נושאים חמים

"בנות" הייתה כאוטית וכואבת לצפייה, אבל זה מה שהפך אותה דומה למציאות

כמו כל הדמויות בה, גם הסדרה עצמה לא ניסתה אף פעם להסתיר את הפגמים שלה כדי למצוא חן. ומי שקיווה לסוף טוב – שיחזור ל"סקס והעיר הגדולה". פרידה מהסדרה שהייתה איזשהו קול של איזשהו דור

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
בנות – הפרק האחרון (יח"צ)
אוסף של חלומות מנופצים. לנה דנהאם מתוך "בנות" (צילום: יח"צ)

אחד הפרקים בעונה השנייה של "בנות" נפתח בסצנה בבית הקפה של ריי שבו עובדת הגיבורה האנה. למקום מגיע שכן שמוחה על כך ששקיות האשפה של בית הקפה מוצאות את דרכן לפח שלו. האנה, בחליפת שני חלקים קצרצרה וילדותית כמו שרק היא לובשת, הולכת לבית שלו ומתוודה שהיא זו שאחראית למחדל. היא מתנצלת ואומרת לו שהכל התחיל מאובדן של מפתח לחדר הזבל החוקי של בית הקפה, אבל מוסיפה שעם הזמן פשוט החלה ליהנות מהסכנה: היא נהנתה ללכת בהיחבא מסביב לרחוב, להניח שם את השקיות האסורות ואז לברוח.

השכן, ג'ושוע, רופא שנמצא בהליכי גירושין מאשתו שברחה בחזרה לסן דייגו, משקה אותה, מאכיל אותה ושוכב איתה. אחרי יום או יומיים מושלמים בבית המושלם שלו, שכוללים ארוחות, שינה, מקלחות ארוכות ודברים נעימים אחרים, היא חווה התפרקות מנטלית בכיינית ומביכה שדופקת הכל. מהרגע שחשפה בפניו את בליל המחשבות הנרקיסיסטיות והמופרכות שלה הוא כבר לא מעוניין להיות לידה, והיא נאלצת להכין לעצמה טוסט עם חמאה וריבה ולחזור לחייה הבודדים. הפנטזיה נקטעה כשהאנה העזה לחשוף את הפגמים שלה, ומהרגע הזה כבר לא הייתה דרך חזרה. החלום על הילדה העזובה שמצאה בטעות רופא אמיד, נחמד וחתיך שמחבב אותה בחזרה ומכניס אותה לביתו בחיוך ובנדיבות, הולך בדרכם של רוב החלומות ומתנפץ.

בנות – הפרק האחרון (יח"צ)
הסדרה שעוסקת כולה בגבולות האותנטיות והמינון הנכון של אוורור הפגמים (צילום: יח"צ)

גם אנחנו מעקמים את פנינו לא פעם מול פגמיה של האנה – הנוירוטיות, האנוכיות, הבחירות השגויות והגוף שלה, שנראה משונה על רקע הנוף הטלוויזיוני שלנו. גם אנחנו חושבים לפעמים שהיא קצת יותר מדי היא, ומתחננים שתפסיק ותתיישר קצת – שלא תדבר על יחסי המין של אבא שלה עם המנהל שלה בבית הספר, למשל. או שתרגיש קצת פחות בנוח להסתובב עירומה בכל מקום וליד כולם. אבל היא מסרבת בכל פעם, גם כשזה בא על חשבון האמינות של הסדרה כולה. גם ג'סה, ריי, שושנה וכל שאר כוכבי הלכת של השמש האנה, בוחרים פעם אחר פעם באותנטיות מרגיזה על פני יחסים סבירים ומתגמלים עם הסביבה.

בקליפת אגוז, זו "בנות". הסדרה בת שש העונות, שעלתה לשידור בארצות הברית בשנת 2012, עוסקת כולה בשאלת גבולות האותנטיות ובמינון הנכון של אוורור הפגמים אל מול הציפיה להתקבל אצל אנשים אחרים. הווידוי של האנה על שקיות האשפה היה עוד בגדר סטייה חמודה. היא הרגישה כל כך בנוח עם התגובה של ג'ושוע, עם המים במקלחת, עם הסטייק והיין, וחשבה שזהו זה: היא מצאה מקום שיקבל אותה. ועוד איזה מקום. אבל לא בפעם הראשונה ולא האחרונה, היא נחרדת לגלות שיש גבול לכמה את יכולה להיות עצמך. בתשומת לב ענקית למילים ולפרטים, לינה דנהאם ושותפיה יצרו סדרה על מערכות יחסים ועל החיים – האם זה לא אותו הדבר בעצם? – כפי שהם באמת. והתוצאה, איך לומר, לא מעודדת.

בנות - הפרק האחרון (יח"צ)
לא תמיד האותנטיות הזאת הגיונית (צילום: יח"צ)

הפרק ההוא היה אחד משורה של פרקים מיוחדים, שסובבים סביב דמות אחת ומתרחשים בלוקיישן אחד. פרק אחר כזה, בעונה השישית, זכה לתהודה ציבורית ענקית. גם הוא התמקד בדמותה של האנה, שמבקרת סופר מוערך שהיא מעריצה, אחרי שהתייחסה אליו באיזה בלוג באינטרנט כאל מטרידן סדרתי בעקבות עדויות שצצו נגדו. במשך כל הפרק נבנית האמפתיה שלנו לגבר הרגיש והמתוסבך ששמו הוכפש על לא עוול בכפו, עד הרגע שבו הוא שולף את איבר מינו, בסצנה שהוכיחה לכולנו שוב שהמציאות חזקה מכל פנטזיה. שהפגמים תמיד מנצחים.

זו סדרה על פגמים, ולכן לא במקרה הדמות הכי יפה בסדרה היא גם הפגומה ביותר בה. מארני מנסה ללא הצלחה לגרום לקריירה האיומה שלה לנסוק – בעונות הראשונות בתור אוצרת בגלריות, ולאחר מכן כמוזיקאית בינונית ומעייפת. היא מנסה להחזיק בחברותיה ובגבריה מבלי להסתמך על שום דבר חוץ מהמראה שלה. היא עצובה, בודדה ומשעממת להחריד. לפעמים נדמה שגם יוצרת הסדרה מתעקשת שלא נראה במארני צדדים חיוביים. סצנות הסקס בהשתתפותה, על אף המראה המושלם שלה, גורמות לך לא לרצות לגעת באף אחד אף פעם. בפרק הסיום היא מגיעה לשיאים חדשים של שפלות רוח ואנוכיות, וגורמת לנו לחכות בקוצר רוח שהסדרה תיגמר ולא נצטרך לראות אותה יותר.

אין הרבה לומר על הפרק האחרון. סדרה אמריקאית היא סדרה אמריקאית, והיא לא תתן לך ללכת הביתה בלי מוסר השכל ושיר דביק על רקע שורות הקרדיטים האחרונות. מי שציפתה לפרק נושך וחדשני הייתה צריכה לזכור את כל הסדרות הנושכות והחדשניות האחרות שהסתיימו בקלוז'ר מפוהק. ובכל זאת, רובן המוחלט של הבעיות של האנה לא באו על פתרונן. היא עדיין אם חד הורית לוקה בנפשה ובודדה, שבן הזוג שלה עזב לטובת חברתה הטובה ביותר. אין לה מושג מה תעשה בחיים שלה, ובעיקר ברור שהיא כבר לא תהיה הקול של הדור שלה, ואפילו לא איזשהו קול של איזשהו דור. נכון, היא הצליחה לגרום לבן שלה לינוק, אבל זה רק פיתרון אחד, לבעיה שהתעוררה בדיוק 20 דקות קודם לכן. כל שאר הבעיות שלה ילוו אותה עוד הרבה זמן וחלקן ישארו שם תמיד.

בנות – הפרק האחרון (יח"צ)
הכי יפה, הכי בינונית (צילום: יח"צ)

הבחירה של היוצרים לסיים את הסדרה עם היריון ולידה של הדמות הראשית הייתה מדאיגה. כאילו שהיה צורך בעוד מישהו שיגיד לנו שעד שאישה מביאה ילד לעולם היא לא יכולה להתבגר באמת. לכן, הייתה הקלה מסויימת בלראות שהאנה ממש לא התבגרה עד שהמסך ירד, ואם כבר – חלה נסיגה בבגרות שלה. היא עדיין מוצאת את עצמה איכשהו משוטטת ברחוב בלי מכנסיים, גם כשיש ילד רעב שמחכה לה בבית, והחלב השאוב שהשאירה עם מארני ועם אמא שלה כבר אזל.

בשיחת גברים אחת, מאורע נדיר בסדרה, אדם אומר לריי שהאנה היא כמו בובת טוויטי ענקית שמוצעת לזכייה במתקנים ביריד. חשבת שאתה רוצה לזכות בה, וניסית שוב ושוב, עד שהבנת שהבית תמיד מנצח. אחר כך, הוא אומר לו, אתה מבין שגם ככה לא רצית להיתקע עם בובה ענקית למשך כל היום. האם זה לא הדבר הנורא ביותר שאפשר להגיד על בת זוג? כן, ובכל זאת – הוא אוהב אותה. האהבה ב"בנות", כמו בחיים, היא לא מושלמת. אתה אף פעם לא בטוח במאת האחוזים שמצאת את הדבר הנכון. אבל המשותף לכל הדמויות בבנות הוא שהן לא חושבות יותר מדי – הן חיות מתוך ידיעה ברורה שהחוויה האנושית היא רצף של טעויות, ושהשאלה אם בסוף תנצח או תפסיד היא רק עניין של מזל. "בנות" מציגה לראווה את הקיום האנושי הסיזיפי, את מערכות היחסים שרק לכאורה מסתיימות אך מתעקשות לשוב ולהכאיב. את החיים במציאות, שלא כוללים הבטחה שבסוף יהיה טוב, ואת ההמלצה לנסות ולנצל את מה שיש ולעשות קצת גוד טיים - סקס, סמים ואמנות.

בנות - הפרק האחרון (יח"צ)
לפחות הן הצליחו להיפטר מנקודת המבט הגברית (צילום: יח"צ)

כמו את האנה, גם את הסדרה עצמה אי אפשר לאהוב באותו הביטחון המושלם שמעניקה הסדרה-האם "סקס והעיר הגדולה". בהשוואה לקודמתה המהודקת והאופטימית, הכאוס של "בנות" עלול להיות כואב מדי לצפייה, ולכן - מזל שיש לנו את שתיהן. אם המסר הכללי של קארי בראדשו ושלוש החברות שלה הוא שאנחנו בסדר והעולם מקולקל, הרי שחברות מועדון הלבבות הבודדים של האנה אומרות בדיוק את ההפך: העולם שונא אותנו בצדק, ולכן שום דבר לא עומד להשתפר. ובכל זאת, בנקודה אחת מתעלה "בנות" על מקור ההשראה שלה. כשהקול הנשי נשמע ב"סקס והעיר", והוא נשמע בה לכל אורכה, הפרשנות שלו היא קודם כל גברית – אישה משוחררת כמו סמנתה רק רוצה שיבייתו אותה, שרלוט היפה והנחושה גם היא רק צריכה הגנה גברית, ואפילו מירנדה החריפה והחכמה מודאגת בסוף בעיקר מגודל התחת שלה. לכן, הנשים בה דומות יותר לאיך שנשים מצטיירות בעיניהם של גברים ופחות לאיך שהן נשמעות לעצמן. מהבעיה הזו השכילה "בנות" להיפטר.

בפרק נשכח אחד, בתחנת רכבת שוממת בדרך לבית אביה של ג'סה, האנה שואלת אותה אם המורה המחליף מבית הספר היסודי התעלל בה מינית. "כן", עונה ג'סה בהיסוס. "לא, אני לא יודעת. אולי. סביר להניח שכן". דיאלוגים כאלה, שאף גבר בעולם לא יכול היה לכתוב, מעניקים לסדרה את היתרון היחיד האמיתי שלה על פני יצירת המופת שהיא "סקס והעיר הגדולה" - עולמן של הדמויות לא פוטוגני, נטול הבטחות, ובעל מסרים מעורפלים, ובכך דומה יותר למציאות מבכל סדרה אחרת. ועד כמה שהיא עלולה להכאיב לצופיה, היא גם עשויה באותה נשימה לגרום להם להזדהות עמוקות.


כל פרקי "בנות" זמינים ב-VOD של HOT ו-yes.