ביום ראשון האחרון, עסקו ביקורות הטלוויזיה בעיתונים ובאתרי האינטרנט בפרק הראשון של הסדרה "הקיבוץ" ששודר ערב קודם כן בערוץ 8 של HOT. צמד יוצרי הסדרה, ענת זלצר ומודי בר און, זכו שוב למחמאות על היצירה הדוקומנטרית שהעמידו. אם בר און הוא הקול והפנים של הפרויקטים המשותפים של השניים, הרי שזלצר היא המוח ובעיקר תאי הזיכרון שלהם: היא זו האמונה על התחקירים העמוקים שנערכים כהכנה לסדרות האפיות שהשניים יוצרים.
בעוד שאת בר און זוכה הקהל הישראלי להכיר בהקשרים שונים ומגוונים, זלצר נחבאת אל הכלים ונותרת מאחורי הקלעים, שם ממלכתה. ולראיה, מי שיחפש תמונות של זלצר בגוגל תמונות יקבל בעיקר תמונות של בר און, השניים הם למעשה "ד"ר זלצר ומיסטר בר און".
זלצר, בעלת תואר ראשון בהיסטוריה ותעודת הוראה, למדה טלוויזיה דוקומנטרית לתואר שני בארה"ב בשלהי שנות ה-80'. עם שובה לארץ השתלבה בערוץ הראשון בו עברה את כל המסלול מעמדת התחקירנית וצפונה. "באיזשהו שלב ביקשו ממני להכין מגזין לצעירים ושם נפגשתי עם מודי", היא נזכרת, "במסגרת המגזין היה אירוע שקשור להרצל. הצעתי לעשות תכנית על המסע של הרצל לארץ וזה הפך לפיילוט למעשה של מה שנהיה בסוף 'הכל אנשים'. העבודה על 'הכל אנשים' ייצרה תהליך לימודי מאוד יסודי, שם למדנו בעצם איך ללמוד לעומק", היא מסבירה.
אחרי "הכל אנשים" יצרו זלצר ובר און סדרות את "מדינת היהודים" על תולדות ההומור היהודי את "תל אביב - יפו" וכן מספר סרטים שזכו הן לתהודה רחבה והן לביקורות חיוביות. אופן חלוקת העבודה בין השניים, שפועלים יחד כבר 15 שנים, הוא שבתום גיבוש משותף של רעיון לפרויקט חדש, זלצר יוצאת לתחקיר עמוק וסיזיפי בעזרת תחקירנים ויזואליים והיסטוריים, במהלכו היא יוצרת את התשתית הסיפורית לפרויקט.
"אני קוראת המון ומקיימת את כל פגישות התוכן, ולאחר מכן אני מעבירה את החומרים למודי והוא כותב את הטקסטים שלו". היא מגדירה את בר און כתסריטאי דגול ואיש מחונן של טקסטים, "אנשים שוכחים את זה כי הם רואים אותו בהקשרים שונים".
למרות שזלצר ערכה וביימה את הסדרות שיצרו השניים, היא בראש ובראשונה היסטוריונית, אפשר להבחין בכך בזיק שניצת בעיניה כאשר היא מסבירה על החומרים הארכיונים שאספו היא וצוותה בתחקיר על הסדרה, וכמו רבים מעמיתיה, היא ובר און בוחנים תהליכים ולא תאריכים. "אנחנו עושים סדרות אפיות, כוללות, ומנסים בפרויקטים שלנו להסתכל בצורה רחבה יותר ולספר סיפור גדול יותר, אבל גם יורדים לסיפורים הכי קטנים", היא מתארת.
על מנת להבין את עומק התחקיר, אותו ליוותה קרנית מנדל בכל הקשור לוויזואליה ובשמת זיידנברג שהיתה עורכת המשנה, מדגימה זלצר: "בפרק הראשון מודי יושב מול הגיאוגרף ד"ר ארנון גולן ומקריא לו ציטוט מתוך ספרו של שלמה לביא, על היום בו הגיע גדוד העבודה לעין חרוד. אני הייתי צריכה לשלוף את הספר הזה, ואת הציטוט מספר הזיכרונות של לביא שהיה ספון בארכיון של דגניה. אנחנו אוספים את הפרטים הקטנים שיחד בונים סיפור גדול בהרבה".
מה גיליתם בעבודה על "הקיבוץ"?
"לקראת כל פרויקט חדש אנחנו בודקים לעומק מה כבר נעשה בתחום. הנרטיב של הקיבוצים ידוע היטב, אנחנו בחרנו לבדוק את הרעיון השיתופי איפה הוא נולד ומתי, את מי הוא משרת ומתי הוא מפסיק לשרת את המקום. הגילוי המרכזי שלנו הוא שהוא מפסיק מהר מאוד לשרת את המדינה".
בן גוריון שייצג את הגישה ה"ממלכתית" לא היה שבע נחת מהתנועה הקיבוצית שסירבה בנימוס לקלוט את המסות הגדולות מהעליות של תחילת שנות ה-50', ולטענת זלצר, בתקופה זו הסתיים התפקיד ההיסטורי של הקיבוצים בהקמת המדינה.
המוטיב המרכזי הנוסף שזלצר את בר און חושפים הוא תפקידן הבולט של הנשים בחיסול רעיון השיתופיות, לטענת זלצר ובר און, נשים רבות חשו שלא מדובר בשוויון מהותי ולכן הן פעלו להרחיב את השפעת התא המשפחתי. "הגיבורות הן האמהות שהלכו נגד התקנון הקיבוצי ולקחו את ילדיהן לבתי המשפחה. הנשים, מאמצע שנות ה-70', מרחיבות את המשפחה הגרעינית על חשבון הקולקטיב".
האם בהמשך הסדרה ישנה התייחסות לביקורת של דור הבנים על הקיבוצים?
"עשינו את הסדרה אחרי אי אילו סרטים מכוננים, חלקם חשובים מאוד כמו הסרט המופלא 'ילדי השמש' של רן טל שהוא דוגמה מובהקת לכך וכמובן שצפיתי בסרטיו של דרור שאול, בהם 'אדמה משוגעת'. אלו סרטים חשובים שבהחלטה מודעת נגעו ברצועה צרה ומסוימת המבטאת קולו של דור. אנחנו הרגשנו שהסיפור הזה סופר, שאנחנו צריכים למצוא זווית אחרת".
האם אין טעם לפגם בכך שרבים מההיסטוריונים המרואיינים בסדרה הם בני קיבוצים?
"כל ההיסטוריונים הם בעלי עבר קיבוצי ולא בגלל שהם פרו-קיבוץ אלא בגלל שהיו להם חוויות מהקיבוץ - הם גם חוקרים וגם בעלי חוויות אישיות מהקיבוץ. היסטוריונית כמו ד"ר אפרת קנטור מקיבוץ גשר, מספרת לי על המחקר שלה על הקיבוץ המאוחד ועל ההכשרות באירופה מחד, אבל היא גם 'האמא שלוקחת את הילדים הביתה' מהלינה המשותפת מאידך".
"התחום הדוקומנטרי גדול, יש הרבה יוצרים וזה מבורך" מסבירה זלצר את מורכבות היצירה, "אבל סדרות מהסוג שאנחנו עושים שתפסו פעם מקומות מאוד מרכזיים, לא יעלה על הדעת שישודרו בערוצים המסחריים בגלל שהן נתפסות כ'לא מעניינות'. אני חושבת שקברניטי הערוצים האלו עושים עוול לקהל שלהם. אנחנו נורא שמחים שעשינו קופרודוקציה בין ערוץ 1 לערוץ 8 שכבר כמה שנים תומך בפרויקטים שלנו. החיבור בין הערוצים הוא אלטרנטיבה ראויה למי שלא רוצה לעשות פרויקטים בגרוש ורבע".
את רוצה להיות יותר ב"פרונט"?
"אני מביימת את כל הפרקים וכמובן העורכת שלהם יחד עם עידו מוכריק ומוריס בן מיור. בורכתי בשותף שיש בינינו חברות ענקית, זה לא דבר שהולך ברגל; זה גם לא תמיד קל, אנחנו שני אנשים מאוד פרפקציוניסטים והדרישות ההדדיות הן גדולות. תמיד כשמגיעים לצלם את עשיית הפרויקטים שלנו על הסט אני אומרת להם 'צלמו את מודי, לא אותי', אני נפגשת עם כל המומחים וכל היועצים. זה הפרונט שלי".
"הקיבוץ": איך היה פרק הבכורה?
"הקיבוץ": דברו על זה בפייסבוק שלנו