נושאים חמים

אומנות ולמות: האם מותם של ציירים מזניק את מחירי יצירותיהם?

בחודש שבו איבד עולם האמנות הישראלי שניים מגדולי בניו – הציירים יוסל ברגנר ומשה גרשוני – נשאלת השאלה אם מחירי הציורים יזנקו. יצאנו לבדוק האם הזינוק מובטח או שמא מדובר רק במיתוס, וגילינו שיש מי שכבר קפץ על ההזדמנות העסקית

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
משה גרשוני (יח"צ , אורי גרשוני)
הגלריסטית נעמי גבעון: "לא נעשה שום עלייה מלאכותית במחירי יצירותיו של גרשוני". הצייר משה גרשוני (צילום: אורי גרשוני)

לא הרבה פעמים מאבד עולם האמנות הישראלי בפרק זמן קצר כל כך שני אמנים גדולים ביותר. בשבוע האחרון הלכו לעולמם הציירים יוסל ברגנר ומשה גרשוני, האחד חתן פרס ישראל והשני מי שהיה אמור לקבל אך לבסוף נשללה ממנו קבלת הפרס על ידי שרת החינוך דאז לימור לבנת. אלא שכעת, נראה שמגיע השלב שבו לכתם של האמנים עשויה להוות בעקיפין הזדמנות עסקית עבור לא מעט גורמים בעולם האמנות. לפי התפיסה הרווחת, אחרי שאמן נפטר מקבלות יצירותיו מן הסתם גוון של בלעדיות שכן לא יצור עוד ועל כן מחיריהן יעלו.

כך למשל פרסמה השבוע גלריה "בידרמן" בכפר שמריהו הודעה ללקוחותיה, שבה נכתב: "אנחנו מניחים כי בזמן הקרוב תהיה עלייה בשווי מחירי יצירותיו של יוסל ברגנר, ומתוך נאמנות ללקוחותינו שרכשו ברגנר ואלה ששוקלים – החלטנו להודיע לכם כי נשמור על המחירים הקיימים בימים הקרובים". בהמשך ההודעה נכתב כי "הואיל והמלאי שברשותנו נמוך וברור לנו שהיצירות החדשות שנרכוש יהיו במחירים החדשים, אנו מציעים לכם לנצל ההזדמנות ולשקול רכישה מיצירותיו". אך האם אכן מותו של אמן מביא אוטומטית לזינוק במחירי יצירותיו? יצאנו לבדוק זאת עם כמה דמויות בכירות בשוק האמנות הישראלי, ומתברר שהמציאות מעט יותר מורכבת.

יוסל ברגנר, שנת 2004 (יח"צ , רודי בינט)
"לא זוכר אמן שכל כך הרבה אנשים שאלו בשנים האחרונות 'מה יקרה למחירים שלו כשימות'". יוסל ברגנר (צילום: רודי בינט)

נעמי גבעון, הבעלים של גלריה גבעון, היא אחת הגלריסטיות הוותיקות בישראל ומי שהציגה אצלה את יצירותיו של משה גרשוני המנוח. בשיחה עם וואלה! תרבות היא מסבירה: "אין שיטה בזה. יכול להיות שאמן כמה שהוא גדול נפטר ואין לו אחר כך שום ערך, ויכול להיות שהפוך". לדברי גבעון, אם עוד בחייו של האמן נרשמה עלייה עקבית בערכן של יצירותיו, אזי פטירתו עשויה להגביר את אותה עלייה במעט. "אם קודם הייתה עלייה סיסטמטית, אז צפוי שזה יעלה – ואם לא הייתה אז אין שום סיבה שבעקבות המוות תהיה עליה. במקרה של ברגנר המחירים שלו מאוד ירדו בשנים האחרונות, כך שלא בטוח שיהיה שינוי".

גם האוצרת דוקטור איה לוריא, מנהלת מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, לא מאמינה בעלייה פתאומית בישראל במחירי יצירותיהם של אמנים שנפטרו ובביקוש אליהם. לטענתה, בארץ אין מודעות גבוהה לרכישת אמנות ועל כן עליות שכאלה אינן סבירות. "אתה חי בישראל. יש כאן את הכוחות היצירתיים הכי חשובים וטובים, והשוק או תרבות הרכישה מאוד לא מפותחת. ולכן לכאורה על פי כלכלת השוק, באמת כשאמן בסדר גודל כזה מפסיק לייצר מן הסתם נוצר ביקוש, אבל בפועל לצערי לא מספיק אנשים קונים אמנות ולכן זה בוודאי מושפע אבל לא בצורה דרמטית", הסבירה. במקרה של ברגנר וגרשוני, לוריא אמנם מקווה לעלייה במחירים. "ברמה הגיונית וכללית זה המכניזם שקורה, ברור שהתהליך הזה יקרה, אבל זה לא דרמטית. בצורה הדרגתית ולאורך שנים", הסבירה.

משה גרשוני, "הו חיילים", 1980 (יח"צ)
"הי חיילים", יצירתו של משה גרשוני, 1980 (צילום: יח"צ)

אמיתי חזן-תירוש, מנהל בית המכירות הפומביות "תירוש" שמוכר מיצירותיהם של ברגנר, גרשוני ואמנים נוספים, מספר כי עניין עליית המחירים לאחר לכתו של יוסל ברגנר עלה במוחם של לא מעט אנשים. "אני לא זוכר אף אמן שאנשים כל כך הרבה פעמים שאלו אותנו בשנים האחרונות 'מה יקרה למחירים שלו כשהוא ימות'. חלק גדול מהאנשים קנו ברגנר גם מתוך השקעה, שחשבו שהמחירים שלו יתחילו לעלות לאחר פטירתו", סיפר. תירוש אמנם צופה המשך עלייה במחירי "היצירות החשובות" של ברגנר, אך גם הוא אינו רואה בלכתו של אמן ערובה לעלייה בשווי יצירותיו.

"אצל פיצ'חדזה (הצייר מאיר פיצ'חדזה שנפטר ב-2010 – א"ח) למשל לא ראינו עליית מחירים אחרי שהוא נפטר. אפילו הייתה איזושהי ירידה קלה ואחר כך המחירים עוד הפעם התייצבו. זה מאוד תלוי". לדבריו, לפעמים עצם הציפייה לעליית המחירים עשויה להשפיע עליהם. "גם בשוק ההון כשהולך לקרות אירוע גדול, הציפייה מביאה לעלייה במחיר של המנייה עוד לפני שהדבר עצמו קורה. כמו שקורה בבחירות לנשיאות. וכשבפועל זה קורה פתאום, אז נעצרים הדברים או אפילו מתהפכת המגמה לזמן מסוים. גם פה זה קרה בעבר, וזה יכול לקרות עם ברגנר – יכול להיות שהייתה כאן ציפייה בשנים האחרונות לעליית מחירים של ברגנר וזה מה שהניע את השוק".

עניין נוסף שצריך להזכיר הוא ריבוי אלו המבקשים למכור יצירות של אמן שנפטר, מה שעשוי דווקא להוריד את המחירים. "מה קורה עכשיו? הרבה אנשים פתאום מתחילים להציע לנו יוסל ברגנר למכירה. אז אם פתאום יצאו בבת אחת 200 ברגנרים לשוק – זה עלול דווקא להוריד את המחירים. אבל פה אנחנו מדברים דווקא על הדברים היותר פשוטים, לא על הדברים החשובים של ברגנר".

נושא: היצירה "ארבע נשים" של האמן יוסל ברגנר, 1964 (יח"צ , אבי אמסלם)
היצירה "ארבע נשים" של יוסל ברגנר, 1964 (צילום: אבי אמסלם(

דבר נוסף שעשוי להשפיע על המחירים של ציורים של אמנים שהלכו לעולמם, הוא גודל העיזבון של ואופן הניהול שלו. גבעון מסבירה: "אצל לאה ניקל (הציירת המוערכת שהלכה לעולמה בשנת 2005 – א"ח) לדוגמא היה עיזבון גדול והם מנהלים את זה בצורה מאוד מדודה בגלל זה. הם דואגים שלא יהיו הרבה עבודות בשוק", ואילו "אצל יוסף זריצקי (הצייר זוכה פרס ישראל שהלך לעולמו בשנת 1985 – א"ח) כמעט שלא היה עיזבון, אז מיד המחירים עלו אחרי מותו". ד"ר לוריא עצמה שיבחה גם היא את הניהול המופתי בקשר לעיזבון של האמנים לאה ניקל ומשה קופפרמן, שנפטר ב-2003: "המופקדים על העיזבונות שומרים עליהם – הם לא מציפים את השוק, הם דואגים להמשיך להיות בקשר עם מוזיאונים, לארגן תערוכות ולהציף את הרלוונטיות שקיימת של היוצרים האלה עם עולם האמנות, ועם העשייה האמנותית".

באשר לערכן של יצירותיו של משה גרשוני, הגלריסטית גבעון אינה מודאגת. "כמובן שאני אגיד שאני צופה עלייה אצל גרשוני. אבל העלייה היא לא מזה. העלייה קרתה כבר אחרי התערוכה שלו בנויה נציונל גלרי בברלין (הגלריה הלאומית החדשה – א"ח) כאשר הוא הציג תערוכת יחיד באחד המוזיאונים החשובים בעולם", היא מסבירה. "גם אצל גרשוני יש עוד סיבה שלא תהיה עלייה קיצונית: הוא היה חולה די הרבה זמן. אז אם כבר, העלייה הייתה צריכה להיות כשהוא הפסיק לצייר". גבעון הוסיפה: "אנחנו בכל אופן, בתור מייצגים את משה גרשוני, לא מתכוונים לעלות מחירים. כדי לעשות זאת אנחנו צריכים לראות שהביקוש גבר, אז אנחנו לא נעשה שום עלייה מלאכותית. הגלריות המקצועיות לא עושות דברים כאלה. אי אפשר להמציא מחירים, אין כזה דבר. ומי שעושה את זה אז סופו להיכשל בזה".