נושאים חמים

ילדי האנרכיה: "חלום ליל קיץ" היא הצגה פרועה ומהנה

העיבוד המודרני של שיר גולדברג למחזה הוותיק של שייקספיר מפריח רוח חדשה ורלוונטית במפרשים הקלאסיים. המשחק הנפלא של ארז שפריר ונילי רוגל, בשילוב המאמי הלאומית החדשה, דניאל גל, מבטיח שחובבי הז'אנר יתמוגגו מכל רגע

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
חלום ליל קיץ (מערכת וואלה! NEWS , יעל אילן)
ממשיכה להתבסס כמאמי הלאומית. דניאל גל (צילום: יעל אילן)

לו היה ויליאם שייקספיר כותב את "חלום ליל קיץ" בימינו, היינו סוברים שהוא עשה זאת תחת השפעת סמים קשים. חלק היו רואים במופע שהפיק יצירה גאונית, אחרים היו חושבים שמדובר במפגן סר טעם של אנרכיה בימתית. ובעצם, זה לא שונה גם כך מהשורה התחתונה של מבקרים רבים במשך יותר מ-400 שנות קיומו של המחזה המפורסם. לצד רבים שראו בו קלאסיקה, היו כאלה שמצאו אותו כלא יותר מגיבובי תמונות מקריים.

לא בכדי הדעות על "חלום ליל קיץ" חלוקות. האנכרוניזם המכוון, חוסר ההיגיון בעלילה וההתרחשות המקבילה בין שלושה עולמות שונים, הופכים אותו לעניין של טעם. קונצנזוס לא תמצאו כאן, ובכל זאת, שיר גולדברג החליטה להמר עליו וביימה אותו עבור תיאטרון החאן, לאחר שכבר עבר קודם במרבית התיאטראות הגדולים בישראל. גולדברג נעזרה בשחר פנקס, שותפתה רבת השנים לדרך שערכה את הטקסט למחזה, ובדורי פרנס, שתרגומו עלה ב-2009 בתיאטרון בית לסין.

חלום ליל קיץ (מערכת וואלה! NEWS , יעל אילן)
אנדרלמוסיה על הבמה (צילום: יעל אילן)

הדוכס תזאוס (יוסי עיני) עומד לשאת לאישה את היפוליטה מלכת האמזונות (כרמית מסילתי-קפלן). לפתע נקטעת החגיגה כשאחת האורחות, הרמיה (דניאל גל), נתפסת עם אורח נוסף בשם ליסנדר (אריאל וולף). רצונו של אביה (יהויכין פרידלנדר) הוא שתינשא לאורח אחר, דמטריוס (גיא גורביץ'). הדוכס פוסק כי הרמיה חייבת להקשיב לאביה, שאם לא כן תומת או תיאלץ לבלות את שארית חייה במנזר. הרמיה וליסנדר בורחים אל היער, ומכאן מתחילה מסכת מטורללת של מרדפים, חילופי תפקידים וזוגות ועימותים עם פיות ומכשפים. ברקע עושים עובדי אולם החתונות חזרה להצגה לכבוד האורחים, בראשותו של המלצר תחת (ארז שפריר). שמח ומבדח, בוקה ומבולקה ובעיקר אנדרלמוסיה על הבמה, בקטע אחד אפילו מחוצה לה.

לפני מספר שבועות צפיתי ב"כטוב בעיניכם" בתיאטרון הקאמרי. העיבוד המודרני למחזה נראה בעיניי מגוחך ומיותר, אבל לא כך במחזה הנוכחי. טוב עשתה גולדברג שלא רק שהפכה אותו לעכשווי, אלא גם נתנה חופש טקסטואלי. התרגום של פרנס למחזה טוב דיו כדי שנאמין שזו הצגה שייקספירית, והשחקנים הרשו לעצמם להשחיל לא אחת ביטויים עכשוויים עם קריצות הומוריסטיות, כמו "ככה לא בונים חומה" או "בואי, היפוליטה, הולכים". בסך הכול, נראה שעל הבמה שוררת אותה הרמוניה שהייתה שם במחזה שייקספירי אחר, "הנשים העליזות מווינדזור", שהעלה אודי בן משה באותו תיאטרון בדיוק לפני שנתיים, בהשתתפות חלק ניכר מהשחקנים.

דניאל גל, בתפקיד הרמיה, ממשיכה לעשות צעדים קטנים לכיוון הכתרתה העתידית כמאמי הלאומית. ההצלחה ב"תאג"ד" לא נעלמה מעיני הצופים, אבל סביר להניח שרק עוד שתיים או שלוש סדרות יטמיעו סופית במיינסטרים את התובנה שהשילוב הנדיר של יופי וכישרון יביאו אותה רחוק. יהויכין פרידלנדר כאביה של הרניה והמנקה ספונג' אמנם עושה תפקידים קטנים, אולם שוב מוכיח שהוא עמוד תווך חיוני בחאן. וולף חינני בתור ליסנדר וגם יואב היימן כזום, צלם הוידאו עם הסיגריה הנצחית במרכז הפה, צד את עיני בהופעה מוצלחת.

חלום ליל קיץ (מערכת וואלה! NEWS , יעל אילן)
על הבמה שוררת הרמוניה כמו ב"הנשים העליזות מווינדזור" (צילום: יעל אילן)

אולם מעל כולם, הבמה הייתה שייכת לשניים: ארז שפריר כמלצר תחת ונילי רוגל, בתפקיד הלנה. שפריר, שקומדיות מסוג זו אינן זרות לו, לוקח את הגרוטסקה לקצה ונותן מובלעות של מופעי יחיד משעשעים. רוגל מזגזגת, מילולית, בין הדמויות שלצדה באופן מושלם ומגיעה לשיאה בסצנת קראטה שמפילה את דמטריוס וליסנדר לקרקע. גם בתוך אנסמבל שחקנים רחב, אפשר לקבוע שהם התבלטו במעט מעל השאר.

על מה, בעצם, מושתת "חלום ליל קיץ"? יש שיגידו שעל יחסי הורים-ילדים, אחרים סוברים שזו הצגה על קלות ההתמסרות לאהבה והוויתור עליה. אלא שהסיגר הוא רק סיגר: זהו מחזה אנרכיסטי שנהנה מחופש פעולה והרבה כיף על הבמה. הוא לא מדבר לכולם, אבל חובבי הז'אנר ייהנו מכל רגע.

חלום ליל קיץ (מערכת וואלה! NEWS , יעל אילן)
חובבי הז'אנר יהנו מכל רגע (צילום: יעל אילן)