נושאים חמים

אוסקר 2018: מי יהיו הסרטים הבולטים של הטקס הבא?

אף פעם לא מוקדם מדי להתבזות: שנה לפני טקס האוסקר הבא, בואו ננסה להמר מי הפייבוריטים שלו. בפנים: כריסטופר נולאן, הרבה סרטים על גזע ואולי גם "מלחמת הכוכבים"

(בסרטון: הטריילר של "דנקרק")

את המנגינה המזוכיסטית הזו אי אפשר להפסיק: וכך, בדיוק כמו כמו בשנה שעברה, גם הפעם אנחנו מתאוששים מסיומה של עונת הפרסים הנוכחית רק כדי למהר להמר באופן חסר אחריות מי יהיו השמות הבולטים של טקס האוסקר שאמור להתקיים בתחילת מרץ 2018.

רגע לפני שנעשה זאת, בוא ננצל את ההזדמנות לבדוק מה היו שווים ההימורים שלנו בנקודת הזמן הזו בשנה שעברה. הדבר לא נעשה (רק) בהלקאה עצמית, שהרי התחזיות האלה בסך הכל יישרו קו עם מה שהתפרסם בתקשורת האמריקאית, אלא מסיבה אחרת: כדי להמחיש עד כמה, למרות התדמית שלו כעסק צפוי ומשעמם, האוסקר הוא למעשה כר פורה להפתעות.

כך "אור ירח", הזוכה בפרס הסרט הטוב ביותר, כלל לא הופיע בסקירה המוקדמת שלנו, או של כל אחד אחר. הלהיט הזה הפציע משום מקום, ובשלב מאוחר למדי – בתחילת הסתיו. איש גם לא חזה כי "גדרות" ו"מאחורי המספרים", שתי דרמות נוספות על ההיסטוריה השחורה בארצות הברית, יגיעו כל כך רחוק.

בהמשך לכך, אנחנו והחזאים האמריקאים לא שיערנו ש"המפגש" ישבור את תקרת הזכוכית השמורה בדרך כלל לסרטי מדע בדיוני ויגרוף שלל מועמדויות לאוסקר. טעינו גם כשלא הערכנו כי האקדמיה תסלח למל גיבסון, שהיה אישיות לא רצויה אצלה במשך שנים, ותפרגן ל"הסרבן" במועמדויות ובפסלונים. גם "באש ובמים", "סארו-הדרך הביתה" ואחרים חמקו מתחת לראדר.

לעומת זאת, בדומה לתקשורת העולמית, גם אנחנו חזינו גדולות ונצורות ל"הולדת אומה", אבל אז התברר כי היוצר נייט פרקר היה מעורב בפרשת אונס, ובסופו של הסקנדל מצא עצמו הסרט עם אפס מועמדויות.

זו גם הכמות שנפלה בחלקם של כמה שמות אחרים שהימרנו עליהם בגדול, ובמקרה שלהם אפילו אין לנו נסיבות מקלות: "מדינת ג'ונס החופשית", "המייסד", "Billy Lynn's Long Halftime Walk" ו "A United Kingdom". כולם הוזכרו כשחקנים מרכזיים בעונת הפרסים, אבל בכלל לא היו פקטורים בה.

מביך רק קצת פחות היה ההימור על "פלורנס פוסטר ג'נקינס" ו"שתיקה" של מרטין סקורסזי, שהסתפקו במועמדות אחת בלבד לכל אחד.

חצי נחמה: בהשראת החזאים העולמיים, קלענו בול לגבי "לה לה לנד" ו"מנצ'סטר ליד הים", שאכן היו שניים משלושת הסרטים הכי בולטים בטקס, ובכתבה שהתפרסמה מאוחר יותר לקראת קטגוריית הסרט בשפה זרה, ניבאנו מבעוד מועד ש"הסוכן" האיראני ינצח בה. כלומר: כולנו תרנגולים עיוורים, ובכל זאת, סביר להניח שתחזית 2018 תצליח למצוא כמה גרגרים.

אוסקר 2017 (GettyImages)
מה שבטוח, בשנה הבאה יהיה רואה חשבון אחר. טקס האוסקר 2017 (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

Call Me By Your Name

דרמה דוברת אנגלית ברובה של הבמאי האיטלקי לוקה גאודאנינו, על נער המתאהב בצעיר שמגיע להתארח אצל משפחתו.

למה יכול להגיע רחוק: הסרט היחיד שכבר ראינו מן הרשימה, כיוון שהוקרן בפסטיבלים של סאנדנס וגם של ברלין. הביקורת תמימת דעים לגבי איכותו, כמו גם לגבי סיכוייו בעונת הפרסים. נוסף לכך, העיסוק שלו בסיפור אהבה חד-מיני הולם את מגמת הליברליזציה של האקדמיה.

למה יכול ליפול: כי הוא התחיל את הקמפיין שלו הכי מוקדם שאפשר, ולא יהיה לו קל להחזיק את המומנטום שלו במשך תריסר חודשים בלי להישרף.

קרא לי בשמך (יח"צ)
ישמור על מומנטום במשך תריסר חודשים? מתוך "Call Me By Your Name" (צילום: יח"צ)

Mudbound

סרט נוסף שזכה לתשואות בפסטיבל סאנדנס האחרון. במקרה הזה דרמה העוקבת אחר שתי משפחות, האחת שחורה והאחרת לבנה, בדרום הגזעני של שנות הארבעים.

למה יכול להגיע רחוק: בגלל הנושא הבוער, כמובן, ובגלל הביקורות המהללות ומנבאות כל הטוב שהתפרסמו מיד לאחר הפרמיירה. לא סתם שמו נטפליקס 12 מיליון דולר וחצי כדי לרכוש את הזכויות.

למה עלול ליפול: סרט על שחורים ולבנים בדרום ארצות הברית שנהיה שיחת היום בסאנדנס, נרכש בסכום גבוה וזוכה למעמד של פייבוריט לאוסקר? כל זה היה נכון גם לגבי "הולדת אומה" השנה, וכולנו זוכרים איך זה נגמר.

אוסקר 2018 (יח"צ)
יגמור כמו "הולדת אומה"? מתוך "Mudbound" (צילום: יח"צ)

דנקרק

סרטו של כריסטופר נולאן על אחד הרגעים המכריעים במלחמת העולם השנייה. יככבו טום הארדי, קנת בראנה ואחרים.

למה יכול להגיע רחוק: כי הוליווד אוהבת סרטים על מלחמות בכלל, ומלחמת העולם השנייה בפרט. כי סביר שהסרט הזה ישבור קופות, והאקדמיה תשמח להיעזר בפופולריות שלו כדי להעלות את אחוזי הרייטינג הדועכים. כי הגיע הזמן לפרגן סוף כל סוף לנולאן, אחד הקולנוענים הבולטים בדורנו, שהממסד עד כה הקפיד להתעלם ממנו. וכי "דנקרק", בגלל הכישרון של יוצריו והנפח האפי שלו, צפוי להתחבב גם על גילדות השחקנים והתסריטאים וגם על בעלי המלאכה "הטכניים", כלומר הצלמים, מעצבי ההפקה וכדומה.

למה עלול ליפול: כי לנולאן אף פעם לא הולך באוסקרים, אפילו עם סרטים קאנוניים כמו "האביר האפל", ובגלל שלפחות בשנים האחרונות, שוברי הקופות הגדולים בדרך כלל איבדו בסופו של דבר את הפסלונים לטובת דרמות אינדי דלות תקציב למיניהם.

דנקרק (צילום מסך)
יצליח במקום בו "האביר האפל" נפל? מתוך "דנקרק" (צילום מסך)

Downsizing

סאטירה חברתית של אלכסנדר פיין, בה מאט דיימון מגלם אדם במצוקה המחליט לכווץ את עצמו. קריסטן וויג היא אשתו, שנשארת בגודל רגיל.

למה יכול להגיע רחוק: כי כל הסרטים האחרונים של פיין הגיעו רחוק – "אודות שמידט", "דרכים צדדיות" ו"היורשים". הקולנוען האהוד הוא מחביבי האקדמיה, וגם וויג ודיימון פופולריים עד מאוד. נוסף לכך, במצבה של החברה האמריקאית, לסאטירות שכאלה בהחלט אמור להיות מקום.

למה עלול ליפול: כי הסרט עלול להתגלות כקליל מדי לאקדמיה, שבסופו של דבר בכל זאת מעדיפה תמיד את החומרים הכבדים יותר.

הסרט החדש של פול תומאס אנדרסון

לא הרבה ידוע על הפרויקט, וגם שם רשמי אין לו, אבל דניאל דיי-לואיס יככב בו וככל הנראה זירת ההתרחשות תהיה עולם האופנה הלונדוני של שנות החמישים.

למה יכול להגיע רחוק: כי שיתוף הפעולה הקודם בין הבמאי לשחקן, "זה ייגמר בדם", נחשב לאחד הסרטים האמריקאים הגדולים של זמננו, ובאופן כללי, האקדמיה תמיד אוהבת את הסרטים של תומאס אנדרסון: גם "מגנוליה", "המאסטר" ו"מידות רעות" זכו למועמדויות, מי יותר מי פחות.

למה עלול ליפול: כי כל כך מעט נחשף לגבי הפרויקט שזה יהיה נחפז לסמן אותו כפייבוריט.

הסרט החדש של קתרין ביגלו

גם לסרט הזה עדיין אין שם רשמי, אבל ידוע יותר במה יעסוק: המהומות שהתחוללו בדטריוט ב-1967, והיו מן האלימות והדרמטיות בתולדות ארצות הברית.

למה יכול להגיע רחוק: מסיבות רבות. קודם כל, ביגלו כבר זכתה באוסקר לא מזמן, על "מטען הכאב", והאקדמיה אוהבת לפרגן מחדש לזוכיה. כמו כן, מועמדות שלה תשפר מעט את חוסר האיזון המגדרי שזועק לשמים, שכן בשנים האחרונות לא זכינו לראות סרטים שביימו נשים מגיעים רחוק באוסקר. נוסף לכך, ואולי חשוב מכל, הפרויקט הזה מתעסק באחד הנושאים הכי רלוונטיים ואקטואליים שיש, ההיסטוריה הגזעית של ארצות הברית, ונכונותו לפתוח פצע כואב בה שטרם דובר בו בקולנוע ודאי תעורר הדים והערכה.

למה עלול ליפול: כי לא כולם יאהבו את העובדה שדווקא במאית לבנה, מלבה של האליטה, היא זו שמביאה אל הבד סיפור שהקורבנות בו הם שחורים.

Marshall

עוד סרט שאפשר להכניס למשבצת "ענייני השעה", והפעם דרמה המתלווה לצעירותו של תרגד מרשל, מי שהיה השופט העליון השחור הראשון. יגלם אותו צ'דוויק בוסמן הלוהט, שיככב בקרוב גם ב"פנתר השחור" של מארוול.

למה יכול להגיע רחוק: שוב, בגלל העיסוק בגזע ובגזענות, וגם בגלל שעל פניו מדובר יהיה בדרמה קולחת וקורקטית, בלי התחכמויות, מהסוג שאוהבים באקדמיה.

למה עלול ליפול: מועמדות בקטגוריית השחקן הראשי נשמעת אופציה סבירה, אבל לא בטוח שהנפח של הסרט יספיק לו כדי לצבור מועמדויות גם בקטגוריות נוספות.

אוסקר 2018 (יח"צ)
מועמדות לקטגוריית השחקן הראשי, לכל הפחות? מתוך "Marshall" (צילום: יח"צ)

Battle of the Sexes

ומענייני גזע, למגדר: סרט העוסק במשחק הטניס המפורסם שנודע כ"מלחמת המינים", בו בילי ג'ין קינג הביסה את האשמאי בובי ריגס.

למה יכול להגיע רחוק: כי האוסקר בידיה של אמה סטון בוער כמו תפוח אדמה לוהט, וכל פרויקט חדש שלה יעורר עניין; כי השילוב המובטח בין עשייה קלילה למדי ונושא טעון מבטיחה סרט חשוב אך קומוניקטיבי; וכי הוליווד זקוקה נואשות ליצירות קולנועיות על שוביניזם ופמיניזם – סרטי אוסקרים על גזע לא חסר, על מגדר דווקא כן.

למה הוא עלול ליפול: מתי בפעם האחרונה ראיתם סרט טניס זוכה להצלחה?

אוסקר 2018 (יח"צ)
מועמדות בקטגוריית השחקנית הראשית, לכל הפחות? מתוך "Battle of the Sexes" (צילום: יח"צ)

הסרט של אדם מקיי על דיק צ'ייני

אין תאריך יציאה סופי, אין שם לסרט ואפילו שחקנים אין, אבל ידוע שאדם מקיי עומד לביים בהפקתו של בראד פיט דרמה על דיק צ'ייני, סגן הנשיא של ממשל בוש.

למה יכול להגיע רחוק: כי בעיצומו של שלטון טראמפ, כשהדיאלוג בין העולם הפוליטי לתרבותי סוער מתמיד, סרט על הממשל הרפובליקאי הקודם לבטח ימשוך תשומת לב, וכי שיתוף הפעולה הקודם בין מקיי לפיט, "מכונת הכסף", זלל מועמדויות ופסלונים.

למה הוא עלול ליפול: כי לא בטוח שהסרט יהיה מוכן בזמן. חשוב מכך – שמתם לב שכמעט אף אחד לא אמר מפורשות את המילה "טראמפ" במהלך טקס האוסקר? בהוליווד חזקים באלגוריות ובמטאפורות, אבל משתפנים בכל הקשור לחצים ישירים, אז סרט על מנהיג רפובליקאי רב עוצמה שעודנו בחיים עשוי להתגלות כמשהו שמפחדים לגעת בו במקל.

וגם:

על המקום העשירי ברשימה התחרו עוד כמה שמות שמריחים כסרטי אוסקר קלאסיים, ובמקום להתלבט ביניהם, נציין בקצרה את כולם: "The Darkest Hour", דרמה היסטורית של ג'ו רייט, שכבר כיכב בטקס עם "על גאווה ודעה קדומה" ו"כפרה", והפעם עם גרי אולדמן כווינסטון צ'רצ'יל; "טירת הזכוכית", על פי רב המכר של ג'אנט וואלאס, בכיכובה של ברי לרסון, שזכתה באוסקר לפני שנתיים על "חדר", המסתמן כמעין גרסה נשית ומשודרגת של "קפטן פנטסטיק"; ו-" The Beguiled" גם הוא סרט נשי ותקופתי, במקרה הזה של סופיה קופולה, בו מככבות ניקול קידמן, אל פאנינג, קירסטן דאנסט ורבות אחרות.

אוסקר 2018 (יח"צ)
אמרתם צ'רצ'יל, אמרתם אוסקר. גרי אולדמן ב-"The Darkest Hour" (צילום: יח"צ)

כמו כן, "בלייד ראנר 2049" ו"מלחמת הכוכבים: הג'דיי האחרון" עשויים להיכנס בדלת ש"המפגש" פרץ להם, ולהמשיך להוכיח כי גם להיטי מד"ב ופנטזיה מוצאים את מקומם בטקס האוסקר בימינו. גם "קוקו", סרט האנימציה החדש של פיקסאר, אמור לככב בו, הן בגלל תו התקן של האולפן והן בשל עיסוקו בתרבות ההיספנית, מה שוודאי ימצא חן בעיני האקדמיה הליברלית. בקיצור, נתראה בדיוק עוד שנה. כמו שוורן בייטי יודע היטב, טעות לעולם חוזרת!

אוסקר 2018 (יח"צ)
מועמדות בקטגוריית האנימציה, אבל אולי גם יותר מזה? מתוך "קוקו" של פיקסאר (צילום: יח"צ)