הטוב והרע: ספיישל מייקל ג'קסון ב"אמריקן איידול"

יש את הזמרים האלה שהשופטים תמיד מתלוננים שאסור לגעת להם בשירים, מה שמראש מחשיד את כל הספיישל מייקל ג'קסון הזה שהיה באמריקן איידול. אבל אם כבר, אז הבה ונראה כיצד התמודדו הטופ 13 עם העניין

עשתה את המיטב משיר שלא מתאים לה בשום צורה. השופטים ששמם אינו סיימון קאוול התלהבו יותר ממה שהגיע לה. ליל נמצאת במקום קצת בעייתי בו יש ממנה ציפיות להיות גרסה יפה יותר של מלינדה דוליטל האלמותית. יש שבועות בהם היא תעמוד בציפיות. השבוע הוא לא אחד כזה.

סקוט הוא סקוט (זאת אומרת עיוור ומנגן על עצבי הרגש שמנגנים על עצבי מכירות התקליטים). הוא סלע ואני אומר את זה לזכותו. ולשבועות הקרובים זה יספיק. אם יהיה שבוע אלטון ג'ון הוא יהיה מדהים, כי הוא שר קצת דומה ומנגן על פסנתר כמו אלטון. רגע של יושר מסיימון: "זה נחמד להיות אמנותי, אבל לא בתוכנית הזאת". וכן, ברור שזאת הופעה מיושנת. הוא איש מיושן.

זה בהחלט היה ביצוע נמרץ ואנרגטי, אבל ווקאלית הוא התקשה במשך כל השיר (והריקוד שלו באמת נע בין עווית לצליעה) ונשמע מתאמץ מדי. כמה לא מפתיע שהשופטים התלהבו ממנו בצורה לא פרופורציונלית.

אני חייב להודות, מדובר באחד המתמודדים הסימפטיים ביותר אי פעם. הוא לא זמר מדהים, וזה לא היה ביצוע נהדר, אבל זה היה נעים והוא בחר שיר שעבד בשבילו.

לא הייתה שנייה במשך הביצוע הזה בה לא הצטערתי שליל לא שרה את השיר הזה במקומה. זה היה יכול להיות אחלה. במקום זאת, זכינו למצגת של בינוניות ומאמץ לא כל כך ראוי. היא ילדה מוכשרת, אבל לא מספיק. דבר השופטים: "היי, זה לא היה נורא כפי שציפינו!" אם ציפיתם לנורא, למה הצלתם אותה בשלב הווילד קארד?

באמת? גיטרה? בשבוע מייקל ג'קסון? אתם זוכרים את הזמן בו כריס עבר בגלל שיר של מייקל ג'קסון? כן, מדובר בזיכרון מעורפל גם בשבילי ועם זאת, הוא עדיין זיכרון לא משהו.

אני מת. מת. מת על הקול שלה. רק באמת, שלא תדבר. כשהיא שרה היא מעולה. כשהיא מדברת היא ילדה מפגרת. כמעט כל עונה יש מישהי שמוגדרת כ"רוקרית", וכמעט כל עונה אני אוהב אותה למרות שהיא לא באמת טובה. אליסון? היא באמת טובה.

ראשית, לאנופ יש ביצים מפלדת אל חלד. הוא הלך ישירות לפנתיאון, וזה מרשים. שנית, אנופ אדיוט. הוא הלך ראש בראש, עם עיבוד דומה מדי, באחד הלהיטים הגדולים בכל הזמנים. זאת היתה הופעה כיפית, אבל הוא שם את עצמו בהשוואה ישירה עם המקור והובס קשות.

עוד ביקור בפסטיבל סן רמו באדיבות חורחה. כרגיל, חורחה טוב מאד במה שהוא עושה - לפחות רוב הזמן, כי הפלצטו שלו היה מעפן - וכרגיל, מה שהוא עושה לא מעניין אותי בכלל. הוא נדוש ומשעמם.

היה משהו מאד גימיקי ומוזר בביצוע הזה. הקול שלה עדיין ייחודי ולפעמים הוא נשמע נהדר. אבל היו חלקים בהם הוא נשמע קצת מביך. מצד שני, אני עדיין קצת מאוהב בה, ואם הייתי אמריקאי כנראה שהייתי מצביע לה.

מצד אחד, זה אולי השיר הגרוע בכל הקטלוג של מייקל ג'קסון. מהצד השני הקול של אדם הוא המתאים ביותר לשיר את מייקל מכל המתחרים. הפתיחה, בה הוא היה עוד מאופק, הייתה טובה מאד ואז הוא שוב החליט שהוא בלהקת מטאל משנות השבעים, מה שהיה מעט מביך. ובכל זאת, הוא השאיר את שאר המתמודדים לאכול את האבק שלו.

זה היה בסדר. כזה. קצת משעמם. קצת חקייני. אבל זאת הופעה שנייה ברציפות שלו שבה אני לא נבוך ומצטער ורוצה שהוא ישתוק כבר. זה גם משהו.

את כל מה שהשופטים אמרו על אדם, הם היו צריכים לשמור לאלקסיס. מדהים אותי שהיא קיבלה תגובות של "הופעה מוגזמת" והוא לא. אני חשבתי שהיא הייתה מצוינת. לא טובה כמו אליסון, אבל ממש טובה.

אז איך הם התמודדו עם מייקל ג'קסון? טוב מאד, מסתבר. כנראה שכשממש רוצים אפשר לשיר שירים גם של זמרים שאסור לשיר את השירים שלהם.

הודחו: חורחה וג'סמין

המדור תומך - מהמוצדקות שבהדחות.