דובר קוסאשווילי: "הקולנוע הישראלי הוא קולנוע נכה"

הבמאי דובר קוסאשווילי המשיך היום את התקפתו החריפה על הקולנוע הישראלי בכנס החזון לקולנוע לציון 20 שנים לבית הספר סם שפיגל. "יש לי תחושה שיש איזושהי אופוריה של קולנוע ישראלי, כאילו הוא קולנוע מוצלח ביותר", אמר הבמאי. "מנמקים את ההצלחה הזו בכך שהם אהודים מאד בפסטיבלים ברחבי העולם ומוכרים יותר כרטיסים מאי פעם. מה שאני אומר זה שזה לא מעיד בשום מידה על איכות הסרטים. מה שזה אומר הוא שהסרטים מקבלים במות ברחבי העולם מסיבות שונות ומשונות, הפסטיבלים ברחבי העולם מעוניינים בסרטים הישראלים, אחר כך נוצר כדור שלג של הפצה ויותר אנשים רואים אותם. אבל להגיד שהאיכות טובה יותר? אין לכך שום קשר. לא הייתי אומר את זה אלא אם הייתי חושב שיש סכנה בלחשוב שההצלחה הפיקטיבית של הקולנוע הישראלי מעידה על איכותם. הסכנה היא הנצחת הבינוניות והקצנת ההתחנפות לפסטיבלים".

בנקודה זו החל הקהל לנוע באי נוחות בכיסאות, אולם קוסאשווילי לא הפסיק. "הקולנוע הישראלי הוא קולנוע נכה, הוא קולנוע חולה, הוא קולנוע פגוע. הוא קולנוע שהוא נס שיש סרטים פה. כמה יוצרים להערכתכם מתפרנסים מקולנוע ישראלי? איכותית, אין לנו מה לומר שהגענו לנחלה. כל מה שיש לנו זה קולנוע קומוניקטיבי, בלי לאמץ את הצופה יותר מדי לפני שמאבדים אותו. באיזה תכנים חדשים נשטפתם? איזה קתרזיס עברתם בגלל סרט ישראלי? איזו צורה גרמה לכם להגיד 'וואו לא ראיתי דבר כזה'. יום אחד הפסטיבלים האלו יפסיקו לאמץ אותנו".

מוקדם יותר במהלך הכנס תקף גם הבמאי יוסף סידר את הקולנוע הישראלי, מסיבות אחרות. "כשאני מסתכל על אפשרות ההתבגרות בתעשייה שלנו, שכוללת אפילו אפשרות לטעות ופה ושם, אני מוצא תמונה מדכאת", הסביר סידר. "התעשייה שלנו לא נותנת אופק מקצועי ליוצר הקולנוע. לא פלא שבמאים לא יוצרים יותר מארבע-חמש סרטים ללא רצף. אנחנו צריכים להעריך יוצרים ותיקים ולאפשר להם ליצור על רצף של עשורים. היעדר האופק מאיים על התעשייה שלנו".

סידר המשיך ותקף את שוק ההפקות המשותפות לישראלים ואירופאים, כשאמר "בפגישות עם מפיקים ותסריטאים אני מוצא יותר מדי סיפורים עם אבא בגרמניה ואח בצרפת, או עלילה בניו יורק. יותר מדי יוצרים מחפשים את האקזוטי על חשבון האותנטי. אנחנו מסתכנים בלאבד את הקהל שלנו בגלל זה. אסור להאמין לאשליה שהקולנוע יכול להתקיים רק כענף ייצוא".

"ברגע זה יושבים מאה קולנוענים שמדמיינים את הנאום בקאן ולא את התור בסינמה סיטי, השם ירחם. היוצרים חולמים בצרפתית. הכסף הציבורי צריך להיות מיועד לסרטים שמדברים לקהל הישראלי. החזון שאני רואה מולי הוא תעשייה שממשיכה לעניין את העולם עם תוכן מקומי וניואנסי שפונה בראש ובראשונה לקהל הישראלי. אחרת זה ימאיס אותנו על הקהל בקרוב מאד".

הבמאי שמי זרחין שישב בקהל בעת נאומו של קוסאשווילי שאל אותו מדוע לדעתו הפסטיבלים מעדיפים את הקולנוע הבינוני. "זה לא בגלל השואה", אמר בציניות. "תלוי באיזה פסטיבל", הדהים קוסאשווילי את הקהל. "כנראה שהם מעריכים שמשהו יכול לצמוח פה והם מעוניינים לעודד את זה. מוקדם מדי לחגוג ולהיות זחוח". כשנשאל מה דעתו על "עג'מי", אמר קוסושוילי "לא ראיתי את 'עג'מי', הייתי לקטור בזמן שהוא היה מועמד לתמיכה בקרן, תמכתי בו. הוא היה תסריט בינוני ואני מקווה שהסרט יותר טוב. תמכתי בו כי התסריטים האחרים היו יותר גרועים".

בהמשך הדיון הסוער התקיפה השחקנית יעל אבקסיס את קוסאשווילי. לטענתה, סרטים כמו "עג'מי", "לבנון", ו"ואלס עם באשיר" סותרים לחלוטין את דבריו. קוסאשווילי השיב לה שהשמות האלו לא משנים את דעתו – הקולנוע הישראלי עדיין בינוני. "אני עושה תשוקה מתוך רצון להגיע ליצירה מופת. הקולנוע הבינוני מגעיל את הנשמה. אנשים יוצאים מהקולנוע בלי להבין למה שלחו אותם. בואו נהיה קצת יותר צנועים ונבדק איך עושים סרטים יותר איכותיים. בכל פעם שהאמנתי לכם והלכתי לסרט חטפתי".

אבקסיס שבה והתקיפה את קוסאשווילי ושאלה אותו האם לדעתו הקולנוע הישראלי לא צריך להיות נוכח בפסטיבלים עד שייעשה פה קולנוע איכותי. הבמאי השיב לה בתקיפות: "אנשים לא מתפרנסים פה! איזה קולנוע יכול לצמוח ככה?". בסיום הדיון, אבקסיס הזמינה את קוסאשווילי לשבת ולשוחח בנושא על כוס קפה, לקול תשואות הקהל.

כנס החזון לקולנוע ישראלי נערך במלאות 20 שנים לבית הספר לקולנוע סם שפיגל. במהלך היום דיברו בכנס יושב ראש מועצת הקולנוע מיכה חריש, מנהל הסינמטק בירושלים אילן דה פריז, המחזאית עדנה מזי"א, השחקנית והמפיקה יעל אבקסיס, יוצר "בטיפול" חגי לוי, ארי פולמן וכן יוצרים כרינו צרור ושולי רנד.