מול המוות של אריק איינשטיין, המילים חסרות אונים. "כל כך קשה לכתוב דמעות, קשה לשאת את הדממה. כל כך קשה לשיר דמעות ומי יתננו נחמה?", הוא שר פעם ולא ישיר עוד בקולו המרגיע, המדויק, הבוטח. אחרי למעלה מ-50 שנים של שירה, של אהבה למוזיקה, כבה סופית המיקרופון של גדול זמרי ישראל, ועכשיו, אחרי שההבנה הזאת מחלחלת, חוזרים איש איש לשיריו של איינשטיין שאהבו, ונזכרים בחיים שלהם עצמם.
סיקור מיוחד - אריק איינשטיין 1939-2013. כל הכתבות
הזמר אריק איינשטיין הלך לעולמו
פרס על איינשטיין: "שיריו ימשיכו לנגן חיים ותקווה"
אריק איינשטיין - פסקול חייו. האזינו
כל כך קשה לכתוב דמעות
הרי השירים שלו היו החיים שלנו: הילדים שגדלו על שירי "כמו גדולים", המאוהבים בסתר שביכו "אשר טייל עמך", החיילים שחזרו הביתה עם "שיר של אחרי המלחמה", נסעו לטיול הגדול אחר כך עם "יומן מסע" ושבו עם "כמה טוב שבאת הביתה", לוחמי החופש שהבטיחו לשנות את העולם עם "אני ואתה", ההורים שהעירו את ילדיהם עם "בוקר טוב אמיר" והשכיבו אותם לישון עם "ערב מול הגלעד" והמזדקנים שהביטו אחורה במין מבט שהיה "לא בדיוק געגוע". אם קיים סיפור ישראלי, או לפחות הסיפור הישראלי כמו שרצינו לדמיין ולאהוב בכל כוחנו, בית מטאפורי עשוי צלילים עם התה והלימון והספרים הישנים - אלה היו השירים ששר, שכה היטיב לזקק בהם תחושות, שכה היטיב לבחור ולהביע, לשיר בגובה העיניים וישר אל תוך הלב. זו לא רק ישראל שאיבדה סמל, זה גם כל מי שבתוכו פנימה כואב עכשיו על ימים ארוכים ועצובים.
סע לאט
איינשטיין היה לא רק זמר גדול עם אוסף עצום של שירים אהובים. הוא היה האיש הדומיננטי בשינויים שעברו על המוזיקה הישראלית ובמוקדי היצירה שלה לאורך עשורים. מי שהתחיל את דרכו בלהקות הגדולות של הזמר העברי בשנות ה-60 - להקת הנח"ל, בצל ירוק, שלישיית גשר הירקון - הפך ברבות השנים לקול המזוהה ביותר עם "שירי ארץ ישראל הישנה והטובה", מושג שהוא עצמו המציא בשורת אלבומי מופת בשנות ה-70 וה-80. כך הוא גם הזמר המזוהה יותר מכל עם שירי משוררים - ובעיקר אלתרמן, גולדברג וכמובן אברהם חלפי. כך ביצע באופן המופלא ביותר את השיר המופלא של המוזיקה הישראלית בכל הזמנים - "עטור מצחך". כך רצינו לדמיין את עצמנו יותר מכל: יפים, אוהבים, צודקים, והכל בלשון נפלאה ובקול מהפנט - הקול שלו.
עטור מצחך
אבל חשוב מכך, הוא הנהיג את המהפכות הגדולות שעברו על הצליל הישראלי - מי ששר שירי פלמ"ח עם אקורדיונים הביא פתאום את הפופ הראשוני של "החלונות הגבוהים" עם שמוליק קראוס וג'וזי כץ, הרוק הישראלי שזוכה לראשונה להכרה רק איתו באלבום "פוזי" ובהמשך ב"שבלול" ו"פלסטלינה" יחד עם שותפיו הענקים שלום חנוך ומיקי גבריאלוב, המעבר לצלילים השקטים והמתקדמים יותר אחרי מלחמת יום הכיפורים עם שם טוב לוי והבלוז עם יוני רכטר, ובהמשך גם יהודה פוליקר, ארקדי דוכין, מיכה שטרית, אביב גפן, ברי סחרוף, יהלי סובול, פיטר רוט ועד לאחרון שותפיו, גיא בוקאטי. הוא בחר את היוצרים הצעירים שעבדו איתו בקפידה, וכמעט תמיד האהבה הלכה איתו ועם האינסטינקטים שלו. וזו תמיד אותה האהבה.
אבשלום
אלף פנים יש לקריירה של אריק איינשטיין, ומעל כולם כמובן הפנים שלו: עיניים שובבות ושיער מאפיר תמידית, ומתחת - החצי-חיוך שבזווית הפה. איינשטיין היה איש בידור וההומור היה חלק בלתי נפרד מחייו. האהבה שלו לספורט, לקולנוע, למוזיקה כמובן וגם להומור הזה, בשילוב עם צניעות, כריזמה עצומה מבלי לקחת את עצמו יותר מדי ברצינות עשו ממנו דמות חברה'מן נצחית. איינשטיין - וכמה כולנו בעצם קוראים לו "אריק", כי כולם רצו אותו קרוב קרוב אפילו גם עשורים אחרי שהפסיק להופיע - היה בעצם זמר של עם שלא מורם מעם אלא חלק ממנו. אלף סיבות יש לכמה שהדמות שלו אהובה כאן, ואלף סיבות להרגיש קצת יתומים עכשיו.
התוכי יוסי
צלילי הפסנתר שפותחים את השיר על התוכי יוסי, אולי העצוב בשיריו של איינשטיין, מתנגנים להם ואיתם דברי המשורר שלבו היום ריק. המבצע הגדול מכולם עם ההגשה המופלאה נפרד עם חצי-החיוך המפורסם שלו ומשאיר אותנו עם אוסף עצום של שירי-ענק, קלאסיקות ורגעי חיים שלנו ששזורים בהם. עכשיו, כשבא הרגע, מחניק קצת בגרון. מחניק הרבה, בעצם.