וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

יאיר נתניהו על הסדרה "הנערים" של קשת ו-HBO: "ביזיון ופיגוע הסברתי"

26.8.2019 / 8:58

בנו של ראש הממשלה תקף בחריפות את הסדרה "הנערים" שהפיקו קשת ו-HBO. נתניהו שיתף פוסט של הסופרת גלית דיסטל-אטבריאן שכתבה: "הסדרה היא מגה פיגוע אסטרטגי לישראל". מנגד נשמעו ביקורות חיוביות רבות על הסדרה. ב"מקור ראשון" נכתב: "הסדרה בשום אופן איננה אנטי-ישראלית"

הסדרה "הנערים" של HBO וקשת. רן מנדלסון,
הסדרה "הנערים"/רן מנדלסון

"ביזיון ופיגוע הסברתי", כך כינה יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, את מיני הסדרה הישראלית-אמריקאית "הנערים" שהופקה בשיתוף בין קשת ל-HBO. הסדרה, שעלתה לשידור החודש, מבוססת על סיפור חטיפתם ורציחתם של שלושה נערים ישראלים בגוש עציון בידי מחבלים פלסטינים מהחמאס ביוני 2014, ועל רצח הנער הפלסטיני מוחמד אבו ח'דיר שהיה בעקבות זאת. יוצריה הם חגי לוי, יוסף סידר ותאופיק אבי ואיל.

נתניהו כתב את הדברים אמש לצד שיתוף פוסט של הסופרת גלית דיסטל-אטבריאן, בו טענה בין השאר כי עבור יוצרי הסדרה "הנערים הללו שנרצחו אינם אלא טפט קיר, מקפצה הכרחית כדי להתניע את הסדרה שכל מהותה היא אחת - רצחנות יהודית מטורללת. ניכר שהיוצרים יצאו מגדרם כדי לייצר אמצעים אמנותיים שיגרמו לניכור ואדישות בקרב הצופה בכל הקשור לחטיפתם של הנערים ובטח בכל מה שקשור לרצח שלהם - האירוע כולו מוצג דרך קליפים חדשותיים קרים ומנוכרים, כמו קליפ תזזיתי, כמו דיווח על העלאת מחירי הלחם, המצלמה לא מתעכבת על הכאב של האמהות, על המתח של המשפחות, על החרדה האימתנית, את כל הרגש שבנוי היטב היוצרים שמרו למישהו אחר. משפחתו של מוחמד אבו חדיר מפלחת את המסך וקורעת את הלב, מוחמד שנרצח מתוך פעולת נקמה יהודית מגולם על ידי נער ערבי צעיר, יפה מאין כמוהו, מתוק להפליא, גוזל קטן שבא לעטוף בפיסת בד ולשמור מכל משמר. יחסי המשפחה נבנים בכישרון לאין קץ, 'משפחת בריידי' בגירסה הערבית, האב מרשים, כואב ומאופק, האמא היא אמזונה אצילית, ההורים של הנערים היהודים הם נוכחים נפקדים והצופה מיד מתחבר למאזן הסמוי שמוגש לו - אפס כאב על שלושה נערים יהודים ולב מדמם על נער ערבי אחד".

עוד טענה דיסטל-אטבריאן: "כדי להשריש את התמה עד הסוף - הרחוב היהודי מרוצף בפרצופים כעורים של אוהדי בית"ר, של חרדים דוחים, של סרוגים עם פאות מגוחכות כשהמכנה המשותף לכולם הוא רצח בעיניים ותודעה מעט מטורללת. על פי הסדרה, צעיר ערבי שמתהלך בשכונה יהודית חש לא מוגן מפני לינץ' שעומד בכל שער, בכל תחנת אוטובוס, בכל מקום. הרחוב היהודי מיוצג כרחוב צמא דם וצעקני שרק מחפש את 'הערבי הבא', ההורים הערבים הם כאלה שמתקשרים בחרדה לילדים שלהם כדי 'שיזהרו מהיהודים האלה שמחפשים נקמה' והערבי הגנרי הוא שוחר שלום אומלל ומסכן שבחיים לא יפגע ביהודי שיגיע לשכונה שלו, נניח (...) הסדרה הזאת היא מגה פיגוע אסטרטגי למדינת ישראל, בעיקר בימים קשים בהם האנטישמיות משמאל ומימין סוגרת עלינו מכל כיוון".

יאיר נתניהו בריאיון לתקשורת אמריקנית - 11 יוני 2019. צילום מסך, צילום מסך
יאיר נתניהו/צילום מסך, צילום מסך

הביקורת הזאת נוספה לפניית משפחות שכולות במכתב לרשת HBO, בטענה כי בסדרה הטרור היהודי מוצג כשווה ערך לטרור הפלסטיני. המשפחות דרשו כי תוצג כתובית שמבהירה כי מבחינת מספרית הטרור הפלסטיני משמעותי בהרבה מזה היהודי, אך נענו בשלילה. בימים האחרונים פורסמו ברשתות החברתיות תגובות אלימות ומסיתות כנגד יוצרי הדרמה. בשבת כתבה קרני זיו, מנהלת תחום הדרמה בקשת, בעמוד הפייסבוק שלה: "בשעות האחרונות מתפרסמים פוסטים מסוכנים ומאיימים עם תמונת היוצרים של 'הנערים'. אז הנה התמונה שלי - 3 יוצרים ישרים, רגישים, עמוקים, כנים ומוכשרים - שהצירוף ביניהם הוליד יצירת מופת".

מנגד, נשמעו גם ביקורות חיוביות רבות על הסדרה. העיתונאי והסופר יאיר שלג, המשמש כחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, כתב ב"מקור ראשון" המזוהה עם הימין בין השאר את הדברים הבאים: "למיטב התרשמותי, הסדרה בשום אופן איננה אנטי-ישראלית. ההתמקדות שלה ברצח אבו-חד'יר, ולא ברצח שלושת הנערים או באלפי מעשי טרור אחרים מהצד הפלסטיני, מובנת מסיבה שבהחלט אינה מחמיאה לצד הפלסטיני. מעשה טרור פלסטיני הוא בגדר 'כלב נשך אדם' מבחינה תקשורתית; עניין שאין יותר מדי סיבה לנבור בו ולחפש דרמה מיוחדת שעומדת מאחוריו, שהרי אלפי מעשי טרור פלסטיניים בוצעו מאז החלה הציונות לממש את חזונה לבנות ליהודים בית לאומי ריבוני בארץ ישראל. מעשה טרור יהודי, קל-וחומר מעשה מזעזע של שריפת נער בן 16 בעודו בחיים, הוא היוצא דופן, ולכן יש עניין להתחקות אחרי הסיפור שמאחוריו".

עוד כתב שלג: "הסידרה הזו, כמו כל יצירה תקשורתית או אמנותית, צריכה להיבחן כשלעצמה, ולא בהשוואה לסדרה חלופית דמיונית, שהקהל היה רוצה שהיוצרים יפיקו. המבחן שלה איננו בהעדפת העיסוק ברצח אבו-חד'יר לעיסוק אפשרי ברצח הנערים, או במעשה טרור פלסטיני אחר, אלא בשאלה האם רצח אבו-חד'יר עצמו יוצג בה כמעשה החריג שהוא, או כמשקף את התנהגות הישראלים כלפי הפלסטינים. לפחות בפרקים שאותם ראיתי עד כה, לא עולה שום טענה כזו (...) יוצרים 'משלנו' - דתיים בהקשר הלאומי, ישראלים בהקשר הבינלאומי - נדרשים אך ורק כדי להבטיח שהיצירה אכן תהיה הגונה, ולא מוטה לשום צד. יש להם יותר סיכוי להיות כאלה משום שהם מכירים את החברה שבה מדובר טוב יותר מיוצרים אחרים, ולכן יוכלו להיות רגישים לניואנסים ולהקשרים שאחרים אולי יחמיצו. לא יותר. אדרבה, מי שמתפתה ליצירה מוטה, גם אם היא 'בעדנו', חוטא פעמיים: גם לאמת, וגם לעצם היכולת לבקר בעתיד הטיה נגדנו".

עוד בוואלה!

נשאר רק להתכווץ

לכתבה המלאה
הסדרה "הנערים" של HBO וקשת. רן מנדלסון,
הסדרה "הנערים"/רן מנדלסון

ביקורת חיובית נוספת הושמעה מצד פרופ' חיים וייס, ראש המחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון, שכתב היום בעמדו הפייסבוק שלו: "באופן לחלוטין לא מפתיע יוצרי הסדרה 'הנערים' עברו את טקס החניכה של התנפלות בהמית ברשתות החברתיות, בסגנון הכול כלול: קללות, איומים, פנטזיות מיניות אלימות, וכמובן ההשוואה שאי אפשר להימנע ממנה לנאצים. אין טעם להתעכב על תוכן הדברים או שמותיהם של המנאצים: כל ציטוט שלהם מעניק להם כוח ובמה מיותרים. הבחירה האמיצה בעיני של יוצרי הסדרה להתמקד באבל פלסטיני ולהעניק לו במה, מקום ודקות מורכבת מאוד של רגש (בעיקר של שני ההורים, אך לא רק) היא מעשה שלא נראה כאן. האבל הפלסטיני מתווך תמיד בישראל, דרך מהדורות החדשות, כמחזה אימים של המון משולהב, חסר ייחוד וצמא דם, והתוצאה כמובן היא פחד ואימה מפני הפרא שבקרבו אנו חיים במקום הזדהות ואבל על הקורבן המיותר. הנכונות ללכת בשקט בבית ההורים, העדינות של האב והאם בשעות האיומות שעברו עליהם כל אלו מכריחים את הצופה להתבונן בדבר בו הוא לא רגיל ולא רוצה להתבונן והדבר מעורר התנגדות, זעם ואלימות".

"מעבר לכך", הוסיף פרופ' וייס, "צריך לומר שוב ושוב כי סדרת טלוויזיה, כמו שיר כמו סיפור קצר, כמו רומן או כמו כל ביטוי אמנותי אחר אינה יכולה ואינה צריכה לספר את 'כל' הסיפור (עצם ההנחה שיש 'כל' הסיפור מכילה בתוכה עמדה אדנותית). היא אינה צריכה לתאר את מורכבותו של הסכסוך, היא אינה צריכה להביא את מגוון הקולות, היא אינה צריכה לתת מקום לכל המשתתפים והיא גם אינה צריכה לתת הקשר פוליטי רחב (ועל כך יש מחירים לא פשוטים, כולל האידאליזציה המוגזמת של המחלקה היהודית בשב"כ, וזה ברור). היא צריכה לספר סיפור. במקרה הזה היא בחרה לספר סיפור שישראלים רבים מאוד לא רוצים לשמוע: אבל של משפחה פלסטינית".

טרם התקבלה תגובת קשת.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully