את יום הכיפור האחרון בילה מתיסיהו בהתנחלות מבודדת ליד שכם, "בערך שש משפחות, מספיק גברים בשביל מניין", כמו שהוא מספר. הוא צריך את הבדידות הזו, רגע לפני שהוא פותח את סיבוב ההופעות שלו בבריכת הסולטן בירושלים (7 באוקטובר). "זה אפילו לא אמצע שום מקום, זו חווה מבודדת שבה אני הולך ללמוד עם חבר שהוא גם מורה את המשנה של רבי נחמן מברסלב, שהוא הרב שאני הכי מעמיק בו עכשיו".
עוד בוואלה!
עבר זמן רב מאז חזרת בתשובה. אתה עדיין מרגיש שהתהליך תורם ליצירה שלך?
"במובן מסוים. באספקט אחד אני מקבל השראה גדולה מאד מהקבלה והחסידות, מהסיפורים המדהימים שמתחבאים שם. בתקליט החדש, Light' קיבלתי השראה מיוחדת מהסיפורים על רבי נחמן. כל שיר הוא מסיפור אחר של הרבי שהוא השראה גדולה עבורי ביום יום".
האלבום באמת שונה יותר מאלבומי האולפן הקודם. אתה נשמע יותר אינטנסיבי ומחולק, כאילו יש בתוכך כמה מתיסיהו.
"האלבום הזה הוא בהחלט שינוי, כי אנשים משתנים והעולם משתנה, הכל מסביבי מתפתח ואני חושב שהאלבום מאזן בין צדדים שונים באישיות כמו שהוא מביא סגנונות שונים של מוזיקה. אני מאמין שכדי ליצור אתה צריך להביא פילוסופיות שונות ובמקום שיתנגשו אחת בשניה, הן יתערבבו ליצירה חדשה לגמרי. אני בהחלט חושב שאני יוצא מהאלבום הזה כאחד שלם, המורכב מאספקטים שונים שהם בסופו של דבר אני, מתיסיהו. חשוב יותר הוא לא להשתמש בדברים שאני לא".
אתה עונה בכך למי שעדיין חושבים שהחרדיות היא גימיק. שזה לא אמיתי.
"אני מנסה מאד, כמה שאני יכול, לא לשים לב לדיבור הזה. לימדו אותי שאם אתה נאבק עם מישהו שמוכתם בבוץ, אתה מתלכלך בעצמך. אני לא מנסה לשכנע אף אחד שאני אמיתי או שומר מצוות כי אני מאמין באל אחד. אני צריך להיות אמיתי לעצמי ולאלוהים ולאנשים שמכירים אותך ומכבדים אותך וכל השאר ממש לא מעניין אותי".
גימיק אולי אין בחזרה בתשובה של מתיסיהו, אבל החיפוש עוד לא תם. בגיל 30 יוצר הרגאיי שנולד בשם מת'יו מילר מחפש עדיין את נקודת הבערה שתזניק אותו עוד יותר למעלה. הוא נלהב להופיע, רוצה להעניק עוד ועוד, בעיקר כדי לפצות על השנים הלא קלות שהובילו אותו ב-2001 להבין סופית שהוא בוחר בחיי אמונה וקיום תורה ומצוות. "זו הייתה תקופה מכאיבה, קשה מאד", הוא מספר. "בגיל 12 בערך עזבתי את הבית עם 10 דולר בכיס כדי להסתובב אחרי להקת Fish. השארתי את כולם מאחור כדי ללכת אחרי מה שהאמנתי באותו הרגע וזה דומה באופן מדהים לחזרה בתשובה, כי שוב, עזבתי הכל עם 10 דולר רוחניים בכיס שלי ולא ידעתי מה יקרה. אבל היה בזה המון יופי, התחדשות ותקווה לקראת דבר שהאמנתי בו. בשבת הראשונה ששמרתי במלואה הרגשתי בדיוק ככה, כאליו אני יוצא למסע מלא השראה".
על מה התחרטת ביום הכיפורים?
"יש לי חטאים, אתה יכול להיות בטוח בזה. אני לא הולך להיכנס לזה באופן ציבורי, אבל לכל אחד יש. אני רק מנסה לחיות לפי הפוטנציאל שלי, להמשיך לנצל את הברכה שניתנה לי וההזדמנויות שקיבלתי. אני באמת מצטער אם פגעתי במישהו, אגב".
יש מישהו שאתה נעזר בו במהלך הדרך?
"אני מאוהב בדניאל זמיר. ישבתי אתו בדיוק אתמול בתל אביב והתפוצצתי ממנו. אני זוכר שלמדתי אתו במנהטן והפכנו דתיים ביחד, אני התחתנתי והוא עבר לגור איתי מיד אחרי שהתחתנתי וככה חווינו רגעים מאד מיוחדים כחברים. יש לנו היסטוריה ביחד, עשינו מוזיקה ביחד, עברנו חוויות מאד מיוחדות".
דניאל הוא גם מוזיקאי ישראלי מאד מצליח. יש עוד מוזיקה ישראלית שאתה אוהב, אולי בסצנת הרגאיי הישראלית שצמחה מאד?
"הקשבתי לקצת, אני לא ממש אוהב את הרוב. יש כמה להקות שאני חבר שלהם והם עושים מוזיקה מצוינת, אבל אם כבר מוזיקה ישראלית - אינפקטד מאשרום, שאפילו הופענו ביחד והם עשו רמיקס לאחד השירים שלי. אף אחד לא היה חושב עליי ועליהם בתור חיבור, אבל אם יש אנרגיה, אני שם ולהם יש את זה".
זו שנה קריטית בקריירה של מתיסיהו. האלבום השלישי הוא מקרה מבחן כדי לראות האם השילוב הקטלני בין נחישות, פרפורמנס, גרוב וכמובן, חרדיות, ממשיך לעבוד. מתיסיהו מודע לכך ומכוון את כל המיקוד שראשו מאפשר לו לטור הקרוב. "אני חייב להישאר ממוקד", הוא אומר. "אסור לי לסטות בראש, כי ההופעות והמוזיקה הן כל מה שיש עכשיו. אני אפילו מתכוון לקחת חבר שיהיה איתי בנסיעות וביחד נשב ונדבר על הדברים. אחר כך אולי נפתח את זה לתקליט הבא".
יש לך כבר רעיונות?
"בטח. אני רוצה לכתוב על רבנים מכל מיני חסידויות ולרדת לבסיס הרעיון שלהם, כשאחר כך כל אחד מהם ייוצג על ידי שיר באלבום. אחד יהיה מחב"ד, אחד יהיה מגור וכן הלאה. אחר כך ניסע לאוקראינה לקברים שלהם, נלמד שם ואני מקווה שדרך השירים כולם יבינו שמקורם של הרעיונות האלו הם אולי בחסידות, אבל הם רלוונטיים לכולנו".