נושאים חמים

"הטולסטוי של הבלט": הלהקה הכי קשוחה ברוסיה מגיעה לישראל

לקראת בואה לארץ של להקת הבלט הרוסי מויסייב, במלאת 80 להיווסדה, כתב וואלה! תרבות צפה בחזרותיה במוסקבה, הבין שאין סיכוי שמישהו שם יתנגח במשטר, אך בעיקר נהנה מלהקה קלאסית עם משמעת ברזל

ינואר 2017, מוסקבה, בסמוך לככר האדומה. גל קור קיצוני במיוחד הנושק למינוס 30 מעלות. ברחוב המקפיא, אני מבחין בפועלים רוסים מרימים את פתח הביוב, ומביטים פנימה בפליאה מסוימת. אני תוהה שמא אלו אינם פועלי תברואה בכלל. ייתכן שבידיי סקופ עולמי! אולי אלו למעשה סוכני ריגול רוסים, בדרכם לפגישה חשאית בביוב עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ?

מה שבטוח הוא שבעוד רוסיה לא חוששת לעסוק בפוליטיקה האמריקנית, אמנים רוסים עדיין חוששים לעסוק ביצירותיהם בביקורת על הפוליטיקה של המדינה הסובייטית לשעבר. גם מלהקת הבלט הרוסית הוותיקה מויסייב אין שום טעם לצפות לעיסוק כלשהו בפוליטיקה. גוף שנתמך על ידי המדינה פשוט לא מורשה לעשות את זה. בנוסף, זה רחוק מאוד מהסגנון שלהם. ובכל זאת, גם אם זה נראה כמו פנטזיה נועזת יותר מכך שטראמפ משכשך בביוב המוסקבאי מולך, האם יש סיכוי קלוש שמתישהו הבלט מויסייב יחליט גם להביע עמדה פוליטית?

"יש לנו חופש, אבל אנחנו נתמכים על ידי הממשלה. זה בלתי אפשרי שננהג כמו חברה פרטית. מויסייב לעולם לא תהיה פוליטית. אנחנו לא חברה פוליטית. פוליטיקה אינה כנה. האמנות שלנו כנה", אומרת הלנה שרבקובה, מנהלת האנסמבל, בעודנו יושבים במשרדי מייסד הלהקה המנוח, איגור מויסייב, לצד תמונתו הענקית. וכך, בכנות ראויה להערכה, מזכירה לנו המנהלת האמנותית שלצד כל הרינונים על כמה רוסיה השתנתה, ישנם כמה דברים שלצערנו נראה שלא השתנו: גוף שנתמך על ידי הממסד הרוסי לא יכול להעביר ביקורת נגדו. עם זאת, יחצ"נית הלהקה, הנוכחת בעת הריאיון עם הלנה, טוענת שאי העברת הביקורת לא נעשית בגלל פחד מהשלטון אלא רק בגלל ש"הפילוסופיה של מויסייב היתה שאין מקום לפוליטיקה, אלא רק לשלוש מלים: אהבה, שלום וטוב-לב לכל האנשים. פוליטיקה לא יכולה להיות קשורה לאהבה ולטוב-לב, זה דבר אחר, ולכן היא לא יכולה להכנס לאמנות שלנו, כי אז הפילוסופיה שלו לא תיושם וכל החברה תיהרס".

להקת הבלט הרוסית מויסייב (יח"צ)
"להקת מויסייב לעולם לא תהיה פוליטית. פוליטיקה אינה כנה. האמנות שלנו כנה". בלט מויסייב (צילום: יח"צ)

החודש לפני 80 שנה נוסדה להקת הבלט המפורסמת על ידי הרקדן והכוריאוגרף איגור מויסייב. עד סמוך למותו בגיל 101 אף ניהל אותה אמנותית. הלהקה נחשבת לחלוצה בהתאמת הפולקלור לבמה וביצירה של פולקלור אמנותי מקצועי. הלהקה תשוב לישראל לחמש הופעות: בהיכל התרבות בתל אביב ב-5 במאי ולמחרת פעמיים נוספות; במרכז הקונגרסים חיפה ב-8 במאי; ובבנייני האומה בירושלים ב-9 במאי. המופע כולל 80 משתתפים ומאות תלבושות, ויציג את היצירה המגוונת של אמן מחול הפולקלור איגור מויסייב, הכוללת מחולות רוסיים, אוקראינים, מחול יווני, מחול ארגנטינאי ובסיום חלקו הראשון של המופע יצירה מיוחדת המוקדשת למוזיקה ולריקוד יהודי. בחלקו השני תעלה הלהקה את היצירה "לילה על הר קירח" על פי המוזיקה של איגור מוסורגסקי, בה משלב מויסייב ריקוד קלאסי ופולקלורי. יצויין כי התזמורת החיה, שמוסיפה מאוד לעוצמת המופע בו צפינו במוסקבה, תעדר מהמופע בארץ לטובת מוזיקה מוקלטת.

בימי המלחמה הקרה הופיעה הלהקה בארצות הברית מספר פעמים. הפעם הראשונה היתה בשנת 1958, וזכתה לשבחים בניו יורק טיימס. "אף להקת פולק מעולם לא רקדה ככה", כתב מבקר העיתון. בספטמבר 1986 הפכה להקת המחול יעד של מתקפת טרור בעת שהופיעה בניו יורק. מיכל גז מדמיע הושלך לעבר מושבי התזמורת, וקרוב ל-4,000 איש בקהל נמלטו מהאולם החוצה. יותר מ-30 נפצעו. בהודעה לתקשורת לקחה על מתקפת הטרור אחריות תנועת הטרור "הליגה להגנה יהודית" שהוקמה באותה שנה על ידי הרב מאיר כהנא. "זה היה אירוע נורא", נזכרת הלנה. "עמדתי על הבמה, והיתה איזו תכונה בקהל שלא הבנו. היה ריח נוראי. המחצית האמריקאית של התזמורת יצאה החוצה, המחצית השניה היתה רוסית. אנשים ברחו החוצה. הווילון נסגר. למחרת הופענו כרגיל".

הופעתה הראשונה של הלהקה בארץ היתה בשנת 1989. "רוב מי שהגיע להופעות שלנו בישראל היו ישראלים שאינם יוצאי רוסיה", אומרת הלנה. היא מציינת שללהקה יש ריקוד יהודי, שיסיים את החלק הראשון במופע. "יש בזה הומור. זה בלט ייחודי שכולל את כל סוגי האמנות ובראש ובראשונה דרמה. מויסייב הוא הסטניסלבסקי של הבלט, לחלוטין, הוא גם עבד עם סטניסלבסקי. כולם העתיקו ממויסייב. למשל 'ריבר דאנס' לקחו דברים ממויסייב. אבל מויסייב הוא המקורי. כמו טולסטוי. מי יכול לעשות 'מלחמה ושלום' טוב יותר מטולסטוי?".

הלנה, מנהלת להקת המחול מויסייב (יח"צ)
"עמדתי על הבמה, ופתאום היה ריח נוראי. מתקפת הגז היתה אירוע נוראי". הלנה שרבקובה, המנהלת האמנותית של להקת מויסייב (צילום: יח"צ)

האלמנה של מויסייב אמרה בריאיון עיתונאי שהוא לא האמין שלאנסמבל שיצר יהיה המשך אחרי מותו. ובכן, הוא טעה.

"שכששאלו אותו מי יירש אותו, הוא אמר 'אף אחד'. אבל כשהוא הזמין אותי להיות מנהלת החברה, זה היה מוזר עבורי. הגעתי לחברה בגיל 16 וחצי, והייתי אז רקדנית שפרשה. לא כל הרקדניות הטובות יכולות להיות מורות".

מויסייב היא להקה מצליחה, אבל יש אומרים ממוסחרת, ובוודאי שמרנית, לא מודרנית, רחוקה מאוד מבלט אמנותי עכשווי. לא הייתם רוצים לעשות משהו פחות פופוליסטי ויותר ארטיסטי, להתכתב יותר עם הזמנים המשתנים, ובנוסף להרשות לעבודות המחול שלכם גם להטריד ולא רק לעשות גוד טיים?

"אנחנו לא בלט מודרני. יש לנו את הסטייל שלנו ומויסייב גאון. ראיתי הרבה דברים ברחבי העולם, היום יש הרבה מחול בן זמננו. אני מכירה את להקת בת שבע הישראלית היטב. אנחנו לא רוצים להיות בת שבע. לדוגמה, אם המנהל האמנותי שלהם יעשה משהו בשבילנו, לא יאהבו את זה. זה סטייל שונה. במחול מודרני יכולה לעלות לבמה רקדנית עם פיגורה לא טובה, כמו שאני נראית, עם עודף משקל של 25 קילו. אצלנו זה שונה. הרקדנים מאוד יפים, אלגנטיים. ונעשה את הכל מאוד קלאסי. אני לא יודע אם מישהו יכול לעשות משהו מעניין ברמה של מה שעשה מויסייב".

אם מתעקשים לחפש חדשנות מסויימת שהיתה בעבר בלהקה, לפחות בגיזרה הפנים רוסית, הנה גזיר עיתון שמצאתי של העיתון העברי "חרות", מדצמבר 1962, שבו דווח על הופעת בלט מויסייב בפריז: "בקטע אחד מחליפים ביניהם הרקדנים והרקדניות נשיקות, האין זה חידוש מצד להקת בלט סובייטית? בימי סטאלין היה דבר זה לאנטי מהפכני".

אלכסנדר ורמי, רקדני הבלט הרוסי מויסייב (מערכת וואלה!)
"אצלנו אף אחד לא דחף מישהו אחר כדי לקבל את תפקידו". אלכסנדר ורמי, שניים מרקדני להקת מויסייב. מאחוריהם: תמונתו של איגור מויסייב (צילום: וואלה! NEWS)

בחזרות להקת הבלט, אליהן הוזמנו בטרם הריאיון עם הלנה, ניכר שכל קלישאות המשמעת הרוסית הקשוחה נכונות. הרקדנים ממושמעים כמעט כמו איציק זוהר בריקוד הבלט שלו בסדרה "גולסטאר". אבל היה מעניין יותר להסתכל דווקא על המדריך של הרקדנים, רודי שמו, מאשר ברקדנים. גילו לא פחות מ-73 שנה, והוא עדיין רוקד. דוברת הלהקה אומרת כי הוא עשוי להיכנס לספר השיאים של גינס. בתום החזרה אנו נפגשים עם שניים מהרקדנים, רמי ואלכסנדר.

האם התחרות בין הרקדנים וקרבות על סולואים מובילים למקומות קשים? האם הדימוי הקולנועי המוחצן של רקדנית שמה רגל לרקדנית אחרת או דוחפת אותה במורד המדרגות, כדי לרשת את תפקידה, קשור למציאות?

אלכסנדר: "בחברה שלנו לא קורים דברים כאלה, אף אחד לא דחף מישהו אחר כדי לקבל את תפקידו. מה שקורה זה הפוך, מנסים לעזור ולתמוך אחד בשני. כן, זה יכול לקרות בקולנוע, אבל זה לא נכון. אולי זה קרה בעבר. יש רגשות תחרותיים בין גברים רקדנים, יש קטעי סולו קשים ולא כל אחד יכול לבצע אותם, כי אנחנו גם שחקנים וצריכים להביע רגשות, להראות לאנשים בלי מלים אלא על ידי תנועות וטכניקה את הסיפור. אבל התחרות לא מאוד קשה, כי אנחנו יודעים שלפעמים אדם מסויים מתאים יותר לתפקיד אחד ואדם אחר מתאים לתפקיד אחר".

אלמנתו של מויסייב אמרה שהיא פחדה ממנו יותר מאשר מסטאלין. האם העבודה מולו היתה קשה?

אלכסנדר: "כן, העבודה איתו היתה קשה, אבל לא בגלל שהוא היה איש קשה אלא בגלל שהוא היה מקצוען, ותמיד הוא ניסה למקד אותך בבעיות שלך במטרה שתשפר את המיומנויות שלך. רקדן לא תמיד יודע מה הוא עושה לא נכון, והוא זקוק למבט מהצד כדי להבין עליו לעשות. ריקוד שלם יכול היה לההפך למושלם בזכות מילת הדרכה אחת של מויסייב".

להקת הבלט הרוסית מויסייב (יח"צ)
"אם המנהל האמנותי של 'בת שבע' יעשה משהו בשביל מויסייב, לא יאהבו את זה". בלט מויסייב (צילום יח"צ)

5 דברים שלא ידעתם על בלט מויסייב

1. ביולי 1970, כאשר קיימה להקת מויסייב את הופעת הבכורה שלה בסיורה בארצות הברית, במטרופולין בניו יורק, התקיימה הפגנה של קבוצת סטודנטים יהודים, ששרו "שלח את עמי", במחאה כעל סרוב השלטונות הסובייטים לאפשר ליהודים לעלות לישראל.

2. בעבר היה ללהקה ריקוד בשם "הורה" אבל הוא הוצג כריקוד מולדאבי, נשי ואיטי.

3. בעת מלחמת העולם השניה הלהקה נסגרה, בסיומה חודשה ונהפכה ללהקה ממלכתית ולמותג בינלאומי.

4. בסוף שנות החמישים טען קצין של משמר הקרמלין כי חבר בלהקת המחול של מויסייב, אלכסנדר קודריאצב, הוא מרגל רוסי.

5. את תפקיד קצין האג"ם של חטיבת בנימין בצה"ל מילא בעבר איגור מויסייב, אולם כמובן שאין זה הרקדן והכריאוגרף הנודע.


בלט איגור מויסייב יקיים הופעות בהיכל התרבות בת"א ב-5-6 במאי, במרכז הקונגרסים בחיפה ב-8 במאי ובבנייני האומה בירושלים ב-9 במאי. מחירי כרטיסים: 204-384 ש"ח

הכותב היה אורח להקת המחול מויסייב במוסקבה