וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

כשעורך אוהב סופר

25.10.2004 / 11:12

ג'ק פאבר התענג על "11 סיפורים" של דן צלקה - חיבור בין מספר רב הבעה לעורך המעריך את הזכות שנפלה לידיו

בקובץ החדש והמענג לקריאה "11 סיפורים", פרי עריכתו של אלי הירש ועטו של הסופר הותיק ועטור השבחים (מי אמר זוכה פרס ספיר לשנת 2004 ולא קיבל? בטח קיבל) דן צלקה, מרוכזים אחד עשר מסיפוריו הקצרים של האחרון, הלקוחים מיצירותיו השונות שראו אור במרוצת שלושים ושבע שנות פעילותו עד כה.

הספר יצא בהוצאת חרגול, ההולכת ומתבלטת כהוצאה החדשה, המבטיחה והאיכותית של השנים האחרונות, מנותקת משיקולי ההתאבנות של ההוצאות הגדולות יותר וחפה מכוונות כלכליות התאבדותיות של הוצאות קטנות אחרות שכוכבן דעך ושסופריהן נאלצים לממן את יצירותיהם מכיסם. לאחר הצלחותיהם של הרומן הפוליטי חברתי "בסימן הלוטוס" מ-2002, והאוטוביוגרפיה הספרותית "ספר האלף בית" שנה לאחר מכן - שניהם ראו אור בידיה של ההוצאה העולה - החליטה האחרונה לפרסם קובץ זה בסדרת חרגול פלוס ולאסוף בו מן המיטב שבמיטב של צלקה (לפי ראות עיני העורך, כמובן).


זה לצד זה שוכנים בספר כמה מן הפנינים המיסטיות המופלאות של צלקה, כגון "מעשה יוסף דה לה ריינה ביש המזל", לצד סיפורים שנלקחו מן הרומן רחב היריעה "אלף לבבות" (בהוצאת עם עובד) ומהווים פרקים אוטונומיים למחצה באותה יצירה גדולה ויישויות נבדלות-משיקות בקונטקסט הנוכחי. מעשיות ששורשיהן באנקדוטה ושיאן במעשי הכפלה מחוכמים ומסוגננים דוגמת "המבט או יובל המאה של אלכסנדר סרגייביץ'', או יצירות קצרות מקומיות עמוסות הוויה ירושלמית, מבריקות פחות אך מעניינות בהקשרן הנוכחי, כ"ליל חורף" ו"אחרון הסטודנטים הנצחיים". כדי להשלים את המפה שמשרטט צלקה לאורך יצירותיו (ומפענח הירש באחרית הדבר הרהוטה שלו), משובצים בקובץ גם "יהואש ורוכבי המרכבה השמימית" המעמת מסורתיות צרופה עם תודעת כיליון חילונית עד כאב, "הדרך לחאלב" הפואטי פוליטי, "ילדי השמש" המכמיר והמחוויר עם השנים ו"דיוקן עצמי בגיל 27" המתבקש.

אור יקרות במחוזות נשכחים

כישרונו של צלקה כמספר רב גוני, מדויק ומחושב מאוד במהלכיו, ועם זאת פקוח עיניים כלפי ההוויה אותה מבקש הוא לממש, מוכן תמיד ללכוד כל נשימה חטופה בין רסיסי סימני הפיסוק ולתת לה קיום משל עצמה בתודעתם של קוראיו, ניכר באופן מודגש בקובץ אך לא שם טמונה זכות קיומו בהקשרה זה. כוחו הבולט של "11 סיפורים" הוא החיבור בין מספר רב הבעה, הכורך יחדיו שברי אגדות ושיירי מיתולוגיות מקומיות (גן החיות התנכ"י, בית החולים למצורעים והבית בזאבז'ה) בסיפורים עדכניים בסגנונם ומורכבותם, לבין עורך המעריך את הזכות שנפלה לידיו לשזור מהנ"ל אמירה עשירה ומרתקת על מקומו של האמן והתבוננותו במציאות מתוך סחיפתה היומיומית של האחרונה.

אהבתו של אלי הירש ליצירתו של צלקה מובילה אותו להתחקות קשובה אחר אותו "מבט" חוזר ונשנה ביצירות הקצרות - בין המספר הנוכח גם בהיעדרו, הדמויות השקועות בעולמן והקוראים העוקבים אחר עלילותיהן - לנתח את אותה יכולת של הסופר להזות חזיונות מתוך סבך זיכרונותיו ודמיונותיו ולהפיק מהם את מעשה האמנות, את היצירה המרחפת בשלמותה המלאכותית בין קוראה ומחברה. החזיונות שמבקש הירש למצות מבין שלל הסיפורים שמשה מיצירתו הענפה של צלקה (הכוללת גם שירה, מסות, רומנים לנוער ועוד), באות להטוות את מקומו כגיבור תרבות בולט בתחומו. הוא מציע את תפקידה של הספרות העכשווית כמעשה רקמה משובח של תודעה המבקשת להתפשט ללא קץ אל המחוזות הנסתרים של ראיית העולם האישית, כמבקרת במציאות מלאכת הזייתה. כך מאפשרת לקוראיה לטעום ולנשום את מרכיביה החלומיים והגולמיים) בכדי לבקר את שתיקתה ושחיקתה של זאת החיצונית, הקולקטיבית כביכול. כמראה מקומות לאותה תפיסת מבט, כדוגמא משובחת להיזון חוזר בין סופר ועורך המעוניינים להפיץ אור יקרות במחוזות נשכחים המואפלים על ידי התעלמות שבשיגרה, 11 סיפורים מציע רגעי חסד לא ספורים.

11 סיפורים, דן צלקה, חרגול פלוס (הוצאת חרגול)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully