Z: The Beginning of Everytihng
מה: דרמה של אמזון בכיכובה של כריסטינה ריצ'י ("משפחת אדאמס") המגוללת את סיפור חייה של הסופרת ואשת הבוהמה, זלדה פיצג'רלד (במקור זלדה סייר). העלילה מתמקדת בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת, בסיפור היכרותם והתאהבותם של זלדה והסופר סקוט פיצג'רלד. הסדרה מבוססת על רומן בעל אותו שם מאת תרזה אן פאולר.
למה כן: חובבי "אחוזת דאונטון", בייחוד זו של העונות הראשונות והטובות, ימצאו את עצמם בבית. זלדה היא הליידי מרי של מונטגומרי, אלבמה. בת הוללת וסוערת למשפחת שופט מכובד, שמוצאת את עצמה נסחפת (בניגוד לדעתו של אביה השמרן) בשלל "סערות", ובראשם ההתאהבות בסופר השחצן. גם ההקפדה על התפאורה האולד-סקולית והצילום המסוגנן, מעלים זכרונות מהסדרה הבריטית. ריצ'י נפלאה בתפקיד הראשי, ומהווה את הסיבה העיקרית לצפות בסדרה. על אף שהסיפור נצמד להיסטוריה המוכרת, ריצ'י מפיחה בזלדה סערה והרפתקנות, כוח ויופי, וקשה שלא להיסחף אחריה. העובדה שחולקה לפרקים קצרים בני כחצי שעה, שומרת עליה רעננה ומעודדת בינג' כיפי ואסקפיסטי.
למה לא: מי שמכירים את סיפורו של אחד הזוגות האיקוניים בתרבות האמריקאית, לא ימצאו כאן שום דבר מפתיע או חדש. אף על פי שמדובר בסבוניה מסוגננת, היא עדיין סובלת מדמויות בינוניות וצפויות (אחד מהם הוא דיוויד הופין שמגלם את פיצג'רלד) ומדיאלוגים קלישאתיים. התחושה היא שהרצון להקליל את הסדרה מנע את האפשרות להפוך אותה לחשובה או בעלת אמירה יוצאת דופן. כמו כן, המבטאים הדרומיים המעט מוגזמים של כוכבי הסדרה עלולים לעצבן.
ריברדייל
מה: אימפריית ההפקות של גרג ברלנטי ("הפלאש", "החץ", "סופרגירל" ובערך כל סדרת קומיקס אחרת של DC בערוץ ה-CW), עומדת גם מאחורי הסדרה החדשה המפיחה חיים בקומיקס המצליח "ארצ'י", אבל עם טוויסט מהותי: לא מדובר בקומדיה כי אם בדרמת נעורים אפלה. עם תחילתה של שנת לימודים חדשה, מוכה העיירה ריברדייל בתדהמה כשנער אהוד ומקובל בשם ג'ייסון בלוסום מוצא את מותו המסתורי. ארצ'י אנדרוז וחבורתו נקלעים לשרשרת של אירועים מסתוריים שמקרבים אותם צעד אחרי צעד לפתרון התעלומה. הסדרה זמינה בנטפליקס למחרת שידורה בארה"ב (כלומר בימי שישי) עם תרגום לעברית.
למה כן: מדובר אמנם בדרמה המתמקדת בבני נוער, אבל דווקא שניים מהשחקנים הבוגרים שלה מייצגים את מה שהיא: לוק פרי ומדשן אמיק. האחד היה דילן אליל הנעורים ב"בוורלי הילס 90210" והשנייה הייתה המלצרית שלי ג'ונסון ב"טווין פיקס". "ריברדייל" היא ממש שילוב בין השניים, וכל מי שמחובר לנערה הפותה שבו יחבב את הסדרה, עם הלוקרים והפוטבול והנשפים ומשולשי אהבה וכל זה. ומתחת לכל זה רוחשים כמובן סודות אפלים, כמעט כל דמות מסתירה לפחות אחד. התוצאה עובדת היטב באופן מפתיע, וניחנה במראה ובאווירת מסתורין מוצלחים.
למה לא: העלילה מושכת הרבה יותר לכיווני מלודרמת בני עשרה מאשר לעלילת מתח מעניינת, לפחות בפרק הראשון. היא מעט דלילה ומוכרת, ומי שאינו מתחבר ליצירות לבני הנעורים ימצא את עצמו מהר מאוד בחוץ.
Mary Kills People
מה: דרמה קנדית בת ששה פרקים בכיכובה של קרוליין דברנה ("חניבעל", "וונדרפולס"), המגלמת רופאת חדר מיון ואם לשתי בנות, שמבצעת במחתרת המתות חסד בביתם של אלה השוכרים את שירותיה. היא ושותפה לפשע מסתבכים כאשר המשטרה מתחילה לחקור כמה ממקרי המוות של מטופליה.
למה כן: יחסית לנושא הקודר, ולמרות השם המקאברי שלה, מפתיע להיווכח שלא מדובר בסדרה כבדת ראש במיוחד. "מרי הורגת אנשים" אמנם רותמת את עסקי המוות לטובת העלילה שלה ואיזשהו דיון לגבי היכולת לבחור את הדרך לסיים את חיינו, אך עושה זאת באופן מבדר, תוך שהיא נוברת בחיי הגיבורה ובהשפעה המסוכנת האפשרית של עיסוקה על סובביה, ומתארת כיצד רשויות החוק מתייחסות למה שקורה. החן והקסם העצומים של דאברנה עצמה תורמים לנינוחות של הסדרה באופן ניכר - ליהוק חכם למדי.
למה לא: ישנה תחושה שמוטב היה לסדרה להיכנס מעט יותר מתחת לצללים של המוות. העיסוק שלה בו מעט שטחי ולא באמת מצליח ליצור חיבור בינינו לבין המטופלים, עניין קריטי כשמדובר בנושא כה חשוב כמו המתות חסד.
Cardinal
מה: דרמת פשע קנדית חדשה בת ששה פרקים בכיכובו של בילי קמפבל ("ההרג"), המגלם בלש בשם ג'ון קרדינל בצפון אונטריו המושלגת, שהאובססיה שלו בנוגע למקרי רצח מסוימים ולתחושה שלא הרפתה ממנו, גרמו לכך שיועבר לתפקיד אחר. כעת, כאשר מתגלה גופתה של נערה בת 13, מתברר כי התחושה שלו הייתה נכונה והוא מוחזר למחלק רצח, במירוץ נגד הזמן לפני שהרוצח הסדרתי יכה שוב. במקביל מצוותת אליו שותפה חדשה, צעירה וכישרונית, שמתברר כי יש לה אג'נדה נוספת.
למה כן: חובבי סדרות מתח נורדיות כמו "הגשר" ו"ההרג" ירגישו בבית לנוכח האווירה הקפואה. נאמנה לרוח הזו, "קרדינל" מגוללת את סיפור המעשה בקור רוח ובאיפוק צונן. כל אלה יוצרים אטמוספירה מותחת, מצודדת ובוגרת, מגובה במראה סינמטי ובלא מעט שוטים יפהפיים.
למה לא: עם כל החיבה לבילי קמפבל ועד כמה שהוא מצליח להפיח חיים בדמות, ג'ון קרדינל הוא בכל זאת בלש מאוד שחוק. חבוט, נבון, עם טרגדיה בעברו, מהסוג שצודק גם כשהוא יוצא נגד המערכת וכיו"ב. בהתאם, השתלשלות האירועים עם שותפתו נראית גם היא כמו משהו שכבר ראינו, ואפשר לנחש לאן תמשיך מכאן.
Pure
מה: דרמה קנדית המתרחשת בקרב קהילת מנוניטים בקנדה, שהלכותיהם דומים מאוד לאלה של בני האמיש. אחד מבני הקהילה, נואה פאנק (ריאן רובינס, שנראה כמו אח אבוד של יואן מקגרגור), ממונה לכומר החדש שלה בעל כורחו, ומחליט ללכת ראש בראש כנגד אנשי המאפיה שאחראים לנגע הסמים במקום, כמו גם למקרה רצח מחריד של משפחה. כשהוא מלשין על חברי הכנופיה, הבוס שלהם מאלץ אותו לשתף פעולה. בין היתר עם רוזי פרז.
למה כן: חובבי "באנשי" שמתגעגעים אל דרמת האקשן האלימה עשויים למצוא כאן מענה, ולו חלקי. האיזון העדין הזה בין קהילה דתית נידחת לבין פושעים אלימים שבאים מקרבם, יוצר דרמה מעניינת שחלק ניכר ממנה נובע מהפן האנתרופולוגי, מחוסר ההיכרות עם הזרם הזה. בנוסף, למרות העובדה שהיא מציגה מדי פעם מהלכים עלילתיים שכבר ראינו, "Pure" כתובה טוב, אמין ובלתי מתפשר. גם כך, אגב, רמת האלימות בה פחותה בהרבה מאשר ב"באנשי".
למה לא: איכשהו, למרות המרכיבים הנפיצים והקשיחות, היא לא מצליחה להסעיר באמת.