לשמוע את האלבום החדש של ג'יל סקוט זה כמו לפגוש את החברה לשעבר, שנפרדתם ממנה לפני שנה-שנתיים, ולגלות שאתם עדיין מאוהבים בה. היא לא ממש מחדשת משהו שלא ידעתם עליה קודם, היא אפילו לא נראית כל כך שונה. אבל מבט אחד, או במקרה הזה - האזנה אחת, ואתם נזכרים למה הוקסמתם מההתחלה. סקוט, תושבת פילדלפיה, או כמו שחבריה לעיר, להקת הראפ ה-Roots קוראים לה - "ג'ילי פרום פילי", התגלתה לפני מספר שנים ע"י ג'אזי ג'ף, השתתפה במחזמר-ברודוויי "Rent" וכתבה יחד עם הרוטס את שירם היפה ביותר, "You Got Me".
השילוב העדין והמסוגנן שלה בין ביטים של היפ-הופ לבין שירה ונגינה ג'אזית חיה, הפכו אותה לחביבתם של די.ג'יים כמו ג'יילס פיטרסון ולתגלית האר-אנ'-בי הגדולה של 2000. אלבום הבכורה שלה, "מי זאת ג'יל סקוט?", היה מפגן הצניעות הכי סקסי שזמרת סול יכולה לייצר, ומיקם אותה בשורה הראשונה של מה שקיבל את התואר ניו-סול, יחד עם דיאנג'לו, אריקה באדו, קומון, אנג'י סטון, רפאל סדיק ואחרים, שמנפים את הפלסטיות הנוצצת שדבקה בהיפ-הופ-אר-אנ'-בי, והחדירו לתוכו מחדש את ערכי היצירתיות המוזיקלית, הג'אזיות והFאנק החם של אייקוני סיקסטיז-סבנטיז כמו מרווין גיי, אל גרין ודומיהם.
אבל מ-"Beautifully Human" החדש (והשלישי, אם מחשיבים את אלבום ההופעה) אפשר בפשטות למתוח קו ישיר לשירי הרומנטיקה והמשפחה של קרטיס מייפילד. האזנת רקע לתקליט יכולה להטעות, כאילו ההתרחשות בו אינה גדולה. לסקוט מודל 2004 אין את ההרפתקנות של אריקה באדו, שאלבומה האחרון הוא מעולה. אבל אין לה גם את הפוזה המרגיזה לעיתים של האחרונה. אם באדו היא מגניבה בתוספת של "שופוני כמה אני מגניבה", אז הרי שסקוט אינה מתעסקת בשואו-אוף. ולא שאין לה במה להשוויץ - יש לה קול ויכולת שירה מהממים. אבל אם באדו היא מושא לפנטזיה, האישה שתעשה לכם טיזינג עד מחרתיים אבל לא תיתן לכם לגעת לה בלב, הרי שג'ילי היא האישה שתאהב אתכם. הסקס המוזיקלי שלה הוא שילוב הרמוני בין זיון לבין לעשות אהבה. האמת היא שכמה שירים יותר מידי עומדים בין התקליט הזה לבין תאר "אלבום השנה", אבל זה לא משנה. אין עוד תקליט שיחבק אתכם בכזה חום.
ג'יל סקוט, "Beautifully Human (Words And Sounds Vol.2)" (אןאםסי, Hidden Beach)
סקס עם האקס: ג'יל סקוט
9.9.2004 / 10:38