קלישאה אחר קלישאה: ארבע הערות על "The Four"

בסרטון: ביקור על הסט של "דה פור"


1. "גמר גדול": אפילו ביחס להיסטריה הכללית בגמרים של תוכניות ריאליטי בישראל, היה משהו עגום במיוחד ב"גמר הגדול" של "דה פור", תכנית שהלכה ואיבדה את האנרגיה והצופים שלה עד שהסתיימה בקול ענות חלושה. "עשיתם פה דרך", אמרו השופטים למתמודדים. איזו דרך? הכל נגמר לפני שהתחיל ובלי שזה בכלל קרה. הערב המשיך קלישאה אחרי קלישאה, ובגמר "גדול" כזה שכולם "מהממים ומושלמים" בו, זה אך טבעי שהביצועים יהיו חיוורים, משעממים ובלתי זכירים. ספק אם נזכור משהו או מישהו מכל זה לפני שתעלה "דה וויס".

2. פורמט עילג: במותגים המוזיקליים שלה - גם ב"דה וויס" וגם ב"אקס פקטור", למשל - רשת מיתגה את עצמה כזכיינית הקוסמופוליטית, עם מותגים בינלאומיים מצליחים, אולפנים חדישים ומצוחצחים וזוהר כללי. אלא שאנחנו חיים בישראל, מדברים עברית, ויש מעט דברים שמביכים יותר מאשר להעמיד פנים שאנחנו לא. בגמר של "דה פור" זה כבר הרגיש מוגזם: לא ברור אם חוקי הפורמט מחייבים שזירה מיותרת של ביטויים כמו "טופ טו" וכמובן שוב ושוב "דה פור" במשפטים בעברית. זה נשמע נורא. יאללה. אפשר ממש בקלות לדבר על גמר וחצי גמר מבלי להתעקש על ביטויים ראוותניים שנשמעים מגוחך.