לכאורה זו היתה השנה הטובה ביותר בחייו של ירון ברובינסקי. מי שהתחיל את הקריירה שלו בתור חזאי מטורלל במהדורת החדשות של גיא זוהר, הפך בתשע"א לדבר הכי חם על המרקע עם שתי תוכניות מדוברות בפריים טיים של ערוץ 10, "לעוף על המיליון" ו"נבחרת ישראל", שהתבססו כולן על הכריזמה והרעננות שהביא למסך; נוספו להן שלל הצעות לתפקידי אורח בדרמות טלוויזיוניות, שלושה סרטי קולנוע (בהם "2 בלילה" המדובר, שברובינסקי כתב ואף כיכב בו) ועוד.
אבל כל זה מבחוץ, על המסך המקום שבו אתם רואים את החיוך והקריצה של ברובינסקי ומצביעים לו בשלט. מבפנים, ירון ברובינסקי פשוט התרסק; הוא התמודד עם פרידה כואבת מהזמרת אפרת גוש, עזב את הבית והדף שלל כתבי רכילות נודניקים שרק רצו לנבור לו בחיים. החדשות הרעות זה לא היה חלום רע, אלא המציאות. החדשות הטובות - ברובינסקי לא נשבר. בראיון מיוחד לוואלה! תרבות, ברובינסקי מסרב להיפרד מהחיוך וחי עם הדיסוננס של אהבת הציבור מול הלב השבור.
בזמן שסלבריטאים אחרים במצבו מפתחים חרדות מצלמי פפראצי, מטפחים הפרעות אכילה ומדגמנים התקפי דיווה אחת לדקה, ברובינסקי קול עד כדי תסכול. "אין לי שום סיבה להיות מסונוור", הוא מחייך תוך כדי לגימה מהבירה שלו. "תבין, אני בן 36 והתחלתי את הקריירה שלי בגיל 31, הכל התחיל ממקום בוגר ופחות צעיר מגניב, פחות מקום של רוצה להיות סלב, וונאבי".
ואתה לא קצת וונאבי?
"כולם רוצים להיות מפורסמים", הוא אומר ברצינות, "בתחום הזה על אחת כמה וכמה, כי זה גם מחמיא שאנשים מכירים אותך ברחוב. כיף להרגיש שאני לא 'סתם אחד'".
אתה בדרך כלל מרגיש כמו "סתם אחד"?
"לא. זה שטות, דחף ילדותי, שהייתי מת לוותר עליו, הוא מפריע, לא טהור. להיות סלב זה טוב, כי זה מדד. אתה יודע שברגע שמכירים אותך סימן שאתה עושה משהו בתחום הזה. אם אתה לא מפורסם, אז כנראה שאתה לא עושה מספיק".
אין ספק שברובינסקי עושה מספיק, אולי אפילו קצת יותר מדי. לאחר שסיים את לימודיו בבית צבי בשנת 2002 לוהק לסדרת הטלוויזיה "בקצב הקצב", לצדם של גיא זוארץ וטינקרבל ("החתימו אותנו לכמה עונות, הסדרה ירדה אחרי 7 פרקים", הוא מסכם). לאחר מכן החליט שהוא "לא מתכוון להיות אחד מאלה שמתרוצצים בין אודישנים".
"יש לי חברים שחיים ככה, אני לא הייתי יכול לעשות את זה", הוא מסביר מה שהביא לאריזת מזוודות ונסיעה לשהות של שנתיים בפריז. את הטבילה השנייה בביצה המקומית עשה מיד כשחזר ארצה בגיל 31 עם קבלת התפקיד בסדרת הטלוויזיה "אולי הפעם". מאוחר יותר, כאשר הבין שלמרות עברו כאיש הפקה הוא מעדיף להיות מול המצלמה גילם ברובינסקי את דמותו של החזאי המעבול "יותם בל", במהדורת הלילה של ערוץ 10. "כתבתי את זה לבד ומצאתי את עצמי בפריים טיים", הוא משחזר. "זו היתה הפעם הראשונה שהבנתי שיש לי מה לתת, הבנתי שאני יכול להביא משהו נוסף למרקע. הרבה חשבו שזה הזוי וגם בערוץ 10 לא ממש אהבו את זה, אבל זה היה רגע מכונן בשבילי".
מאוחר יותר התקבל לתיאטרון הקאמרי, כתב לעצמו תפקיד ראשי ב"2 בלילה" המדובר ונתן לטבע לעשות את שלו. בזמן שכל העולם מתלונן על אינפלציה בכמות תכניות הריאליטי על המרקע, ברובינסקי הספיק לכבוש את לב הצופים בהנחיית השעשועון "לעוף על המיליון", שהתקבל בהתחלה בקרירות, גם אצל המבקרים וגם אצל הקהל, אך מהר מאד הוכיח שהוא ראוי בהחלט. "אם היית שואל אותי לפני שנתיים אם אני רוצה להנחות שעשועון, כנראה שהייתי אומר לך שזה לא מעניין אותי", הוא אומר. "אבל דברים משתנים. בהתחלה, כשרק עלינו, השוו אותי לאברי גלעד כי אנחנו קצת דומים, אבל לשמחתי לא השוו בין 'לעוף על המיליון' ל'אחד נגד מאה'. שתי התכניות טובות ועמדו בזכות עצמן".
"לעוף על המיליון" היא תכנית מגעילה ומעולה
בזמן ש"לעוף על המיליון" עשתה רייטינג לא רע, היה זה דווקא פרויקט הדגל של הערוץ, "נבחרת ישראל בטלוויזיה", בהנחייתו של ברובינסקי, שכשל בטבלאות הרייטינג. "זה לא כשל", ירון נובח בהיי פיץ'. "אנחנו... סליחה, אני", הוא מדגיש, "דווקא מרוצה מהממוצע השנתי של התכנית (שעמד על 11% בלבד - ש.פ), ערוץ 10 זה לא ערוץ 2. בשביל תכנית חדשה לחלוטין שעלתה בערוץ, מדובר באחלה רייטינג".
בכל זאת, אתם כשלתם איפה ש"ארץ נהדרת" הצליחו.
"אני חושב שמדובר בשתי תכניות שונות. זה דומה בסופו של דבר, אבל ב'ארץ נהדרת' הם עושים פאנל של חדשות ופוליטיקה, בעוד 'נבחרת ישראל' היא תכנית אירוח. רואה? מראש הפורמט שונה. אצלנו יש מנחה, כרטיסיות, מונולוג פתיחה. ההשוואה של המבקרים ל'ארץ' ביאסה, כי היא אמרה לציבור שזה שהם משווים הם עושים בשכל".
והם לא?
"לא. לא צריך להשוות. יש שאלה אחת: 'זה טוב או לא טוב'. אני נשבע לך שלא ישבנו בחדרי חדרים והתלבטנו אם החיקוי הוא יותר או פחות טוב מאותו חיקוי שהיה ב'ארץ נהדרת'. הכותבים שונים, העורך שונה, המנחה שונה, האנסמבל שונה, ידענו שהם יביאו משהו אחר. אין מקום להשוואה".
נעלבת מהביקורות?
"הביקורות הקשות לא השפיעו עלי, השפיע עלי הרייטינג. כן, זה מבאס. אני מרוצה מהממוצע העונתי של העונה הראשונה של תכנית בידור, כאמור מדובר בערוץ 10, כל מה שהערוץ יביא לעולם במצבו הטראגי, קודם כל מרימים גבה או מכווצים גבות, כי בכל זאת זה לא ערוץ 2".
"נבחרת ישראל בטלוויזיה" רחוקה מלנצח
האזכורים התכופים של ברובינסקי את ערוץ 2 הם לא מקרה. במהלך שנת הפריצה שלו, ברובינסקי עלה לכותרות לא רק בהקשרי רייטינג, אלא גם במסגרת פרסומים אודות הצעה של קשת לחוזה טאלנט תמורת עריקתו מערוץ 10. "לא היה משא ומתן עם קשת, זו הפלצה והמצאה של התקשורת", אומר ברובינסקי. "לא היה ולא נברא. היתה סערה יום-יומיים, אבל אף אחד אפילו לא דיבר איתי על זה בערוץ".
מצד שני, עצם הרעיון מחמיא.
"כן, כי קשת זה קשת ולפי הפרסומים הציעו לי מיליון שקל בשנה, אז בטח שזה מחמיא".
היום אם יציעו לך מיליון שקל בשביל לעבור, אתה חותך?
"לא. אדיר לי בערוץ 10".
מה כן יצליח להעביר אותך?
"אולי הזמן. שמע, לא חסרים אנשים שהיה להם חוזי טאלנט ולא עשו כלום. יש לי חיבור טוב עם ערוץ 10. השאלה היא לא לטפס למעלה ולחפש חוזי טאלנט, השאיפה היא להתרחב לצדדים. ערוץ 10 משאיר דרך פתוחה לדברים עקומים, לרעיונות. אני נכנס לפגישה והם פותחים אוזניים. או שעושים לך אצבע משולשת או שאומרים לך 'אחלה, בוא נדבר'. זה ערוץ קליל יחסית, שם הם מתנהלים תוך כדי תנועה. לפעמים קורים דברים פחות טובים כמו רייטינג של תכנית גדולה שצונח ולפעמים יש שם גם דברים מופלאים. יש שם קרקע לחה, של יצירה".
אבל לא רק קרקע פוריה ליצירה יש בערוץ 10 לאחרונה, אלא גם טענות להתערבות של בעלי המניות בתכנים המשודרים. כזכור, מנכ"ל חדשות ערוץ 10 ראודור בנזימן, עורכת מהדורת שישי רותי יובל והמגיש שלה גיא זוהר התפטרו בשל החלטת הערוץ לשדר התנצלות בפני מו"ל ישראל היום שלדון אדלסון. ברוביסנקי, שמעיד על עצמו כי הוא "מת על גיא זוהר" חושב שהוא עשה את המעשה הנכון. "זה כל כך יושב לי הצעד שהוא עשה. עד עכשיו לא הבעתי את הדעה שלי ולא דיברתי עם אף אחד בעניין, אבל אני חושב שהגיע הזמן. אז ככה: אני חושב שהוא עשה דבר אדיר".
אדיר?
"כן, בתחום שלו, היושרה העיתונאית, המוסר העיתונאי צריכים להיות במקום הראשון".
תסביר
"תראה, פוליטיקה מתערבת בעיתונאות כבדה וחשובה, זה לא בסדר. פתאום קם אדם ועושה דבר מאד אמיץ. הטלוויזיה היום זה בידור והחדשות נעשו גם וגם וגם אבל עם כל הכבוד, להתערב לנו בצדק? ביושר? בדבר הנקי שאנחנו מנסים להעביר?"
אתה כולך מחאה של איש אחד.
"זה רציני. אנשים מעבירים עובדות, לא מביעים דעות. גיא גאון בלא להעביר את דעותיו. הוא לא מראה לך מה הוא חושב".
אתה היית עושה את אותו הדבר?
"קטונתי, מעולם לא עסקתי בדברים גדולים וחשובים, אבל נדמה לי שהוא עשה צעד מאד אמיץ ואני חושב שגם אני הייתי עושה את זה".
נפגשתם?
"כן, לחצנו יד, ואמרתי לו כל הכבוד. הצעתי לו שאני אגיש במקומו".
אולי "יותם בל" יגיש?
"הלוואי. הוא עוד יגיש משהו".
סביר להניח שברובינסקי לא יהיה זה שיתווך לכם את החדשות בשישי בערב, אבל אין ספק שההימור שלקחו עליו בערוץ 10 הצליח והכוכב השתלט עד מהרה על המרקע. לא משנה מה היו הביקורות על התכניות שהשתתף בהן, הוא תמיד יצא מזה בזול. משהו בעיניים הכחולות שלו והחיוך השובב הצליח להצמיח סטאר, לא מגה סטאר מהסוג שגורם לנערות לתלוש שערות, אבל סטאר.
"אני לא מחפש את זה", ברובינסקי מסביר. "עשיתי דברים בחיים שלי, 'אולי הפעם', תפקיד אורח ב'נאור ציון', 'לאהוב את אנה', אבל לא נהייתי השחקן הראשי, לא נהייתי אורי פפר, למה? אני לא יודע".
אולי זה בגלל שאתה נגיש מדי?
"אולי. בניגוד חברים שלי, שממש מתבאסים כשהם רואים צלם פפראצי, כשאני רואה צלם, אני נותן לו כיף, אני לא ממש מוטרד מזה. מגיע צלם, אומר שלום, מצלם והולך. זה חלק מהעבודה".
כמה זה חשוב לקריירה?
"אני רואה כאלה שאין להם קריירה בלי צילומי פפראצי ואני מבין אותם לחלוטין".
בתרגום לעברית: פליטי ריאליטי.
"כן, הם ממש חיים את הפפראצי, אבל זה הכל בקטע טוב, כי אנשים נמצאים על אי, עובדים, ורק כשהם חוזרים הם פתאום קוצרים את הפירות של התהילה אז יש דיאלוג: מה כתבו, מה פרסמו. אני לא במקום כזה בכלל".
תעשה ריאליטי ותהיה.
"לא, לא, לא. למרות שהציעו לי".
תן לי לנחש, זה קשור לווילה כלשהי.
"לא משנה, אני לא רוצה להגיד, למרות שהייתי בווילה של 'הדור הבא-24/7', מאד יפה שם".
אז למה לא להיכנס כמתמודד?
"זה לא בשבילי, אני צריך לישון בשקט, בחושך מוחלט, לא אוהב שרואים אותי בבוקר. בטח שלא הייתי נוסע גם לריאליטי הישרדותי".
למה לא?
"מה אתם מפגרים? אני ג'ובניק, מתעסק כל היום בשאלות קיומיות, מה אוכלים? מה שותים? איפה עושים קקי? אני רוצה לאמא! רוצה הביתה! רוצה קל"ב! אני לא מבין את מי שנוסע לשם".
פרסום?
"יש את מי שבאמת אוהב את זה, את הקטע ההישרדותי, אבל יש גם כאלה שעושים את זה בשביל הפרסום ואותם אני לא מבין".
אז אתה נגד ריאליטי.
"חס וחלילה. אני חושב ש'חי בלה לה לנד' זו סדרה מופלאה, מצוינת".
מה אתה עוד רואה בטלוויזיה?
"אין לי טלוויזיה".
בלבלת אותי.
"אל תכעס, חייתי בחו"ל הרבה שנים ולא היתה לי טלוויזיה, לא ידעתי מי מפורסם ולא ראיתי שום תכנית. כשחזרתי לארץ שכרתי דירה והיה לי ברור שאני לא מביא טלוויזיה כי אני לא צריך את זה".
איך אפשר להיות איש טלוויזיה בלי מכשיר בבית?
"לא הייתי רוצה להיות אדם שיש לו טלוויזיה בבית כי אנשים רואים המון טלוויזיה ולא יודעים מתי להפסיק. כמו שלא הייתי רוצה לראות תיאטרון כל יום או לקרוא ספרים כל היום, לא רוצה לראות טלוויזיה כל יום כל היום. ברגע שיש לך טלוויזיה מול הפנים אתה יושב עם השלט ולא קם. כמו שלא הייתי רוצה להתמכר לסמים, אני לא רוצה להתמכר לטלוויזיה. אם יש משהו שמעניין אותי, כמו קונן אובריין או סאות'פארק, אני צופה דרך האינטרנט".
אז מה יש לך במרכז הסלון?
"עכשיו אין לי סלון", הוא עוצר לרגע ולוקח נשימה עמוקה, "אני מחפש דירה", הוא חוזר לחייך, "ספות עכשיו זה התחום שלי, אבל כשיש לי סלון, יש שם די.וי.די".
לא סתם קשה לברובינסקי לדבר על הסלון שחסר לו. באוגוסט השנה פורסם לראשונה שהוא וזוגתו בשנה האחרונה, הזמרת אפרת גוש, הפרידו כוחות. הוא מעדיף שלא לדבר על זה, אבל כשמזכירים את שמה ניתן לראות שהוא עדיין מחסיר פעימה. משהו במבט שלו הופך מחי ושובב למלא עצב ובעיקר בודד. "אני לא בודד", הוא מתגונן, "אתה בודד?".
לפעמים.
"אני לא מרגיש לבד. תראה, זו תקופה מדהימה מבחינת קריירה, אבל ברמה האישית כבר היו לי טובות יותר. זו תקופה פחות טובה. לא הרבה פעמים בחיים אתה עובר כאלה, אז מהמקום הזה קשה לי".
איך אתה מרגיש כשחיי האהבה שלך נפרסים ברשת?
"זה אף פעם לא נעים, אבל למזלי לא היו הרבה עובדות, אלא יותר אי דיוקים וזה עודד אותי. כשאתה רואה אי דיוקים בפרסומים עליך, אז אתה יודע שאתה מוגן באיזשהו מקום, אתה יודע שמישהו שומר עליך, שלא כל החברים שלך מכרו אותך, שעדיין לא יודעים מה קורה בנבכי לבך".
קראת קצת טוקבקים?
"אני קורא טוקבקים, בטח. הרבה פעמים אתה קורא 'מכוער', 'לא מוכשר', 'מה היא עושה איתו?', אנשים רעים".
כתבת על עצמך פעם טוקבק?
"כן. שקרן מי שיגיד לך שהוא לא כתב".
מה כתבת?
"לא זוכר, היה איזה רצף של תגובות רעות, אז רציתי לשבור אותו. יש לי חברים בתעשייה שיושבים לקרוא את זה וממש מתבאסים, אני לא מאלה".
אז בוא, ספר לי מה באמת קרה שם. מי נפרד ממי ולמה?
(צוחק) "אני חושב שאני אוותר, אולי אשמור את זה לעוד כמה שנים, כשאני ארגיש שלא מתייחסים אלי מספיק ואני אצטרך את תשומת הלב, נצטלם בעירום ונמצא כותרת 'ירון ברובינסקי חושף', 'ירון ברובינסקי מגלה את הכל על..."
"ירון ברובינסקי יוצא מה..."
"לא, אני אצא מהארון רק כשיהיה לי משהו ממש גדול לקדם. אולי בדיסק הבא".
מה סוד הקסם של ברובינסקי? דברו על זה בפייסבוק שלנו