וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

טהראני אלידוסטי, כוכבת הסרט האיראני זוכה האוסקר "הסוכן": "אין לנו בעיה עם העם בישראל. רק עם הממשלה שלו"

אבנר שביט, קאן

17.3.2017 / 17:00

לאחר ש"הסוכן" האיראני זכה באוסקר לסרט בשפה זרה, הוא עולה על האקרנים בארץ. כוכבתו טהראני אלידוסטי, שהחרימה את טראמפ, מסבירה בראיון בלעדי למה את ישראל היא לא מחרימה אלא מחבקת

אימג'בנק GettyImages

(בסרטון: קטע מ"הסוכן", באדיבות בתי קולנוע לב)

לא רק דונלד טראמפ יודע להשתמש בטוויטר: גם השחקנית האיראנית טהראני אלידוסטי, כוכבת "הסוכן" זוכה האוסקר, השכילה להיעזר במדיה החברתית כדי לטלטל את אמות הסיפים.

זה קרה בשלהי ינואר האחרון, לאחר שהנשיא הנכנס חתם על צו שביטל את אשרות הכניסה לארצות הברית לתושבי מדינתה וכמה מדינות נוספות שבהן יש רוב מוסלמי. "האיסור הזה גזעני", צייצה בתגובה השחקנית והוסיפה כי במחאה, תחרים את הטקס של האקדמיה האמריקאית לקולנוע. הצהרה זו גררה לא מעט נאצות, אבל גם חמשת אלפים ריטווטים ו-13 אלף פיברוטים: לא ברמה של קייטי פרי, אבל לא רע יחסית לאושיה שעד אז היתה מוכרת בעיקר בעולם סרטי האיכות.

בהמשך לכך, כזכור, גם במאי "הסוכן", אסגר פרהאדי, מי שבעבר כבר זכה באוסקר על "פרידה", הודיע כי יחרים את הטקס – ואכן, הוא ואלידוסטי עמדו במילתם ונשארו בטהרן בזמן שסרטם קטף את הפסלון בקטגוריית השפה הזרה, על אפו ועל חמתו של טראמפ. היום (חמישי) עלתה הדרמה הזו לאקרנים בארץ, ועכשיו גם הקהל הישראלי יכול לבדוק בעצמו אם היא זכתה באוסקר כהתרסה נגד המנהיג השנוא על הוליווד הליברלית, או בזכות עצמה, הודות לאיכויות הקולנועיות הטהורות שלה.

דבר אחד בטוח: אלידוסטי מחרימה את טראמפ, אבל לא את ישראל. הקרנת הבכורה של "הסוכן" התקיימה במסגרת התחרות הרשמית של פסטיבל קאן האחרון, לפני כעשרה חודשים, ויום לאחר הפרמיירה אני מוזמן לשיחה עמה, קצרה אמנם אך בארבע עיניים, על אחת המרפסות הרבות שבריביירה. "כשעברתי על רשימת השמות של מי שהולכים לראיין אותי היום, נעצרתי ליד השם של המדינה שלך", היא מודה. "אמרתי לעצמי שבטח אין לך הרבה הזדמנויות לפגוש איראניות".

טהראני אלידוסטי. GettyImages
"אמרתי לעצמי שבטח אין לישראלי הרבה הזדמנויות לפגוש איראניות". טהראני אלידוסטי בקאן/GettyImages

אלידוסטי, מן הסתם, מעולם לא ביקרה בישראל, אבל הרומן של הקהל המקומי איתה כבר ארוך שנים. לראשונה, ראינו אותה על המסך הגדול ב-2002, עוד כשהיתה בת 18 וכיכבה בסרט הפמיניסטי ופורץ הדרך "אני טארנה בת 15".

שנתיים לאחר מכן, הופיעה ב"העיר היפה" של פרהאדי, וכך החל שיתוף הפעולה הפורה ביניהם. מאז שיחקה כמעט בכל עבודתיו, כולל ב"אודות עלי", שזיכה אותו בפרס הבימוי בפסטיבל ברלין והקנה לו לראשונה פרסום בינלאומי, אם כי דווקא מ"פרידה" נפקד מקומה.

ב"הסוכן" שבה אלידוסטי, היום בת 33, לעבוד עם פרהאדי ולשחק בצד שהאב חוסייני, שהופיע איתה ב"אודות עלי" (וכיכב גם ב"פרידה"). השניים מגלמים שחקני תיאטרון העובדים על הפקה חדשה של "מותו של סוכן", אך במקום להתמקד באתגר המקצועי, נאלצים להיות טרודים במעבר בית. בדירה החדשה, השניים מקבלים כנדוניה את העניינים הלא פתורים שהותירה הדיירת הקודמת, ואלה גוררים אותם למעגל של תקריות אלימות ודילמות מוסריות.

"זו אחת הדמויות השתקניות שגילמתי", אומרת אלידוסטי, שבניגוד לגיבורת "הסוכן" בחיים עצמם דווקא מדברת באופן שוטף ורהוט. "זה היה אתגר, כי דמויות כאלה עלולות להיות משעממות. אתגר נוסף: הדמות לא שתקנית במהותה, אלא פשוט נכנסת לפוסט-טראומה בעקבות אותה תקרית אלימה שהיא מעורבת בה, ומתקשה להביע את עצמה במילים. הרגשות, עם זאת, עדיין קיימים בתוכה, וצריך למצוא דרך אחרת להביע אותן, עם העיניים למשל, אז האתגר שלי היה להצליח לספר כך את הסיפור שלה, בלי מילים אבל עם הרבה הבעות פנים. זה לא קל".

איך עבדת על כך עם אסגר? הוא כבר נהיה שם שכולנו מכירים, אבל אנחנו לא יודעים הרבה על צורת עבודתו.

"הדבר שהכי מאפיין את אסגר, זה כמות הזמן שהוא מקדיש לך. הוא עובד עם השחקנים שלו במשך חודשים. גם אחד על אחד וגם בסשנים קבוצתיים. היינו משוחחים ארוכות: על הדמות, על הסיטואציות ועל כל השאלות שעולות מהן. כל זה קרה בחזרות, לפני הצילומים. הצילומים עצמם הם כבר עניין טכני בלבד אצלו, והולכים די מהר, כי את הפסיכולוגיה של הדמויות בונים איתו באופן מפורט ומדוקדק עוד לפניהם. בכל מקרה, זה בהחלט מאתגר לעבוד איתו, כי הוא פרפקציוניסט".

עוד באותו נושא

"ותודה לטראמפ": באיראן חוגגים את הזכייה באוסקר

לכתבה המלאה
טהראני אלידוסטי. GettyImages
"עושים לנו צרות באיראן? ממש לא". טהראני אלידוסטי עם הבמאי אסגר פרהדי בקאן/GettyImages

למה הוא בחר ב"מותו של סוכן", והאם ביקש מכם לקרוא את המחזה שוב לפני הצילומים?

"לגבי השאלה הראשונה – עד כמה שידוע לי, אסגר תמיד אהב את המחזה הזה, ותמיד רצה לעשות אתו משהו. הוא אפילו שקל להעלות עיבוד בימתי, ובסופו של דבר המחזה מצא את מקומו בעולמו היצירתי של אסגר, כחלק מעלילת 'הסוכן'.

"לגבי השאלה השנייה – כמובן שאסגר ביקש מאיתנו לקרוא את המחזה וגם לראות כמה הפקות שונות שלו. אני ממליצה גם לך, אגב, ולכל הצופים, לעשות כך. אני לא חושבת שמפסידים משהו דרמטי אם צופים ב'הסוכן' בלי להכיר היטב את 'מותו של סוכן', אבל מי שכן בקיאים במחזה, ירוויחו עוד כמה רבדים".

כמו "פרידה", גם "הסוכן" רחוק מלהיות סרט קליל. הוא עוסק בחברה האיראנית, כולל הקיטוב המעמדי והמגדרי שבה, ויש בו הרבה אלימות ומלנכוליה. האם הגישה הביקורתית הזו עושה לכם צרות מבית, מול השלטונות ומול הקהל?

"לא, במהלך העבודה שלי עם אסגר לא נתקלתי באיזושהי בעיה מיוחדת. באשר לסרט הזה – אני לא חושבת שמישהו צריך להתקומם נגדו, כי הוא לא מפנה אצבע מאשימה לעבר מטרה מסוימת, ולדעתי הוא גם לא מביא סיפור שנכון רק לאיראן של ימינו, אלא עלילה שיש בה ממד אוניברסלי מובהק".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"גם באיראן כולם מכורים לאינסטגרם". מתוך "הסוכן"/מערכת וואלה!, צילום מסך

השיחה מתקיימת בזמן בו אופציית הנשיאות של טראמפ נראתה כספקולציה הזויה ותו לא, אז כמובן שהשם שלו לא עלה בשיחה. לעומת זאת, אי אפשר היה להתעלם מן הפיל הגדול שעמד ביני לאלידוסטי: העובדה שהיא לא משוויץ ואני לא מניו זילנד.

"אני לא יודעת מה אתם לא יודעים עלינו, אז אני לא יודעת מה אני יכולה לספר לך על החיים בטהרן שאתה לא יודע", היא אומרת בחיוך. "אני יכולה להגיד שהדמויות בסרט מייצגות פחות או יותר את האיראני הממוצע, והחיים שלהן הם החיים האיראניים הממוצעים.

"אני גם לא יודעת איך זה בישראל, אבל אני יודעת שהתקשורת ברוב המדינות מייצרת דימוי שגוי לגבי החיים באיראן. יוצרים את הרושם כאילו שאנחנו בתוך בידוד מוחלט: זה לא נכון, אנחנו בכלל לא מבודדים. אנחנו נוסעים הרבה, אנחנו מחוברים לעולם על בסיס יומיומי ואנחנו חיים בדיוק כמו כל אחד אחר בכל מקום. לבני הנוער בטהרן יש בדיוק אותן פעילויות ובדיוק אותן טרדות כמו לבני הנוער בתל אביב".

גם הם מכורים לאינסטגרם?

"כן, בדיוק".

חלום חיי זה לבקר פעם בטהרן.

"וואו, זו עיר משוגעת לגמרי. היא ענקית – נולדתי וגדלתי בה ואני חיה בה מאז ומעולם, ועדיין לא הספקתי לבקר בכל השכונות שלה. התחבורה בה בלתי נסבלת, ויש בה המון אלימות ומתח אינסופי. לאן שאתה לא הולך, יש מתח באוויר. מצד אחר, זה לא משהו שמיוחד לטהרן, זה ככה בכל מטרופלין בעולם".

עד כמה הסרת הסנקציות שינתה את החיים בה?

"מה שהשתנה זו התקווה. בגלל הסנקציות, אנשים שקעו בדיכאון. המצב הכלכלי החמיר מיום ליום ויכולת לראות איך אנשים מאבדים את זה. עכשיו, אפילו שהשינוי עוד לא בא, מרגישים שאנשים חושבים שיש להם למה לשאוף".

טהראני אלידוסטי. GettyImages
"העובדה שהסרט מוקרן בישראל, צריכה לעניין את האיראנים כולם". טהראני אלידוסטי בקאן/GettyImages

אני לא רוצה לצאת פרובנציאלי, אבל העובדה שסרט איראני מוקרן מסחרית בישראל – זה עושה לך משהו?

"כמובן, כמובן, איזו שאלה, ואני חושבת שהעובדה הזו צריכה לעניין את כולנו באיראן. העבודה שסרט תוצרת המדינה שלנו מוקרן בישראל היא סמל של הומניות.

"אתה יודע, אחת הזמרות האיראניות הגדולות אי פעם היתה האידה, הארת'ה פרנקלין שלנו. היא הופיעה בתל אביב ב-1985, ואני זוכרת איזה אפקט היה לזה באיראן. ההופעה הזו זיעזעה אנשים אצלנו: הם לא כעסו, הם פשוט היו בהלם מן האירוע פורץ הדרך, כי הם בכלל לא חשבו שיכול לקרות דבר כזה, שאיראנית תופיע בישראל.

"לכן, אני חושבת שככל שיקרו יותר דברים כאלה, ככל שנראה יותר זמרות וסרטים איראניים בישראל, כך גם העולם שלנו יהיה נורמלי יותר. בסך הכל, כולנו לפעמים לא מסכימים עם הממשלות שלנו, אבל צריך לחשוב פחות על המדינות, ויותר על האנשים. לעם האיראני אין בעיה עם העם הישראלי. יש לנו בעיה עם הממשלה שלו, יש לנו חמלה כלפי הפלסטינים ויש לנו ביקורת על מה שקורה בעזה, אבל אין לנו שום בעיה עם הישראלים עצמם. זה יהיה טיפשי לחשוב אחרת".

טהראני אלידוסטי. GettyImages
"טהרן עיר משוגעת לגמרי, תמיד יש מתח באוויר". טהראני אלידוסטי בקאן/GettyImages
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
זוכה האוסקר לפרס הסרט הטוב ביותר בשפה זרה. מתוך "הסוכן"/מערכת וואלה!, צילום מסך
טהראני אלידוסטי. GettyImages
הקהל הישראלי מכיר אותה עוד משהיתה בת 18. טהראני אלידוסטי בקאן/GettyImages

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully