הקול היפה של דניאלה ספקטור מהדהד בעוצמה חזקה מהרגיל בגלל שהוא נשמע בתוך ואקום. אלבום הבכורה שלה (הנקרא על שמה) מגיע באחת מתקופות המשבר הקשות של מה שהיה קרוי פעם "פולק ישראלי". היום מדובר בז'אנר מת כמו הכוכב מ"הלהיט" של ספקטור אין בו יוצרים ואין בו מבצעים, יש לו שוליים צרים ומרתקים שלא מצליחים לפרוץ לקהל רחב שדרוש לפולק (עממי, בכל זאת). אבל עוד לפני אותו ואקום, ספקטור בולטת כי קודם כל היא מוכשרת והאלבום שלה מוקפד, מגוון ויודע להסתיים בזמן. עם זאת, אסור ליפול ברשת הפרפרים שטווים שירים כמו "הירושימה" ו"זה הזמן". ספקטור בולטת כי בסופו של דבר כולם מבינים שרונה קינן מיצתה עצמה וכי הגיע הזמן לחפש למוזיקה שמחפשת בעצמה את הצליל הנכון, ולא פועלת על פי כללי "גבעת חלפון אינה עונה", כלומר חוזרת על מה שעשינו ב-67.
אין שום דבר רע בהצטיינות על רקע נתוני ההיצע והביקוש הזוועתיים של הז'אנר בישראל. אבל זה כן מחייב מבט מאוזן על אלבום בכורה שהוא בסך הכל אלבום בכורה טוב רגעים יפים, לפעמים מרתקים, ממש מעט סוחפים ("הכוכב הזה מת", גם בהאזנה ה-3,000), אך בסך הכל קריאת כיוון של יוצרת שחייבת להתפתח כדי להעיף את השטיח מתחת לרגליים, ממש כפי שעשתה מודל החיקוי שמרחפת מעל היצירה כולה אפרת בן צור. "צוללת" של בן צור הקדים את זמנו בפריק פולק וגם היום נותר פרח שחור ויפה למדי ביער קרח מחדשנות בתחום.
אופרטיבית, ספקטור צריכה לקרב את הטקסטים שלה ללב במקום לשלוח אותם ליערות, לעצים ולטבע. להיות יותר "תאהב אותי באלימות כזאת/שתשאיר בי סימנים" ופחות "רק השמיים כחולים/כל העולם לבן". כי בסופו של דבר מאזין צריך לקחת איתו מילים בכיס, וכשספקטור מדויקת, המילים שלה הופכות לפק"ל. מוזיקלית, ספקטור נשמעת טוב יותר בשירים המהירים ("ציפור ביד"), כשהאנרגיה של כל מכת תוף מחזקת את ההפקה המוזיקלית המיוחדת של האלבום, שמשלבת כלים נשכחים בפולק המקומי כמו בנג'ו, לצד תכנותים קלים, ונותנת להם גב חזק ועמיד.
ההתלהבות היחסית מדניאלה ספקטור משמחת, כי כמו הקמפיין המדהים של רייג' אגנסט דה מאשין בבריטניה, כיף לראות אוכלוסיה רחבה, כזו שפקדה את ההופעה של ספקטור באוזןבר בתל אביב, מתאגדת סביב מוצר שבסיסו הוא טוב, גם אם הוא לא מושלם. הטעות של ספקטור תהיה מצוינת לדורה, עד שדובי החורף של הפולק הישראלי יתעוררו, או שתנועה חדשה וסוחפת תקום ותוציא אלבומים מושלמים יותר. דניאלה ספקטור יכולה להיות שם באלבום השני, היא רק צריכה להחליט שהכוכב הזה אכן מת בשבילה, והיא מחפשת כוכב חדש לפרוק בו את הכישרון הגדול שלה.