בעולם השירה מבכים את מותו של המשורר והסופר אורי ברנשטיין, שהלך אמש (שבת) לעולמו, שבוע לאחר שמלאו לו 81 שנים. לצד כתיבתו ותפקידו כמורה בחוג לספרות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, היה ברנשטיין גם עורך דין במקצועו ואף כיהן שנים רבות כמנכ"ל חברת אמקור. ברנשטיין יובא מחר למנוחות בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.
"אני חושב שלצערי הגדול, הדבר הכי מתסכל זה שהוא לא זכה לקבל פרס ישראל, שלהערכתי הגיע לו כבר מזמן על העשייה שלו", סיפר לוואלה! תרבות המוזיקאי דויד פרץ, מי שהלחין וביצע אלבום משיריו של ברנשטיין, "כולם מעשים בודדים", ואף למד אצלו כסטודנט. בשיחה עמו מתאר פרץ כיצד התגלגל לפרויקט שראה אור בשנת 2009 ובו לקח המשורר המנוח חלק פעיל. זוג חברים, כך תיאר, הפגישו אותו עם שיר של ברנשטיין והמליצו לו להלחין אותו, אך בתחילה הוא סירב.
"למזלי הדפיסו לי את השיר ושמו לי אותו בתוך הארנק, ואמרו לי 'תקרא ביום אחר'", תיאר. "כמה חודשים לאחר מכן מצאתי את עצמי בנסיעה די מדוכדכת, הוצאתי את הדף וקראתי אותו וזה היה כל כך עוצמתי וחד. הבנתי מיד למה הוא כזה גדול", תיאר פרץ, "זה גרם לי לשני דברים קודם כל עד סוף הנסיעה השיר כבר היה מולחן, והדבר שני, שהתחלתי ללמוד אצלו בתור סטודנט". לאט לאט התחיל פרץ להלחין שירים נוספים של המשורר: "אחרי זה אמרו לי 'יש ערב לכבוד ספר שלו שיצא, אז אולי תכין עוד שני שירים?', ואז ניסים קלדרון אמר לי שיש עוד ערב אחד. ופתאום כבר היו ארבעה, וחמישה ושישה שירים - אז אמרתי לעצמי, רגע, אם יש כל כך הרבה שירים אולי כדאי שנקליט אותם".
"מעל עננים", שירו של אורי ברנשטיין בביצוע דויד פרץ:
ברנשטיין ככלל לא אהב שמלחינים את השירים שלו, מספר פרץ. "יכולתי להבין למה, כי הוא היה כל כך רגיש להוויה ולחוויה של השירים, הוא הרגיש ששיר מדבר כמו שהוא, זאת אומרת שיש לו את האמירה שלו על הדף ושהוא מזנק עליך מתוך הדף. ובמובן הזה, היה לו קשה שלוקחים שירים ו'מצמידים להם מוזיקה' כמו שהוא הגדיר את זה". אלא שברנשטיין נתן את אישורו למוזיקאי: "כשהוא שמע את הלחן שלי ל'על עננים' הוא אמר לי 'מבחינתי, הבנת את השיר'". בהמשך גם היה ברנשטיין שותף עמו ביצירה, בעיבודים ובהפקה.
במרכז עיסוקו של ברנשטיין עמד בין השאר תרגום יצירותיהם של משוררים דוגמת טי אס אליוט ו-ויליאם באטלר ייטס. "הוא אמר לי בזמנו על ייטס, שהוא היה מדבר איתו כל יום, שהוא היה יושב איתו במרפסת", מספר פרץ. "אני חושב שהוא היה אדם בעיקר שדרש מעצמו ומאחרים איזושהי מידה מאוד גדולה של מחויבות ליצירה ומחויבות לאמירה שלה, ומחויבות כמעט קדושה לכוחה של המוזה ולמוזיקליות של המוזה".
"היו לו צדדים שאנשים לא הכירו. למשל, כמה אנשים יודעים שהבן אדם היה אספן של דמויות פעולה? האספן הכי גדול שאני מכיר", הוא מתאר בחיוך. דבר מפתיע נוסף שמספר פרץ הוא היותו של ברנשטיין האחראי למילה "חייזר": "הוא היה עורך תקופה ארוכה ספרי מדע בדיוני בשנות ה-60'. הוא אמר שבאותה תקופה היה להם קושי שכל אחד שתרגם ספרים כתב 'חוצן' וזה, והוא אמר - אי אפשר שיהיה לנו כל יום מילה אחרת, חייבים לייצר מילה מסוימת לכולם. והם ישבו ביחד, התייעצו וחשבו, ואז הגיעו למסקנה שהמילה 'חייזר' היא המילה המתאימה והכניסו את זה לשפה. ומאז זה נשאר".
על עיסוקיו המגוונים כעורך דין וכמנהל הוסיף פרץ כי ייתכן שבעיני אנשים מסוימים דווקא הפחיתו שלא בצדק מערכו כמשורר גדול. "אני חושב שבהרבה מובנים העובדה שהוא לא היה המשורר הקלאסי המתבודד מן החברה, שנמצא באיזשהו מעמד כזה של מישהו שהוא 'אמן מנותק', זה היה קצת בעוכריו במובן הזה שזה נראה לאנשים ש'אה, בסדר, הוא גם איש שחי את החיים וגם כותב אז הוא לא כזה רציני פה ולא כזה רציני שם'. וזה באמת פגע בו במובן הכי בסיסי של המילה, בגלל שאני חושב שזה גרם לאנשים לא להעריך אותו בזכות מה שהוא - והוא היה ענק שירה, אחד מהגדולים שכתבו כאן".