צילום: רויטרס, עריכת וידאו: עידן גוראל)
ירון שני וסכנדר קובטי, במאי הסרט "עג'מי" פגשו אמש (שישי) את ארבעת הבמאים המתחרים מולם על האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר - מיכל האנקה ("סרט לבן"), ז'אק אודיאר ("נביא"), קלאודיה יוסה ("חלב הצער") וחואן חוזה קמפנלה ("הסוד שבעיניים").
החמישה החליפו חיוכים ולחיצות ידיים מנומסות ודיברו על חוסר החשיבות של הפרס לאיכותו של הסרט. "אין דבר כזה 'הסרט הטוב ביותר'", אמר שני באירוע. "סרט הוא משהו מאד אישי שלא ניתן למדוד. אבל, באופן הוגן, פרסים מוענקים בגלל שה'תעשייה' צריכה דלק וכך זה נעשה וזהו חלק מהמשחק".
גם האנקה, שסרטו נחשב לאחד המועמדים לזכייה, הסכים עם דבריו של שני. "אני חושב שזה מביא לסרט יחסי ציבור וכתוצאה מכך, יותר אנשים הולכים לצפות בסרט", אמר האנקה. "הסרט זוכה להכנסות גבוהות יותר בקופות וזה הופך את המפיצים לשמחים, את המפיקים וגם את הבמאי". כשנשאל כיצד הוא נערך לאפשרות שיזכה, אמר האנקה "אני אתן לעצמי להיות מופתע. איני יכול לעשות יותר מזה".
הבמאית הפרואנית קלאודיה יוסה הזכירה בדבריה קצת מהגישה עמה הגיעו בעבר במאים ישראלים למעמד, בטרם הימים בהם ישנו סרט ישראלי בטקס שנה שלישית ברציפות: "זו הפעם הראשונה שסרט פרואני מועמד, כך שכולנו חוגגים את עצם העובדה שאנחנו כאן", אמרה יוסה. "אנחנו מאד שמחים ומקווים שזה יביא עוד הזדמנויות לבמאים פרואנים ולתעשייה שלנו, כדי לחזק אותה".
למרות ירידת קרנה של הקטגוריה בשנים האחרונות, הבמאים כולם מודעים שמעבר ליוקרה, במועמדות לאוסקר נמצא גם באפשרויות הכנסה נוספות לסרט. הבמאי חואן חוזה קמפנלה, שרבים מהמרים שסרטו "הסוד שבעיניים" יזכה מחר, ניסח זאת היטב: "מועמדות לאוסקר מאריכה את חיי הסרט", אמר קמפנלה. "היא פותחת דלתות שלא היו פתוחות שם קודם ומעל הכל - הוא מעורר עניין בציבור ללכת ולראות את הסרט. יותר מכל פרס אחר, זוהי תעודת איכות לסרט. זה אולי לא הוגן, אבל זה המצב".