עשרות חברים ובני משפחה הגיעו הבוקר (שבת) להר המנוחות בירושלים כדי לקחת חלק בהלווייתו של הצלם וחתן פרס ישראל, דוד רובינגר, שהלך אתמול לעולמו בגיל 92. רובינגר, חתן פרס ישראל לתקשורת לשנת 1997, השאיר אחריו אלפי צילומים שהפכו לנכסי צאן ברזל בהיסטוריה הישראלית. אחד מצילומיו המפורסמים ביותר הוא תצלום הצנחנים הבוכים בכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים.
בנו של רובינגר, הסופר והמאייר אמי רובינגר, ספד לו: "היית אב נפלא, אדם נפלא וצלם נפלא. אם כל האנשים בעולם היו כמוך היה לנו עולם טוב יותר". בין המשתתפים בהלוויה: השר לשעבר דן מרידור והצלם אלכס ליבק.
הצלם וזוכה הפרס ישראל אלכס ליבק אמר אתמול לוואלה! תרבות: "רובינגר צילם פה באופן שוטף, עוד לפני קום המדינה ועד השנים האחרונות, והיה נוכח בכל אירוע משמעותי של מדינת ישראל. הוא אדם שהכי מזוהה עם ההיסטוריה הצילומית של מדינת ישראל. במובן הזה, הוא הצלם הכי חשוב שהיה פה, שתיעד את המדינה בכל האירועים המכוננים שלה. הצילומים שלו תמיד יישארו, כי אלו צילומים של השנים הראשונות של מדינת ישראל. בעתיד הם ייחשבו כצילומים חשובים ומשמעותיים אפילו יותר. כי הוא היה אז בין הבודדים, זה לא כמו היום שיש אלפי צלמים בכל אירוע".
ראובן קסטרו, צלם מערכת וואלה! NEWS, סיפר: "דוד רובינגר זכור לי בין השאר בזכות הכנסת צילומי החדשות בצבע, בתקופה שבה עוד צילמנו בשחור לבן. כצלם צעיר, קיבלתי השראה מצילומיו החדשותיים והמגזיניים וקינאתי במצלמותיו החדישות (ובהן ניקרומט עם מד אור). זכורים לי גם צילומיו ההיסטוריים, כמו הצנחנים בכותל, הטיסה להסכמי השלום בוושינגטון עם מנחם ועליזה בגין, ומלחמת לבנון הראשונה, שם עמדתי לצדו על אחת הגבעות וצילמנו טנקים יורים לכיוון ביירות. אני בשחור לבן, והוא בצבע. את תמונותיו שהתנוססו במגזין TIME אני נוצר בלבי עד היום. לפני כחצי שנה ראיתיו בפעם האחרונה, צילמתי אותו, והוא אמר לי בחיוכו הרחב שליווה אותו כל שנותיו: 'מה הכבוד שאתה נותן לי שאתה מצלם אותי?'.
