים שלו, הרגישו אתמול בבית.

דונלד טראמפ בעת השבעתו לנשיאות ארצות הברית, גבעת הקפיטול 20 בינואר 2017 (GettyImages)
עוד יותר מרייגן, הנשיא הכי הוליוודי שהיה. טראמפ אמש (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

ובכל זאת, אפילו אם התחזיות היו מתגשמות וטראמפ היה מפסיד את הבחירות, לא בטוח כי החגיגה הדמוקרטית היתה עדיפה על מה שהתרחש אתמול. טקס השבעה בו ביונסה, ג'ון סטיוארט ואלטון ג'ון מושחים זה את זה בשמן של זחיחות וצדקנות מזויפת בשעה שוול-סטריט סופרת את השטרות, צעירים שחורים משמשים מטווח למשטרה האמריקאית והעולם כולו דורך בשלוליות של חוסר צדק ושיוויון שיטתיים? גם זה לא אידיאלי.

אז נכון, הטקס אתמול לא יצר שום תקווה, אבל לפחות גם לא סיפק שום אשליה. לזכותו של טראמפ ייאמר כי היטיב להסביר באיזו מציאות מטרידה אנו חיים ומה הולך לקרות בה. כמו שאמר ביין בזמנו – חסל הסדר הישן, אשף הכאוס בא לעשות בלאגן. או במילות נאום ניצחון מפורסם אחר: זהו שחר של יום חדש. פתחו החלונות, ואל תגיפו התריסים בארבע השנים הקרובות. בוקר טוב, גותהאם סיטי!

דונלד טראמפ בטקס ההשבעה ינואר 2017 (רויטרס)
שחר של יום חדש. טראמפ אמש (צילום: רויטרס)
דונלד טראמפ בעת השבעתו לנשיאות ארצות הברית, גבעת הקפיטול 20 בינואר 2017 (GettyImages)
נתראה באוסקר? טראמפ אתמול (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)