(בלעדי: מתוך סרטון המייקינג אוף של "חטופים" ובו הסיפור על צילום סצינות העינויים בשבי של החטופים)
"זה לא נעול עד שזה לא משודר", אומר במאי "חטופים", גידי רף ארבעה ימים לפני שידור הפרק האחרון לעונה (שבת, ערוץ 2, 21:00) של הדרמה המצליחה. אם חשבתם שהפקה מורכבת שכוללת אנסמבל שחקנים רחב, תסריט הדוק והרבה כסף שנשפך כדי לצלם את כל זה, יהיה נעול בזמן כל קצר לרף, בתיזוזים שבין העריכות האחרונות, יש חדשות בשבילכם. "כמעט כל פרק בעונה הזו נפתח מחדש כמה ימים לפני שידור, כדי לבדוק אם אפשר לשפר אותו", הוא מספר. "הפרספקטיבה ב'חטופים' היא אולי הדבר החשוב ביותר, לכן אני אוהב לקחת חופש מכל פרק כמה ימים ולחזור אליו עם רעיונות חדשים".
מה אתה עושה בחופש הזה?
"עורך פרק אחר של 'חטופים', ברור. הראש כל הזמן בסדרה. חטוף".
ההתמכרות של רף (38) לפרויקט הגדול הראשון שלו בטלוויזיה הישראלית, השתלמה: עוד לפני שנראה פריים ממנה על המסך היא עוררה דיון ציבורי רחב אודות הלגיטימיות שבעיסוק בנושא השבויים, דיון שהחל בטוקבקים זועמים ונגמר בהודעה של משפחת שליט המתייחסת ישירות לסדרה, כשעתיים לפני עליית פרק הבכורה שלה. "הופתעתי מהתגובות", מודה רף במבט לאחור. "היה עליהום על הסדרה, אנשים שאלו איך אנחנו מעזים לגעת בנושא כזה, האשימו אותנו בניצול למטרות רייטינג וכל החרא הרגיל".
אתה חושב שזה השתנה עכשיו, לקראת סוף העונה?
"כן ואפילו כבר אחרי הפרק הראשון. הקהל הבין באיזו רגישות אנחנו מטפלים בנושא ועד כמה חשוב לנו להביא אותו למודעות ולסדר היום. הצופים ראו דרמה טלוויזיונית עשויה היטב, שנוצרה בכלים הטלוויזיונים הכי טובים שיש. נכון, הופתעתי מהאלימות שהיתה בתגובות, אבל אחר כך זה נרגע והפך ענייני".
ואז הגיעו הביקורות, שהאשימו אתכם בחוסר אמינות.
"אני לא קורא ביקורות, גם כשהן טובות וגם כשמפצירים בי לקרוא, כי יש בזה משהו משתק ולא נוכן לעשייה. גם אם הביקורות רעות, הן השאירו את הנושא על סדר היום וזה מה שחשוב".
עוד בוואלה!
סדר היום שבחר רף הוא אותם שלושה חטופים, ששניים מהם חזרו אחרי 17 שנים מהשבי כשהם מותירים שבוי אחד מת, צלקות נפשיות קשות מנשוא, חיים שהם אינם מכירים וגם סוד אחד גדול, הקשור בשבוי האחד שלא חזר. רף, במודע, בחר ליצור בסדרה שני קווי עלילה, האחד שאכן עוקב אחר הפוסט-טראומה של השבי והשני בנוי סביב אותו סוד והניסיון של שני השבויים ששבו (בגילומם של יורם טולנדו וישי גולן) לשחזר את האמת מאחורי מה שקרה בשבי.
מצפייה בפרקי "חטופים" ששודרו עד כה, נדמה שהפסיכולוגיה מתנגשת עם ז'אנר המותחן שוב ושוב ויוצרת סיטואציה ש"חטופים" בעצם נקרעת בין הז'אנרים. "אני חושב שאנחנו מטפלים בדרמה בצורה עמוקה מאוד ובהתמודדות של השבויים עם חזרתם לחיים הנורמליים", מסתייג רף. "זה לא שהפן של המתח מביא לטיפול לא מלא בצד הדרמטי. גם הפידבקים שאני מקבל מפדויי שבי, שרק הצד הדרמטי רלוונטי אליהם, אומרים שהסדרה אמינה מאוד".
אתה לא מרגיש שיש כאן משקל עודף על הסדרה?
"צורת הכתיבה שלי והדברים שאני אוהב לראות, מחייבים דברים שיש בהם אדג', מתח ומותחן פסיכולוגי. שילבתי ביניהם ב'חטופים' כי אלו דברים שאני אוהב. אני גם באמת מאמין שזה חשוב לא תצא כאן עוד סדרה שמטפלת רק בפסיכולוגיה של אנשים. זה טלוויזיוני מאוד להוסיף משהו בהווה שמזיז את העלילה קדימה".
לצד הביקורת על אסטרטגיית התסריט של "חטופים", צצו להן גם ביקורות קשות יותר על אמינות הסדרה: החל מהבחירה של רף למקם את העלילה סביב שבויים שחוזרים לישראל אחרי 17 שנים, זמן שבי לא מוכר בהיסטוריית השבויים הישראלים, דרך הסצנה שבה יורם טולדנו נוהג לביתו מיד לאחר הפגישה הראשונה עם משפחתו ועד, כמובן, שפת האצבעות הסודית דרכה מדברים טולדנו וגולן בסדרה.
"את המספר 17 שנה המצאתי כי רציתי לנתק את הסיפור מהמציאות הישראלית", מסביר רף. "רצית להביא סיפור שהוא טיפה קיצוני יותר מבחינה דרמטית השבוי לא מכיר את המשפחה שלו ואת המדינה, הוא מפגר טכנולוגית".
מצד אחר, הוא נוהג בפרק הראשון. לא בטוח שהוא מבין את ההבדל בין הילוכים לאוטומט.
"כשפגשנו, אני ומפיקת הסדרה את חזי שי, שבוי שחזר בעסקת ג'יבריל יחד עם אשתו, הוא אמר שהדבר הראשון שרצה לעשות מיד כשחזר הוא לנהוג את עצמו הביתה".
והדיבור באצבעות?
"בתחקיר ראינו שהרבה מהשבויים ישבו בתאים נפרדים בצינוק, אבל כשהם הלכו לשירותים הם השאירו פתקים אחד לשני וזה הקסים אותי. עניין אותי לבנות שפה בין השבויים שהשובים לא מבינים, כשהם רוצים להגיד משהו כדי שהשובים לא יבינו אותם. 17 שנים זה מספיק זמן כדי להמציא שפה כזו".
מלבד השבויים ומשפחותיהם, מי שתופס תפקיד מרכזי בעלילת הסדרה הוא החוקר מטעם מערכת הביטחון בגילומו של גל זייד, בתפקיד שאפילו זכה לחיקוי ב"ארץ נהדרת". דרך זייד, מביע רף ביקורת קשה על מערכת הביטחון והמרדף שלה אחרי הסודות שהשבויים הסגירו או לא בשבי. לדבריו, החלק הזה בעלילת "חטופים" הוא תוצאת התחקיר שערך לקראת הסדרה. במסגרת התחקיר סיפרו רבים מהשבויים זיכרונות קשים ממתקן באזור זיכרון יעקב, שבו נלקחו לחקירה מיד לאחר השבי.
"זה מדהים כיצד חווית המתקן בזכרון נתפסת אצל השבויים", מסביר רף. "המקום היה פעיל בעיקר אחרי מלחמת יום כיפור ואם אתה שואל את הפדויים, הם נלקחו לשם לחקירה, בעוד עובדי המקום קראו לזה 'תשאול'".
אתה בוחר בצד הקשוח של החקירה.
"אני לא מאמין שנעשה פה משהו ברוע לב. אני חושב שהמושג הוא חוסר רגישות, שבה המערכת לא הבינה לגמרי את הסיטואציה שהאנשים האלו חזרו ממנה ומבלי מזיד בעצם שעתקו אותה במתקן".
עם סיום העונה של "חטופים", עיניו של רף נשואות להמשך חייה בשתי דרכים שונות: האחת, הוא הפיילוט לרשת FOX אותו הוא כותב בימים אלו, על בסיס התסריט של "חטופים" שנמכר להפקה בארצות הברית. אם תלחצו עליו, הוא יודה שהוא מעוניין בבראד פיט לתפקיד אחד השבויים, לא חשוב איזה, ובאנג'לינה ג'ולי כאשתו. בציר השני, רף כותב בימים אלו את התסריט לעונה השנייה של הסדרה בישראל,והוא מבטיח כי "לא יהיו שבויים חדשים ואת הסיפור שלהם מהתחלה. אותן דמויות יככבו, בתוספת דמויות חדשות ועלילה מסועפת".
אתה חושב שאם היית כותב את הסדרה הזו ל-HBO ולא לקשת, היה לך קל יותר?
"הלכתי ב'חטופים' עד הקצה שחשבתי שהוא נכון. שידור הסדרה בקשת ובפריים טיים של ערוץ 2 לא הגביל אותי בכלל, כי גם אני רציתי שכמה שיותר אנשים יתחברו לסדרה וזה מה שקורה ביצירה מיינסטרימית כזו. בכלל, חווית הטלוויזיה הישראלית שלי היא נפלאה. אז נכון שהתקציבים קטנים יותר ושהזמן לחוץ, אבל אלו בעיות שיש גם בעבודה על סרט אמריקאי".
גם הרייטינג שלך היה טוב. לא היית צריך להילחם על מקומך.
"אני רוצה לקוות שגם אם לסדרה היה פחות רייטינג היא עדיין היתה ממשיכה. מההתחלה קשת נתנה באומץ גב לפרויקט שהוא טעון, ויכול להיות שהם צפו את התגובות הקשות יותר ממני. בכל זאת הם הלכו על זה, אז נראה לי שגם אם הרייטינג היה פחות טוב, היינו ממשיכים".